ילדים זה כאן

[nubi]

מטפלות...מטפלות...מטפלות../images/Emo4.gif

 

[blue4u2]

זקוקה להישפך פה קצת ../images/Emo10.gif../images/Emo122.gif

היי לכן, זה הולך להיות ארוך, מקווה שיהיה לכן כוח לקרוא ותסלחו לי על ההישפכות.... לירוני שלנו בת 5 חודשים ושבוע. לצערנו הרב היא חלתה לפני 3 ימים בוירוס והיא מאוד מצוננת, מתעטשת ומצוברחת. היינו איתה אצל הרופא, שבדק ואמר שזה רק וירוס שיעבור תוך כמה ימים וחוץ ממי מלח וטיפות להקלה באף, אין הרבה מה לעשות.... היא כבר היתה חולה בעבר אבל הפעם ממש ממש ממש ממש קשה לנו

אני ובעלולי גם עובדים והלילות והשעות שאנו איתה קשים לנו כל כך...היא די מתקשה לנשום בגלל הנזלת ומקטרת בלי הפסקה - בכי תמרורים קורע

. אי אפשר להשאיר אותה רגע לבד (עכשיו סוף סוף היא שקטה, שוכבת על שמיכה לצידי ושומרת על קשר עין מלא). אתמול היה השיא - היא בכתה ללא הרף בערב לפני שעת השינה שלה, לא נרגעה בשום תנוחה ובלית ברירה החלטנו לקחתה איתנו למיטה שלנו לישון וגם שם היא לא ממש ישנה ונתנה לנו לישון עד 5:30 בבוקר, אז התעוררנו להתארגן לעבודה. אתמול חייתי על פיתה וכמה פרוסות לחם, היא פשוט לא נתנה לי זמן להכין לי אוכל אפילו...וגם הבעל לא הצליח לאכול/לנוח כי מרגע שבא הביתה ניסה לעזור לי להרגיעה....(אני עליו יותר מרחמת כי הוא עובד עד הערב, לא שלי יש זמן לנוח עד שהוא בא...). היא היתה גם שפוכה אבל התקשתה להירדם בגלל שהנזלת הפריעה לה בגרון/באף והמשיכה להיות אנרגתית ולדרוש להיות על הידיים. אני יודעת שזה עניין של זמן ושעוד כמה ימים היא תחזור לעצמה ותבריא אבל השאלה היא מאיפה שואבים את הכוחות

אנחנו מותשים, לא מוצאים זמן לנוח כי גם עובדים בבוקר. היא איתי מהצהריים כשאני חוזרת והעבודה איתה רבה

היא מקסימה ופשושה, ולרוב החיוך הממיס שלה משכיח את הכל, אנחנו מאוהבים בנסיכה שלנו.... אבל בפאן הפיזי גמורים....ולרגעים גם בפאן הנפשי.... טוב, רק רציתי קצת לשפוך את שעל ה

, אני נאלצת לסיים כי היא כבר מקטרת פה לצידי... שמחה שהיה לי המקום לכתוב קצת...

לכן שאתן כאן

 

[nubi]

התייעצות

ביום שני הודעתי למטפלת של שי שהיום אני עובדת רק אחה"צ ולא בבוקר. אז בקשתי שתגיע ב- 15:00. היא אמרה לי שכבר יש לה תכניות והיא לא יכולה להגיע, מה שמחייב אותי לקחת את הבייבי-סיטר של שי. באותה נשימה היא הודיעה לי שביום ראשון יש לה איזשהיא בדיקה ולכן או שהיא תגיע ב-09:00 או שהיא לא תבוא בכלל. אמרתי לה שלא תבוא בכלל (כי אני בבית). היא עובדת אצלי חצי שנה, מתוכם רק חודש משרה מלאה. מבחינת חופשים-היא לקחה שבוע ביוני, ועוד שבוע עכשיו באוקטובר, למרות שהודעתי לה שאין לי סידור לשי. לגבי חופשות והיעדרויות-היא לא שואלת אותי אלא מודיעה לי. לחג היא קבלה ממני סלסילת שי + 300 ש"ח במזומן. אני משלמת לה כל יום מ-06:45 בבוקר עד 16:00 למרות שאני מגיעה ב-14:00-15:00(למקרה שאני אאחר-שלא תעשה לי פרצופים). בקיצור- אני חושבת שלא מגיע לה כסף על היום ויום ראשון. אני צודקת?

