האם הפמניזם

[אש אש]

../images/Emo92.gifהאם הפמניזם../images/Emo96.gif

לא באה מחולשה? אני ממקום מאוד חזק שבי מכירה את חולשותיי. במה אתה יותר טוב,יותר חזק,ואולי גם יותר חכם. מכירה את הצדדים החזקים שבי ולא מחפשת להוכיח אותם,פשוט חיה אותם כשצריך לא מייחלת כלל לשיוויון שלא היה, ולא יהיה,ומדגיש לי את כל היופי,שבהבדלים בין גבר לאישה. (אציין שמדובר באותן משרות ומשכורות,לא הבנתי מדוע ההבדל קיים). אני יושבת עם חברותיי שטוענות "אנחנו חכמות יותר" "אנחנו ערמומיות יותר" "אנחנו רגישות יותר" "אנחנו חזקות נפשית הרבה יותר" אנחנו,אנחנו ואנחנו....יותר. מה הבעיה בנות ? אז תעשו גם יותר? אז איפה השיוויון שאלתי? אם אנחנו יותר? אבל מסתבר "שהרבה יותר קל להילחם על עקרונותייך מאשר לחיות לפיהם". אני אישית לא ניתקלתי באף גרושה שצעקה לשיוויון שרצתה להתחלק במשמורת משותפת עם הילדים והמזונות. אני בהחלט נהנית מחלק קטן מהשינוי שהנשים נלחמו עליו וגם נהרס לי מעט,הדימוי של הגבר היום אולי לפעמים צריך לתת לדברים לקרות,ולא לאלץ אותם לו זה היה מגיע מתוכם השינוי,אולי אפילו הייתי נהנית ממנו. ההצלחה בחוץ -מתחילה מבפנים. יום מקסים לכולם הרבה כבוד ואהבה.

 

[שרה גיבורת נילי]

שלום חדשה, אז על זה מדברים פה?

שימי לב, הפמיניזם מגיע ממקום של צורך להגן על קבוצה חלשה ומקופחת שמקיפה כ-51% מהאוכלוסיה. מקופחת בשכר, בהצעות עבודה, בעמדות כוח ושלטון. כי זה עולם של גברים. ייתכן שכיום הפמיניזם לבש מימדים מפלצתיים, כי האישה צריכה להוכיח את עצמה בבית, בעיר ובכפר, יענו בעבודה ובמשק הבית. היא לא זוכה להנחות. למה להתחלק במשמורת אם בעלך מרוויח יותר? לא סביר. מאחלת לך הצלחה בחיים לפי העקרונות. רק לא הבנתי מהם.

 

[אלמרה]

../images/Emo140.gifברוכה הבאה שרה גיבורת נילי

צעדך הראשון בפורום זה מתקבל בשמחה ובחיבוק.

 

[אופטימית123]

בהחלט בעד משמורת משותפת...

