הלילה לא מונולוג של אמא טריה

[מאז]

ברוכהבאה!

וחכי עד שתגיעי לשלב הוספת המוצקים. תראי שאז מה שיעניין אותך זה לשים שאלות בפורום כגון: "אוריקי שלי אכל אתמול את הפסוליה, אבל לא את הקציצות (מה זה בדיוק שווארמה הודו???) והנה היום הוא עשה קקי ירקרק. זה נורמלי?"

 

[ח ב י]

כבר עכשיו אני לא מאמינה שאני מדווחת

על כמויות הטיטולים והצואה/שתן למי שרק מוכן לשמוע (או לדבר איתי...).

 

[ornaok]

את כותבת נפלא, תענוג לקרוא!

 

[ח ב י]

משרד הפנים לא עושה ביקורי בית

אבל אנחנו היינו שם היום (יעל ואני). חיכינו בתור חמש דקות, טופלנו פחות מזה (הדפסת תעודת לידה והחלפת ספח), ואח"כ במיטב המסורת המתגבשת הנקנו/ינקנו מעל שעה עד שאפשר היה לשים את יעל בעגלה מבלי שתצרח עד השמיים ולרוץ הביתה (מרחק 15 דקות הליכה איטית ביום טוב). המסורת כוללת יניקה בחדר צדדי ברשויות ומשרדי ממשלה. בינתיים בביטוח לאומי ובמשרד הפנים, אך הפטמה עוד נטויה (וכואבת..)

 

[משוש30]

תשובות לאמא עגבניה האמיצה ../images/Emo87.gif

כל עוד יש חוש הומור עוד לא אבדה תקוותינו... קפיצת גדילה נגמרת רגע אחד לפני שאת חותמת על שטר ויתור ומעיפה את החבילה הצורחת קיבנימט

כן היא תשקול כמו הירך שלך ועוד יותר ועדיין תרצה על הידים

מקומו הטבעי של הטלפון שלך במקרר. תפנימי.

טוב נו. אני אכלתי את העוגה אבל למה השארת אותה במקום בו היה הטלפון?

פליטה על כתף שמאל, ימין והמכנסיים היא מצב קיומי בששת החודשים הקרובים

רק ש'? מצבך טוב

מצידי את יכולה כבר לישון על הבטן. יש לך אישור בכתב

אני עד היום מרגישה את עובר בבטן (שנה ושמונה אחרי) ורק אחרי זמן מה נזכרת שזו כנראה השעועית שאכלתי לצהרים זהו שולחת עכשיו לפני שהמחשב נתקע שוב (אמרת משהו על המקלדת?) וברוכה הבאה! כיך לראות אותך כאן!

 

[אמיתמי]

גם אני תקועה עם מעמקים!!

מאז הלידה. זה נורא מרגיע אותי. אני גם חושבת שמערכת העיכול שלהם זה דבר פשוט מדהים. אני עשיתי דוקטורט על הנושא ומה זה מחנטרשת לכול המסכנים שרוצים לשמוע, איך הושט שלה עובדת. אללי... עצה פרקטית, לא צריך בכלל ללכת למשרד הפנים, יש דואר!!!!! אפשר לעשות בו הכול. תשלחי את הבעל להביא טופס, שתי דקות. למלא ולשים שם את הספח הישן. זה מגיע בדואר... איך אני בשבילך. אני מה זה מתגעגעת לתנועות בבטן. בפעם הראשונה שנפרדתי ממנה, והיא לא היתה לי על הידיים, הלכתי כל הזמן עם ידיים על הבטן, מחפשת את התנועות שלה. מכל מקום, המנשא קצת מפצה על ההעדר ההריון ואני מאוד אוהבת אותו, הכוונה למנשארי, הקשור, גם היא וגם אני מתפנקות על איך היה פעם כשהיינו מחוברות כל כך. אויש, היא עליי עכשיו. הא, עוד משהו, מעבר לכל הבלגן, מתי שהוא זה מתחיל להיות כל כך כיף. לא שזה לא קשה, רק שהמתיקות גוברת, מה זה סוכר... אם הייתי יודעת את זה בשבועות הראשונים...

 

[g a n i]

אל תשלחי אף אחד (בטח לא את

אבא של נבט

) - תורידי מהאינטרנט ותשלחי בדואר. אבל בנינו, הטיול למשרד הפנים היה פסגה חברתית בשבילי בחודש הראשון... וגם נהנתי להניק במעוז השמרנות

 

[עגבנית אור]

משרד הפנים ואמא אחת משונה../images/Emo12.gif

(תשובה קולקטיבית, בכיף הייתי עונה לכל הודעה אבל, נו, זה). ויהי ערב ויהי בוקר, השכמתי נימרצות לאחר שנת לילה עמוקה שנמשכה כרבע שעה, אי שם בין שש ועשרים לשבע (לא רצוף, הגזמתן?!). ואלך אל המקלחת ואצא ואתארגן עמוקות ואמתין לאבא של בני כי יגיע (וזה המקום להבהיר למי שלא מכירה אותי ממקודם שאבא של אורי ואנוכי פרודים לחלוטין אך אוהבים אהבה עזה את בננו). ויגיע ההורה המשמעותי האחר, ותעבור השעה וינום אורי את שנתו כאילו אין מחר (ומבחינתו, מה אכפת לו היום או מחר? גם אני כבר קצת איבדתי את הספירה). ובכדי לעשות סיפור ארוך לקצר (כי בינתיים יוצא לי ההפך): לא קל להסביר במשרד הפנים דברים מורכבים כגון הורים לא נשואים שאינם חיים ביחד ושם משפחה של האם בצמוד לבנה ללא שם משפחת האב בעוד האב מכיר בבנו כבנו הוא והאם מאשרת בכובד ראש לאושרי כי רב, ישבה סבתו של אורי - היא אמי, עם בני באוטו הממוזג, בעוד אני נוטפת זיעה וחלב אל מול הפקידה האטומה ועדויית השפם

ופאות הלחיים הסבוכות (או אולי היה זה פקיד? עם ציצים?). בסופו של יום:

אמא אחת עם עיגולים גדולים על החולצה היחידה שהיא לא הרסה בהריון.

