ושוב, מספר שניות בודדות, רק בשביל לקבל מעטה נעים ולא מושי. אני אוהב לראות איך שהם מתקפלים ונחרכים בקולות פצפוץ בחמאה הרותחת. גם הם יחכו בצד כמה דקות עם השרימפס, אבל יחזרו בקרוב למערכה האחרונה והחשובה
לפניה נמזגה רבע כוס יין לבן שבערה מספר שניות. אבל התמונה לא הצליחה. בסיום הוספתי מעט טימין ומצקת מציר הדגים שכבר הגיע למיצוי טעמים. מלח, פלפל והעסק מוכן. פסטה שהוכנה במקביל הצטרפה אל הסיר לעירבוב קל, וכל המסה עברה אל הצלחות.
milch - בהתחלה באמת חרצנו לאורך הגב והוצאנו את החוט השחור, אבל באמצע התהליך חבר שלי שהפריד את הראשים גילה שהוא יכול למשוך ביחד איתם את העורק הזה. זה הגיוני? לא בדקתי אחריו.. לא שזה כל כך משנה לי בדיעבד, אבל טוב לדעת לעתיד. מה לגבי מסעדות שמגישות את השרימפסים שלמים? כמו למשל בתבשילי פאייה - האם מצפים מהאורח לעשות את זה בזמן הפירוק?