אבל זה ממש לא שייך לחלוקת המזונות... שני ההורים ברגע שהביאו ילדים לעולם,התחייבו לכלכל אותם על פי צרכיהם. במידה ושני הזוג נפרדו, עליהם להמשיך ולקיים את ההסכם ללא קשר איפה הילד גדל. מזמן העלתי רעיון במוחי,שחושבת שהיה פותר להרבה נשים/גברים מצוקה נוראית בענין המזונות. בואו נחשוב על מישהו שמקבל דמי אבטלה?ביטוח לאומי מסתכל לו על תלושי השכר לשנה הקודמת (או פרק זמן מסויים),ומזה קובע שבאופן אוטומטי מגיע לך כך כך שכר אבטלה לזמן מסויים. מדוע שמדינת ישראל "הנאורה",ברגע שבני הזוג פתחו תיק גירושים ,יחשבו את השכר של שני בני הזוג ב...בוא נגיד לצורך מדגם...3 השנים האחרונות...מזה- באופן אוטומטי יחליט מי שיחליט (בית הדין,בית המשפט,מס הכנסה,אנא עארף) ש-50 אחוז הולך לילדים!!!!!מיידית.מצידי שיפתח חשבון בנק על שם הילדים כדי שאף אחד מהצדדים לא ירגיש שהצד שממנו התגרש לוקח את הכסף לעצמו ושימנו אפוטרופוס מטעם המדינה שיפקח על זה. (פה כבר ניסחפתי,יודעת,אבל זה קודם כל לצורך העלאת המודעות לענין) הסכום שנקבע באופן אוטומטי ירד כמובן באופן יחסי משתי המשכורות.במידה וישנה רק משכורת אחת,כמובן שרק ממנה. ואחרי זה מי שירצה יוכל להתחיל בדיונים לגבי ההפרשים...ואל תבואו לספר לי שהוא מסכן והיא מסכנה וכאלה...קודם כל הילדים...התחייבנו לגביהם ועלינו לעמוד בהתחייבות. מצב כזה ימנע מאנשים רבים להגיע לחרפת רעב,מילדים לחוש ירידה נוראית ברמת החיים,ועו"ד יפסיקו לעשות יותר מדי כסף על חשבון אנשים חסרי יכולת. טוב,הלכתי ליום עמוס,מקווה שתסעירו את מוחותיכם בדברים מעניינים. שיהיה לכולנו רק טוףףףףףףףף.

 

[אלמרה]

נתחיל מהסוף? הרבה כבוד ואהבה....

ולנושא הנדון, חולשה ופמיניזם. אני סבור שהפמיניזם היה צריך להתחיל מאות שנים קודם, אולי ללא הלוחמנות האופיינית ללא המאבקים נגד! הפמיניזם צריך להשיג הרבה יותר, ובפועל משיג פחות מידי, בשל הסטת המאמץ מהשגת שוויון וזכויות בעד נשים אל המלחמה המתנהלת נגד גברים. הפורום הזה ממש, נולד במוחי הקודח כאשר דנתי ביני לבין עצמי (ובסיוע חברה טובה) בסוגיית מה אנחנו הגברים יכולים, אמורים וחייבים לעשות כדי להיערך לעידן בו אכן תהיה הזדמנות שווה ושוויון מלא בין המינים לנהל את העולם. קראנו לו העידן המודרני, מדברים על גברים. לא ידעתי שהתרומה הגדולה ביותר תהיה של נשים דוקא. אני מאוד מעריך ומודה לכל התורומים לשיח הציבורי בעיקרי הנושאים ובשוליו. כמתחייב בפורום אינטרנטי - לא ניתן להמנע ממעט פטפטת ברשת ואני בשמחה נעתר להשתטויות ול"שטוזים" ומה זה נשמע "נמוך ברמה" - אז מה!

 

[רואה עתיד]

ניהול משותף

מסכים אתך בהחלט . גם אני חושב שהסטת המאמץ מהשגת שיוויון וזכויות אל המלחמה כנגד הגברים איננה במקומה. יותר נשים מאי פעם נמצאות היום בעמדות ניהול בכירות, כולל בראשות של מדינות. אתן דוגמא מוחשית. בטקס הפתיחה המרשים של האולימפיאדה באתונה הפרשנים העלו על נס את העובדה שהיא כמעט והייתה על סף התרסקות כללית. התברר שהגברים שעבדו על הארגוןבמשך שנים הרימו ידיים והייתה ממש סכנה אמיתית לעצם קיומה ולהורדת מליוני דולרים לטמיון ואני כבר לא מדבר על עגמת הנפש של יוון ושאר מדינות העולם. ואז... גברת אחת שברירית שאינני זוכר את שמה ואת תפקידה בכח, העמיסה את כל העסק על כתפיה, פתרה תוך זמן קצר את כל הבעיות הארגוניות והבצועיות והשיקה אולימפיאדה שכולם משבחים וטוענים שעוד לא היתה כמותה. אני גם מאמין שהיא לא מקופחת ומתוגמלת בהתאם, לא נראית לי פריירית האשה הזו. בטקס היא צעדה במקום של כבוד בראש כל האח"מים. היא את שלה עשתה ובגדול. והמסקנה... כל אחד יכול ובתנאי שיש לו מרץ, יוזמה, חכמה, חזון ואמונה. והנושא הנשי/גברי כבר לא משחק תפקיד מכריע.