אבא אחד שלא הבין כלום (אבל זה לא חדש, אז הוא רגוע).

סבתא אחת שהתאכזבה מנכד אחד שבחר לחרופ את השעה הארוכה שאמו נטשה אותו (בשביל מה לקום, תמה אורי, אמא שלי לא בסביבה אז אין טעם!).

אשה אחת שמרגישה מאד מאד אמיצה כי סוף סוף היא יצאה מהבית אחרי הלידה (ואפילו אכלה בחוץ וקנתה לעצמה שלוש חולצות ומכנסיים! וחנכה את המנשא! והצליחה לחבר את כל הצ'ופצ'יקים של הסל-קל! והיניקה מול כל העולם! ובכתה בכל היום הזה רק פעם אחת!).

תעודת זהות (בעצם שתיים) שמתהדרות היום בבנן בכורן בעוד הציניות חומקת מעבר לפינה ומתכסה בחשך

 

[להבה איתנה]

יופי,הצלחת+הצעה

לתת לאב המסור והאוהב את העולל לאיזה שעה של טיול ערב,בעוד את מתקלחת,אוכלת ונחה קצת?

 

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo6.gif

מעולה. (מכירה טוב את נושא משרד הפנים.)

 

[עגבנית אור]

האב,מסור ואוהב ככל שיהיה../images/Emo26.gif

לא חי איתנו... אבל תנחשי מי התעוררה עכשיו משעה שלמה של שינה?

 

[להבה איתנה]

חתיכה מהסלט?

 

[עגבנית אור]

../images/Emo6.gif

 

[ליcות]

אוי עגבניה.. את ענקית ../images/Emo6.gif

ואני כל הזמן תמהה רק על דבר אחד.... איך לעזאזל אבא של אורי מסוגל להישאר פרוד ממך??? אני מוכנה להתחתן איתך אם תמשיכי להצחיק אותי בכל יום

(וככה גם יהיה לי שידוך מוצלח מאוד לקטנטונת שלי

)

 

[עגבנית אור]

את מוזמנת להציע הצעות../images/Emo8.gif

ואם את כבר חושבת שאני ענקית אז את בטח יכולה להאמין שזו אני שפרודה ממנו ולא להיפך

 

[ליcות]

זה ברור.. ../images/Emo24.gif

 

[מאיה ורוני]

ידעתי שתשעשעי אותי בהגיגיך

מזל שהכל בהומור, אחרת הייתי מפסיקה לחשוב על עוד ילד. בהחלט החזרת אותי אחורה. ועוד משהו חשוב וקצת יותר ברצינות: כשחגגנו לשירי שבועיים נגשה אלי אחת השכנות ולחשה לי באוזן: נכון נדמה לך שלעולם לא תשני יותר לילות שלמים? הנהנתי בחיוך מריר בעוד אני מביטה באהבה ביצורית הזו ששינתה את חיי. אל תדאגי, היא הרגיעה, אני מבטיחה לך שזה עוד יגיע. ותאמיני או לא, היא צדקה!..

 

[סגולה קטנה]

../images/Emo6.gif

עכשיו קראתי את כל השירשור. כמה צחקתי. כמה נזכרתי. כמה מעמקים עדיין תקוע ב-CD אבל אצלנו אפשר בעיקר להאשים את החצי, ומזל שרייכל הוציא עוד דיסק אחרת עוד היינו שומעים רק את הראשון... כל מה שכתבת נכון. להחריד. ולא משתנה כ"כ מהר. תוציאי חולצה נקייה היא תפלוט אחרי 5 דק'. תישארי עם המלוכלכת ותמנעי פליטות למשך יום שלם, רק את תריחי כמו קממבר בשלה במיוחד. תלכי לישון היא תקום. תישארי מול המחשב והיא תישן שעתיים (קורה בזה הרגע

). הדבר היחיד שמשתפר הוא יכולת התיפקוד מכח האינרצייה. עם/בלי שינה את פשוט עושה מה שצריך, כמו גדולה. ואז? אז בא החיוך עם המבט האוהב והמעריץ שרק את מכל העולם תיזכי לו ואת לא תאמיני כמה זה יטעין אותך בכוחות חדשים שמגיעים כנראה מהמעמקים שבלב.

 

[ליcות]

חותמת על הכל.. בעיקר המשפט האחרון

החיוך שלה עושה לי את היום ובאמת נותן כוח.. ותמיד יש לי תחושה שלי (לעומת אחרים) היא נותנת חיוך רחב ויפה במיוחד..

 

[עגבנית אור]

אוי,תראו מה עשיתי../images/Emo12.gif../images/Emo13.gif../images/Emo6.gif../images/Emo9.gif

הנקתי את אורי (אלא מה?) ותוך כדי שתיתי מבקבוק מים גדול והנחתי את הפקק שלו על הברך. אורי סיים לינוק, לקחתי בנון-שאלנטיות את הפקק ו... סגרתי את הציצי

ואני חשבתי שהשלב שבו נעלתי את עצמי באוטו והפעלתי את ההזעקה (בזמן ההריון) היה השיא