אני לא כל כך מסכים עם הגישה הזו...
כל סגנון יכול לבטא הרבה מאוד דברים. למען האמת, אין לי מושג מה באה המוסיקה האירית לבטא. בשבילי היא מאוד מגוונת: הרבה שמחה, עצב עמוק אך אופטימי, לפעמים קצת שטותניקית ולעיתים רצינית למדי. אנרגטית ותזזיתית לצד נינוחות ורוגע. הירהורים, חלומות ועולמות קסומים יכולים גם כן ללוות אותה. אך אני חייב להדגיש: שכל מה שנאמר כאן יכול להיות נכון גם לגבי מוסיקה בולגרית, דרום אמריקאית, ג'אז ומוסיקה קלאסית...