 

[s h o o s h a]

דוגמא מצוינת לחוסר השוויוניות

שים לב מה ואיך כתבת (מניחה שציטטת מדברי אחרים) "...הפרשנים העלו על נס..., ואז...גברת אחת שברירית..." שאלה: ואם היה זה גבר שרירי ומסוקס בעל דמיון ומעוף, מרץ ויזמה, חזון ואמונה שהיה מציל את ה'התרסקות', האם גם אז היו מעלים נושא זה על נס? סביר להניח שלא, הרי בגבר עסקינן. והרי מה יותר "טבעי" מגבר שפותר בעיות? אז, האם "...הנושא הנשי/גברי כבר לא משחק תפקיד מכריע?"

 

[האם של איתי]

רואה עתיד הייתי רוצה לקחת כוח

מה- wishful thinking החמוד שלך אתה יודע במהפכה הצרפתית, שחרטה על דגלה את שלושת הערכים המופלאים של חירות שיוון ואחווה דאגו לכולם, אלא מה מצבם של הנשים בכלל לא השתנה, והן המשיכו להיות אזרחיות סוג ב לא הורשו ללמוד, וזאן זאק רוסו החביב תיאר את תפקידה של האישה במשפט אחד לרצות הגבר ולשעשע אותו, וכמובן לחנך את ילדיה והנה באותה תקופה סוערת היתה אישה אחת נערה בעצם שלמדה הכל לבד ( איך לא) והפכה למדענית אני לא זוכרת את השם שלה המצאותיה נתנו לה כרטיס כניסה של כבוד להיכל המדע הצרפתי והיא היתה האישה הראשנה והיחידה מאת שנים שהורשתה להכנס אז מה זה סימן שכל אישה יכולה והיא פשוט מימשה ? לא. היא היתה גאון מסוגו של ארכימדס, וכמה כאלה ידעה האנושות ? הספור של האולימפיאדה הוא עוד ספור בנוסח הבלתי אפשרי ולכן הוא מצער, כי הוא צריך להיות אפשרי לגמרי המאבק הפמינסטי איננו מאבק בגברים ליהפך מקורותיו הוא במאבק לשיוויון בין שונים ולא משנה אם זה גברים ונשים, שחורים או לבנים עבדים אדונים וככה יש המון גלים בפמיניזם עד היום נמנו שלושה אבל לטעמי יש מאות אי אפשר ללכד את כל הנשים למיקשה אחת כל אחד יש לה את הפמיניזם שלה אגב, גם חזיות לא נשרפו זו אגדה אבל: נשים הורשו להצביע בבחירות בארה"ב רק ב- 1920 הן הורשו ללמוד הארוורד רק ב- 1972 ויש עוד כל מיני עיוותים והשכר הוא אחד מהם תאר לעצמך שגבר ואישה עם אותו הון אנושי מקבלים שכר שונה עם הבדלים של 40% לרעת הנשים אין שום סיבה נראית לעין, שגברים ונשים לא יקבלו שכר שווה עבור אותה עבודה זו אחת הסבות שהרבה מאד נשים פורשות ומקימות להן עסקים קטנים עצמאיים בתקווה, שהן יוכלו לעשות לביתן על פי כשרונותיהן ולא על פי חוקי האי שיוויון בעולם העבודה הייתי יכולה לכתוב לך את המגילות הגנוזות כי בתחום הזה יש המון ספורים נפלאים וגם אבסורדיים סתם השחורים הורשו לבחור בארצות הברית לפני הנשים היית מאמין ? יחד עם זה, מהרגע שהומצאה הגלולה ונשים יכולות לשלוט בייעודן הן יכולות ללמוד, להתפתח ולהפגין את כוחן הכלכלי אני מאמינה שדרכו הן תוכלנו לסלול את דרכן אל השיוויון המתבקש ביתר קלות המסקנה שלך רואה עתיד, היא בהחלט עתידנית ואני מאמינה בה בכל כוחי

 

[שיח סלימאן]

יו, מה זה בא לי לפתוח בויכוח איתך

אבל עוד מעט שבת ועוד לא ארזתי ובמוצ"ש יוצא לכמה ימים לסבול בחברת הכרישים בטיראן. אז שויין. בפעם אחרת. שב"ש + שבוע טוב לכולכם.

