טלטול4האחת
New member
../images/Emo122.gif בבקשה לקרוא" עלפרשת דרכים"
היי בנות. המון, המון זמן שלא ביקרתי בפורום. חזרתי לעבודה לפני 3 שבועות, ניבו"ש בעוד שבוע בן 4 חודשים, לצערי לא יכולתי להאריך את חופשת- הלידה, והוא נשאר עם אבא שלו, שיושב בבית שלא מרצון, כבר מעל לשנה, כך שאני מפרנסת עיקרית. ובכן, אני על "פרשת דרכים" מיקצועית. מכיוון שיש בנות מקסימות! וחכמות! מבלי להתחנף, בפורום הזה, שהשתתפתי בו מהיום שנפתח, אני מרשה לעצמי לשתף אתכן, במה שאני עוברת. ובכן, אני עובדת כאחות מזה 15 שנה. כעת אני עובדת במרכז קטן, "מעוז הפלצנות" אני קוראת לו, מבצעים בו ניתוחים- פלסטיים. אני אוהבת את העבודה, אך המקום "מורעל" מבחינת אווירה. שיתפתי אתכן, בתחושות שלי , כשהודעתי לאחראית שלי, בתקופת חופשת הלידה, שאני חוזרת והיא השיבה לי, שלא בטוח, שיהיה לה לתת לי את אותו היקף עבודה, משרה. מכייון שהמקום פרטי, ובנוי על תקופות סוערות יותר או פחות, היקף העבודה נפגע. יש שבועות של יותר או פחות. מה גם שהיא הכניסה בתקופה ששהיתי בחופשת -לידה עוד צוות וכעת , כולם מתחלקים באותה העוגה. מכייון שאני "מפרנסת עיקרית" לצערי הרב, לא תיארתי לעצמי שזה ימשך כ"כ הרבה זמן, אני זקוקה להיקף משרה קבוע, ז"א לשכר קבוע בכל חודש. השכר אצלנו לא עולה, אין כל תנאים נלויים, ואם אחת מאתנו תעזוב, יהיהו 10 אחרים בפתח.להזכירכן, יש לי 4 ילדים, שיהיו בריאים לפרנס, בעל ו... כלב. בקיצור אין הערכה, למה שאת עושה. המקום הוא תעשיית- כסף משומנת, מבלי לצ"פר את העובדים.והכל על הגב שלנו. לפני כן הייתי כמעט 10 שנים אחות "טיפת חלב" וכשהרגשתי שמיציתי את התחום החלטתי לקחת פסק זמן ולחזור לבי"ח פרטי, חיפשתי את האקשן, הדינמיות ולכן הגעתי לתחום בו אני עוסקת כעת. ד"א בתקופה שעסקתי ב"טיפת חלב" למדתי ביוזמתי " תנועה לגיל הרך" והנחתי , משך שנתיים קבוצות הורים ופעוטות ותינוקות, "תנועה מונחת וחינוך מוסיקלי לטף" נהנתי מאוד!!! מהעבודה, מכייון שאני טיפוס של קצב ותנועה, ומתה על העבודה עם תינוקות. השתכרתי מאוד יפה, אך הבעייה היתה שלקחתי את העבודה הזו , במינון גבוה מידי!!! מה ששחק אותי מאוד מהר. מה גם שסחיבת הציוד היתה מאוד מסורבלת קשה לי, והגוף זעק! אני כבר לא ילדה.לכן חזרתי למיקצועי כאחות. ובכן, בעצם מה הפואנטה?! מה השאלה. נמאס לי לרוץ במקום הפרטי, ולהתחנן לעוד עבודה , בעצם לא לעוד עבודה, אלה למה שמגיע לי, ואני חייבת את זה. אני לא יכולה להתקדם במקום הזה מיקצועית, כי בעל המקום לא מעודד לימודים, השתלמויות וכו". האפשרות היא, לנסות לחזור למסגרת מסודרת כמו "קפח" ולדעת שהיקף המשרה שלי , הזכויות והתנאים ייטיבו עימי וצריך לחשוב על- כך בגילי(40) אבל תהיה ירידה במשכורת, אבל נלוייםפ לכך תנאים סוציאלים שאין לי היום. להזכירכן, על העדרות בשל מי- שפיר, לא שילמו לי מחל ה כנידרש, למרות שהבאתי אישור מחלה. או שהאפשרות השנייה היא לפנות לדרך חדשה כעצמאית או כשכירה, בנושא של " תנועה לגיל הרך, או עיסויים לתינוקות, הדרכה ללידה ועוד... שיש לי את ההכשרה לכך ואני מאוד!!! אוהבת את התחום, זו עבודה לנפש! מה שכן, יש ירידה בתקופות של מיתון בכל הענפים הללו, וגם כאן, אין ביטחון כלכלי. ההתלבטות היא מאוד גדולה, ברור לי שבמקום שאני בו היום, לא אשאר! כי האווירה מורעלת ואני חוזרת הביתה תשושה ואין לי כוח ועצבים לאף אחד. ד"א אני מאוד אוהבת לעבוד! לא רואה את עצמי יושבת בבית, צריכה את תחושת העשייה, היצירה, הפגישות עם הקהל והיציאה מהבית. וכך עשיתי כל השנים, מה גם שיש בי את הגמישות לזרום לכיוונים שונים, בתוך המיקצוע שלי. אני מאוד רוצה לשמוע את דעתכן! היא חשובה לי. תודה לכל מי שהגיע עד הלום. ביי טלטול.
