../images/Emo88.gifארגז כלים?
שאלה גדולה יש לי בעקבות שרשור בפורום הבית שלי יש לי תינוקת בבית- איתה אין בעיות, עליה אני לא מתרגזת, אני מבינה מאיפה נובע הבכי שלה, הרצון שלה להגיע למקומות אסורים ולמשוך בכל חוטי החשמל בבית
אבל יש לי גם "גדול" בבית בן 3.5 קראתי את "הורות יעילה" של גורדון ו"איך לדבר" ומאד התחברתי לדברים אבל אני מרגישה שהם נכונים לילדים גדולים יותר. עם הגדול שלי אני מגיעה הרבה פעמים למבוי סתום בו אני מרגישה שהוא עושה לי דווקא. נניח עושה רעש כשאני מרדימה את הקטנה, משפירץ מים באמבטיה כשהוילון פתוח ואחרי שביקשנו שאו שיסגור את הוילון או שלא ישפריץ וכד'. ברגעים כאלו אני מרגישה שהוא עושה את זה בכוונה ודווקא. לאה_מ הציעה לא להתייחס לזה כאל דווקא אלא כאל צורך מסוים שלו. הבעיה שלי היא שכדי להיות אמפטית וכדי להיות מסוגלת להציע פתרון אפקטיבי אני חייבת להבין את המסר שמסתתר מאחורי המעשה, אבל מן הסתם הילד בדרך כלל לא יודע להגיד לי מה הצורך האמיתי שלו ואני לא תמיד יודעת לנחש. אין לי טענות לילד אבל בלי להבין קשה לי מאד להיות אמפטית (במיוחד אם אני גם עייפה ועצבנית בלי קשר אליו). אז מה עושים? חוץ מלעשות דוקטורט בפסיכולוגיה איזה עוד כלים יש כדי להבין מה הצורך האמיתי שלו שאני אוכל לתת לו מענה? נניח במקרה של ההרדמה של הקטנה זו יכולה להיות קנאה, יכול להיות שהוא רוצה לבלות איתי באותו רגע, יכול להיות שמשעמם לו, יכול להיות שהוא בדיוק עצבני בגלל שהוא רעב/אכל יותר מדי ממתקים/רב עם החבר שלו, יכול להיות שהוא רוצה משהו מהחדר וזה שהוא לא יכול להיכנס מרגיז אותו וכד' וכד' כיד הדמיון הטובה. אם אדע בדיוק מה הבעיה אוכל למצא פתרון אבל כשאני לא יודעת מה אני יכולה חוץ מלצעוק עליו מתסכול כשהוא מעיר את הקטנה שלקח לי חצי שעה להרדים ועכשיו צריך להתחיל הכל מהתחלה? אני מקווה שהבעיה שלי ברורה ואשמח לקבל תשובות
שאלה גדולה יש לי בעקבות שרשור בפורום הבית שלי יש לי תינוקת בבית- איתה אין בעיות, עליה אני לא מתרגזת, אני מבינה מאיפה נובע הבכי שלה, הרצון שלה להגיע למקומות אסורים ולמשוך בכל חוטי החשמל בבית