 

[ד שם בדוי]

אם

זה סמל הפמיניזם (לא מצאתי נשרפת) אז אני לא במלחמה הזאת. אני כן בעד שכר שווה לעבודה שווה ובעד 1/2 מהאחריות לדור הבא. אילו אינם תלויים בפריט לבוש כזה או אחר. לגבי השיוויון המלא: איך אפשר? אנחנו לא בנויים אותו דבר (איזה מזל!) השותפות, לעומת זאת, מעצימה אותנו כי רק כך 1+1 > 2.

 

[ד שם בדוי]

אופס. שכחתי לתת את הקישור ל

זה

 

[שילה1]

פמיניזם מבחינתי הינו: שכר שווה עבור

עבודה שוות ערך,זכות לבחירה,זכות לאושר,לאי אפלייה. ערבה גם ערה להבדלים הפיסיולוגיים בין גברים לנשים,אלא שלא מוצאת הבדלים אחרים. אכן נהנית להיות אישה,ועוד יותר נהנית כשמעריכים את כישוריי. יאללה,הולכת ,אחזור מאוחר יותר עם הגיגים נוספים.

 

[האם של איתי]

אהובתי, אין פמינזם אחד כל אישה

והפמינזם שלה הצורך להתייחס לכל הנשים כמו אל מיקשה אחת ולייחס להן אידאולוגיה ספציפית זו טעות הנסיון של הפמיניסטיות ליצר אחוות נשים משונה ממש כמו שאין אחוות גברים אלא קבוצה של גברים במקום מסויים כמו הצבא לדוגמה אפשר לדבר שם על אחוות לוחמים אבל האם ניתן ללכד את כל הגברים לאחווה סביב רעיון אחד באותה עוצמה אין פמיניזם אחד וגם ההסטוריה שמנסה להכניס למגרות טוענת שהיו שלושה גלים והכל במאה אחת הקודמת פמיניזם הוא אמונה בשיוויון בין שונים ואני שולחת אותך למה שכתבתי באריכות לרואה עתיד הסמל הפמיניסטי מעולם לא היה שריפת חזיות כי אפילו אחת לא נשרפה מי שרצה לבטל את התנועה הזאת ייחס לאקט שלא היה ( לאיום) סמל תרשמי לעצמך יש פמיניסטיות גאות יש פמיניסטיות סוציאליסטיות יש פמיניטיסות מיין סטרימיות אם תחפשי את הערך ותקראי ביותר במקום אחד את תופתעי יחד עם זה היופי באידאולוגיה הזאת נעוצה בשני צירים מרכזיים אחד: בזכותה של האישה ללמוד ולהתפתח השני: לשלוט בייעודה כי עד המצאת הגלולה גורלה של האישה היה גם ייעודה על פי הקונבנציה החברתית שבאמת הפך אותה לתלותית, נשלטת רכושו של בעלה ושפחה בחברה גברים ונשים שונים זה מזה וזה נהדר אבל הם חייבים להיות שווים זה לזה בפני החוק, בעולם העבודה, ובמערכות יחסים עם החברה ועם המשפחה שונה יכול להיות שווה

 

[s h o o s h a]

