../images/Emo51.gif לך שוקולד על טיול מיוחד במינו
אז עברתי את המבחן בשלום, אני עוד חיה לכתוב שורות אלה
איזור הרי יהודה חביב עלינו במיוחד, בעיקר בזכות היין / יקבים שבו. למרות שטיילנו באיזור לפני כן, שמחנו לגלות מקומות חדשים ומאוד מיוחדים. היינו בעבר גם בנתיב הל"ה, יש יקב מצויין (יקבי האלה) ואתמול שמעתי שגם "מוצא" עברו לשם. ורטיגו בא לנו בזמן מעולה, לא יכול להיות טוב ממנו. אמנם שירותים אקולוגיים זה FUN בשביל החוויה, אבל כדרך חיים... SORRY לא בבית ספרנו. כן אימצתי את הרעיון של איסוף מי גשמים ומערכת מיחזור מים אפורים, למעשה אני כבר בודקת את העניין מזה מספר חודשים. בדקתי גם את הרעיון של תאים סולריים (ייצור ומכירת חשמל ע"י קולטים), ירדנו מזה בגלל ההשקעה הגבוהה (100,000 ש"ח לגג של 100 מ"ר), מה גם שמעבר לסכום מסויים יש לפתוח תיק עסק לצורך מכירת החשמל (נדמה לי שעד 1 קילוואט אפשר למכור כפרטי). בקיצור לא לבעלי לב חלש
את קקדו, אני מכירה מזה שנים, השתתפנו בכמה ירידי אומנים יחד, אבל הביקור בגלריה היה מדהים. כמו שנאמר, אין גבול ליצירתיות. סבא ניסים היה מקסים, וצודקת שוקולד, התמימות ניכרת בעבודות שלו. היה מאוד מיוחד. בחיים לא ראיתי כל כך הרבה ענבים, והפיתוי היה רב. כל הזמן חשבתי על משל השועל והכרם. אבל כמו שאמר אמיר... ממתי שועלים אוכלים ענבים? טיול בסימן מיחזור היה רעיון מדליק ומיוחד במינו. מיחזור זה לא הטרנד הבא, זה כאן ועכשיו. כידוע לכם מ- 01/07 נשלם 20 ש"ח על כל קוב מים נוסף מעבר ל- 32 הראשונים בחודשיים, דבר העלול להכפיל ואף לשלש את חשבון המים. שלא לדבר על זה שהמדינה שלנו מתייבשת, אבל מפנים מים טובים לשתייה לזרימה בנחלים כדי שנחלים לא יגוועו, האם זה הוגן לדעתכם? ביפן כל הפחים הציבוריים מחולקים ל- 4: נייר, זכוכית, פלסטיק וכל היתר. הייתי ביפן לפני 5 שנים בערך, רק שתבינו כמה המדינה שלנו מפגרת מאחור בנושא. איך שלא יהיה, היה כייף לראות את כולם שוב, פרצופים חדשים וישנים. מקווה להתראות שוב בקרוב.