שושה, עשית נהדר שהבאת את המאמר
בתור דוגמה משום שמעבר לתיאורים הרהוטים שיש בהם סוג של מחאה נגד הציפיות שיש מנשים לגמור את פרק א ולהכנס מיד לפרק ב כי צריך פה משפחה ולא טוב היות האדם לבדו והאישה קל וחומר והבחורה השנונה הזאת מתארת את העצמאות בלשון די גברית הייתי אומרת ומאד פרובוקטיבית האישה שנתפסה לאורך כל ההסטוריה כתלותית בגבר שלה, היא לא האישה שחיה היום נשים עושות קריירה, מגשימות את עצמן בעולם העבודה אין מחקר אחד, ששאל נשים בכל העולם אם הן היו מוותרות על העבודה וחוזרות הביתה אל השלווה שלא מציג עמדה חד משמעית, גם המאד עשירות, לא רוצות לוותר על קריירה נכון יש כמה דוגמת מנהלת בכירה בקוקה קולה שויתרה על הכבוד, וחזרה הביתה לטפל בילדים ועשתה כותרות שנמרחות על עמודים שלמים בכל עיתון כלכלי אבל רוב הנשים, לא רוצות להשאר בבית לחנך את הילדים, ולנהל את התקציב המשפחתי מניקור פדיקור, חברות, וסלמאט כל טוב הבחורה מהמאמר מתייחסת לזוגיות בבטנה הרכה והופכת אותה להנהלת חשבונות של מה יש לנו בעצם שק תפוחי אדמה אחד ריח רע מהפה והמון מחוייבות לרצות אותו תמורת זיונים נהדרים ככל האפשר לטעמה של הכותבת הזיונים אינם תלויים בדבר וכך גם היציאות החגיגיות והכיף לא צריך לחיות תחת אותה קורת גג אחד כדי לבלות את החיים בפרט שאת הילדים היא הנביטה בפרק א יש המון נשים שחושבות ככה ויש המון נשים שלו מספר החד הוריות מגיע לעשרות אלפים ולא כולן מחפשות בעלים מסתבר שתפקיד "המפרנס" לא מתלבש הכי טוב על הגבר המודרני כי בהרבה מקרים הוא מרוויח כמו זוגתו ובמקרים רבים מאד פחות ממנה ולה אין את הפריבילגיות שיש לו מבחינת האחריות על התא המשפחתי לפחות לא ברמת הקונבנציה החברתית הבחורה מהמאמר אוהבת גברים ויש להם גם מקום מאד מוגדר בחייה ובהחלט זכותה