לבוא ממקום של כוח

קראתי מאמר (בעת שיטוטיי בנט) שאינו מדבר באופן ישיר על פמיניזם ו/או מאפייניו אבל מדבר על נשים וכוח (כך, להבנתי). אהבתי (הגברים שבחבורה אולי יאהבו פחות) ובכל זאת, הריהו לפניכם פרק ב': לא בכל מחיר רותי שרון למי שחוותה כבר פרק א' בחייה ונחלה כשלון, אבל כבר ילדה ילדים והיא לא ילדה בעצמה (כמוני 45), למה לבזבז כל כך הרבה אנרגיות בניסיון לבנות מתכונת דומה לפרק חדש? כמי שהיתה נשואה 20 שנים והתנערה מהחבילה לפני 5 שנים, אני יכולה להעיד שאיכות החיים שלי עלתה בכמה מונים וממשיכה להשתפר ככל שעובר זמן בלי זוגיות שניה. בזוגיות שניה אני מתכוונת, כמובן, למערכת מסורתית של מגורים משותפים עם בן זוג או נישואים שניים. הבנתי מהר מאוד שלישון באלכסון זו שינה מה זה נוחה ומפנקת. הבנתי שלהתעורר בבוקר לבד, בלי שאיזה שק תפוחי אדמה שוכב לצידי עם ריח רע של בוקר, זה הרבה יותר מרענן. ועוד הבנתי שאני לא צריכה לקרקר כל הזמן סביב המקרר שינצנץ בכל טוב ובמיוחד במאכלים שבישלתי במו ידיי כדי להרשים את הגבר שלי. הרי בינינו כולנו יודעות שלילדינו שחצו את גיל ההתבגרות לא ממש צריך לבשל. ובכלל, בבית שמסתובבים בו בוגרים, איזה אדם זר מסוגל לסבול את הבלאגן הגולש מחדרם? את ריח הסיגריות? את מוסיקת הטראנס המחרידה כל עור תוף של מי שעבר את גיל ?35 איזה ילד יסכים מתוך רצון ואהבה להתחשב בחבר של אמא שהשתכן בביתו, אבל מבקש להנמיך קצת את המוסיקה ולהגביל את כמות החברים שקופצים מדי יום לביקור? הילדאולי יסכים מתוך הבנה והתחשבות באמא, אבל למה להרוס לו? אז מה אני אומרת, בננות? וזה מתוך ניסיוני העשיר של 5 שנות לבד מאושרות; צאו לבלות, תכירו גברים, תהנו, תזדיינו. והרבה. אבל חזורנה הביתה לבד. בלי מחוייבות, בלי כל הכובד הזה של הזוגיות המגבילה, בלי העול הזה שנוחת אחר כך גם עלינו וגם על ילדינו. הלוא התענוג הכי גדול שלנו זה החברות שלנו. ובדרך כלל כאשר אנו תקועות עמוק בנישואין או חולקות את חיינו עם גבר, אין לחברות שלנו מקום כזה גדול בחיינו - הן הופכות להיות משניות. אני את הגברים בחיי הפכתי להיות משניים ולמדתי לקחת מהם רק את החלקים המשובחים ץ, לבשל,ואת החלקים הטובים. אבל את כל השיט הזה של לכבס ,לג להגיש, לארח את הילד שלו עם החברה שלו ואת אחותו ובעלה, את כל זה אני לא לוקחת, כי הפעם, שלא כמו בפרק א', יש לי זכות לבחור ואני בוחרת רק את הנוח והטוב. יש לי אותם ליציאות, לארוחות גורמה במסעדות, לזיונים וגם לאהבה. ואפשר לאהוב גם בלי לאכול מאותו מסטינג וגם בלי לישון ביחד כל לילה ואפילו לאהוב יותר, כי אלה לא מגיעים לשחיקה של נישואים כל כך מהר. אני נהנית מכל רגע בחיי מאז הסרתי מעליי את הטבעת ומקווה שאדביק במשהו גם כמה אחרות שכל זמנן מופנה לחיפוש המטורף הזה אחר המיועד לפרק ב' רציני. חבל על הזמן.

 

[s h o o s h a]

ולמען ההגינות

הטקסט לקוח מכאן

 

[אש אש]

ווואוווו איך לא אהבתי../images/Emo4.gif

"שק תפוח אדמה שוכב לצידי עם ריח רע של בוקר" טוב הולכת להירגע ואתייחס כשארגע.