היי בנות. המון, המון זמן שלא ביקרתי בפורום. חזרתי לעבודה לפני 3 שבועות, ניבו"ש בעוד שבוע בן 4 חודשים, לצערי לא יכולתי להאריך את חופשת- הלידה, והוא נשאר עם אבא שלו, שיושב בבית שלא מרצון, כבר מעל לשנה, כך שאני מפרנסת עיקרית. ובכן, אני על "פרשת דרכים" מיקצועית. מכיוון שיש בנות מקסימות! וחכמות! מבלי להתחנף, בפורום הזה, שהשתתפתי בו מהיום שנפתח, אני מרשה לעצמי לשתף אתכן, במה שאני עוברת. ובכן, אני עובדת כאחות מזה 15 שנה. כעת אני עובדת במרכז קטן, "מעוז הפלצנות" אני קוראת לו, מבצעים בו ניתוחים- פלסטיים. אני אוהבת את העבודה, אך המקום "מורעל" מבחינת אווירה. שיתפתי אתכן, בתחושות שלי , כשהודעתי לאחראית שלי, בתקופת חופשת הלידה, שאני חוזרת והיא השיבה לי, שלא בטוח, שיהיה לה לתת לי את אותו היקף עבודה, משרה. מכייון שהמקום פרטי, ובנוי על תקופות סוערות יותר או פחות, היקף העבודה נפגע. יש שבועות של יותר או פחות. מה גם שהיא הכניסה בתקופה ששהיתי בחופשת -לידה עוד צוות וכעת , כולם מתחלקים באותה העוגה. מכייון שאני "מפרנסת עיקרית" לצערי הרב, לא תיארתי לעצמי שזה ימשך כ"כ הרבה זמן, אני זקוקה להיקף משרה קבוע, ז"א לשכר קבוע בכל חודש. השכר אצלנו לא עולה, אין כל תנאים נלויים, ואם אחת מאתנו תעזוב, יהיהו 10 אחרים בפתח.להזכירכן, יש לי 4 ילדים, שיהיו בריאים לפרנס, בעל ו... כלב. בקיצור אין הערכה, למה שאת עושה. המקום הוא תעשיית- כסף משומנת, מבלי לצ"פר את העובדים.והכל על הגב שלנו. לפני כן הייתי כמעט 10 שנים אחות "טיפת חלב" וכשהרגשתי שמיציתי את התחום החלטתי לקחת פסק זמן ולחזור לבי"ח פרטי, חיפשתי את האקשן, הדינמיות ולכן הגעתי לתחום בו אני עוסקת כעת. ד"א בתקופה שעסקתי ב"טיפת חלב" למדתי ביוזמתי " תנועה לגיל הרך" והנחתי , משך שנתיים קבוצות הורים ופעוטות ותינוקות, "תנועה מונחת וחינוך מוסיקלי לטף" נהנתי מאוד!!! מהעבודה, מכייון שאני טיפוס של קצב ותנועה, ומתה על העבודה עם תינוקות. השתכרתי מאוד יפה, אך הבעייה היתה שלקחתי את העבודה הזו , במינון גבוה מידי!!! מה ששחק אותי מאוד מהר. מה גם שסחיבת הציוד היתה מאוד מסורבלת קשה לי, והגוף זעק! אני כבר לא ילדה.לכן חזרתי למיקצועי כאחות. ובכן, בעצם מה הפואנטה?! מה השאלה. נמאס לי לרוץ במקום הפרטי, ולהתחנן לעוד עבודה , בעצם לא לעוד עבודה, אלה למה שמגיע לי, ואני חייבת את זה. אני לא יכולה להתקדם במקום הזה מיקצועית, כי בעל המקום לא מעודד לימודים, השתלמויות וכו". האפשרות היא, לנסות לחזור למסגרת מסודרת כמו "קפח" ולדעת שהיקף המשרה שלי , הזכויות והתנאים ייטיבו עימי וצריך לחשוב על- כך בגילי(40) אבל תהיה ירידה במשכורת, אבל נלוייםפ לכך תנאים סוציאלים שאין לי היום. להזכירכן, על העדרות בשל מי- שפיר, לא שילמו לי מחל ה כנידרש, למרות שהבאתי אישור מחלה. או שהאפשרות השנייה היא לפנות לדרך חדשה כעצמאית או כשכירה, בנושא של " תנועה לגיל הרך, או עיסויים לתינוקות, הדרכה ללידה ועוד... שיש לי את ההכשרה לכך ואני מאוד!!! אוהבת את התחום, זו עבודה לנפש! מה שכן, יש ירידה בתקופות של מיתון בכל הענפים הללו, וגם כאן, אין ביטחון כלכלי. ההתלבטות היא מאוד גדולה, ברור לי שבמקום שאני בו היום, לא אשאר! כי האווירה מורעלת ואני חוזרת הביתה תשושה ואין לי כוח ועצבים לאף אחד. ד"א אני מאוד אוהבת לעבוד! לא רואה את עצמי יושבת בבית, צריכה את תחושת העשייה, היצירה, הפגישות עם הקהל והיציאה מהבית. וכך עשיתי כל השנים, מה גם שיש בי את הגמישות לזרום לכיוונים שונים, בתוך המיקצוע שלי. אני מאוד רוצה לשמוע את דעתכן! היא חשובה לי. תודה לכל מי שהגיע עד הלום. ביי טלטול.
