גם אני
הקדשתי לביטלס ארבע שנים מחיי - לא להגיע להופעה יהיה כפירה בעברי ובזהותי. הייתי מקליטה את תכניות הרדיו של מודי זנדברג עליהם כל יום שישי בצהריים (כולל לוודא עם המשפחה שהקליטו כשסגרתי שבתות בבסיס), ואחר כך עורכת בתשומת לב את הקלטות האלה, ומקשיבה להן שוב ושוב. הם בהחלט עזרו לי לעבור את התקופה הלא פשוטה הזאת של הצבא.כיום מבחר מהן מאוחסנות במחסן כפריט נוסטלגי, ואני כבר לא שמה מיוזמתי דיסקים של הביטלס, אבל אין שום סכוי שיעבור לידי שיר שלהם (נניח בשעון מעורר-רדיו כשאני חצי ישנה, או כמוסיקת רקע במסעדה) ולא אשים לב לזה ואחייך. מבטיחה לספר מה הפסדת במקרה שתתעלפי