 

[אש אש]

אפילו הודעה קטנטונת זו לא הצלחתי

לכתוב כמו שצריך לא אהבתי בלשון המעטה,באמת רוצה להירגע. תוהה אם לא היית מתקיפה לולא גבר היה כותב זאת על הנשים.

 

[s h o o s h a]

הבהרות

ראשית, אין במאמר המובא התקפה של נשים על גברים אלא הבעת דעה של הכותבת וראייתה את החיים שנקראים בפי רבים 'פרק ב' אם דברים דומים היו נכתבים על ידי גבר, אם היו נקראים לי נבונים ולא תוקפים, סבר להניח שהייתי מזדהה (אני בכלל ידועה כ'אוהבת' גברים-מוצאת את עצמי בצד המצדיק אותם) ובאופן אישי - חושבת שהמאמר מאד אמיתי. מסכימה עם רובו ברמת העיקרון וחושבת שאנו הנשים יכולות להסתדר היטב גם לבד. חושבת שהרדיפה הזו אחר זוגיות היא זו המטרפדת עבורינו כל כך הרבה. עם חלק זה מסכימה עם כותבת המאמר לחלוטין. מסתייגת מהאמירה שגברים נועדו לספק צרכים כאלו ואחרים ובזה תם ונשלם תפקידם בעולמנו. הם נדרשים לספק, בהחלט נדרשים, אבל אני רוצה את הגבר שאני אוהבת אתי, לידי, לישון באלכסון-עליו

, להתעורר בבוקר ולנער את ה'שק' הזה (אחחחחח...כמה נפלא כשלאיש שלך יש כרס כזו שבהחלט מצדיקה את הויתור על הכר) ועוד ועוד ועוד. מסתבר, שהכל ענין של ראיה ותפיסת עולם. אפשר לראות כל דבר כך וגם אחרת. ואני רואה זאת - אחרת.

 

[אש אש]

זה נשמע נמוך,כאילו,זה תפקיד הגבר

לספק ארוחות גורמה צרכים מיניים ועוד תענוגות אחרים. וברגע שתם ונישלם הלילה לפתע הופך לשק תפוח אדמה עם ריח רע מצטערת,גם אני יכולה להסתדר לבד וניהנת לאכול את הסנדוויץ' שלי,יחד או לבד אבל בהחלט רוצה להיות מרופדת באהבת גבר גם בבוקר,ומהבוקר. ואני מסוגלת להסתכל על דברים אחרת. הכול שאלה של איך הם נאמרים.

 

[אלמרה]

הבהרות גבריות../images/Emo8.gif

גם כן אני רק מביע דעה ומנקודת ראייתי את החיים שנקראים בפי רבים פרק ב' (טוב אצלי לא ממש אקטואלי, אני בפרק הזה כבר הייתי גם). הנה אני כותב בלשון זכר ומגדיר את עצמי כאוהב נשים - מוצא את עצמי בצד המצדיק אותן ובאופן אישי חושב גם שהמאמר מאוד אמיתי. מסכים בעיקר עם הנוחות של שינה באלכסון, גם כן מסתייג מהאמירה שעל הגברים לספק את הצרכים של --- רגע מה אני מדבר שטויות? אני כן מסכים שהגברים נועדו לספק את הצרכים המיניים של הנשים ולא תם תפקידם בכך. הם (אנחנו) נדרשים, בהחלט נדרשים גם לספק אבל גם להוריד תזבל, להרוג את הדג'וקים ולטפל במכונית שנחנתה באמצע הרחוב בשל פנצ'ר חצוף.. ואהה כן גם הם צריכים נורא להזהר שלא להשמין ולא לגדל קרחת... שושה - את נשמעת לי מה זה לא מתאימה לי! אני? גם קרחת וגם כרס? שלי יקראו ה"שק" הזה? ראיית עולם כן, אבל תחליפי מספר במשקפיים

כפרה!