 

[אדר שלי]

מזדהה עמוקות../images/Emo24.gif../images/Emo101.gif

אדר חולה כבר כחודש, פעם קצת יותר טוב ופעם פחות. אני עובדת ואז אני איתו עד שבעלי מגיע, לפעמים הרבה אחרי שעת ההשכבה של אדר. ככה שאין כוחות. מיותר לציין שגם בלילה אני לא ישנה מאז שהוא חולה אז העייפות קשה. אני לא יודעת מה יותר קשה, הפו הפיזי באמת או הדאגה לשלום הקטנטנים, כי הקושי שלהם מקרין עלינו המון ואנחנו הרי רגילים "לעשות" משהו (לפחות אני כזאת) וחוסר אונים הוא המצב הכי גרוע בשבילי. אז מה שאני מנסה, זה כמה שיותר "להיות" שם בשבילו. נשמע פלצני, הה? אבל מה לעשות, אחרי האקמולי, הטיג'ל, האוטידין, עיסויים בשמן שקדים ועיסויים בכף הרגל, כל מה שיש לי להציע לו זה ידיים (או לחילופין מנשא - ממליצה לך בחום אם עוד לא נוסה על ידך), המון לטייל באויר הצח (אצלנו זה עוזר לשעה שעתיים), עזרה או אפילו עזרה מנטלית בצורת מפגש עם חברה טובה, משפחה וכו' - פשוט לצאת מהבית. וכמו שהיו אומרים לי בהתחלה - לישון כשהוא ישן. מלבד זה, הרבה

וירטואליים ותבריאו מהר!

 

[blue4u2]

תודה לך ../images/Emo39.gif ואיחולי החלמה מהירה

גם לכם... אני חייבת לציין שאמא שלי עוזרת המון. היא איתה כל שעות היום עד שאני חוזרת מהעבודה ובאמת שלא בא לי להעיק עליה יותר מזה....בעיקר עם דאגנות היתר שלה...כו כל אמא פולניה

עם חברות זו קצת בעיה כי כולם סביבנו מטופלים בקטנטנים ומתוקים וללכת לשאוף אוויר מדי פעם בחוץ זה באמת עסק חיובי אבל בערבים זה קצת בעייתי כי כבר קריר בחוץ ומספיק היא מתעטשת בבית (והמצחיק הוא שאין לנו מזגן). השיטה של ללכת לישון כשהיא ישנה באמת מזכיר לי את ההתחלה אבל לצערנו זה לא כ"כ עובד כעת כי היא נרדמת מדי פעם אבל לא ליותר מרבע שעה, אז כבר הנשימה מעיקה עליה, אז אני מעדיפה בכלל לא לחשוב לנסות להירדם אחרת לא אוכל לקום

טוב, החלטתי להפסיק לקטר, יהיה טוב

זה רק ענין של זמן... ובאמת שכחתי לציין שגם חוסר האונים מאוד בולט כי אני לא רואה איך אני יכולה להקל עליה והיא כל כך קטנה ומתוקה....

תודה על התגובה ומקווה שגם אדר שלך יהיה בריא במהרה

 

[פשושולה]

אצלינו הסיטואציה דומה. עדן מצוננת

כבר שלושה שבועות. אין מה לעשות, אבל היא עצבנית נורא ונורא סובלת. אנחנו עכשיו בבית, אחרי שהקפיצו אותי שו מהעבודה אתמול. היא הייתה במצב מצויין בבוקר, אבל כבר בתשע וחצי התקשרו שאבואלקחת אותה כי היא לא מפסיקה לבכות... ממש מסכנונת. החלמה מהירה לכל הפשושים הסובלים.

 

[גבינייה]

קשה, קשה. ניסית איזה שמן שיקל

עליה לנשום? יש קל-אף נדמה לי, או משהו מקביל, כמו שמן אקליפטוס - כדאי פשוט לשאול בבית המרקחת, ולפחות הלילות יהיו יותר שקטים. אם היא לא ישנה היא בטח משתגעת גם מעייפות בנוסף להרגשה הרעה ממילא. מה עם כל מיני אדים? אני לא ממש מבינה בזה...הבת שלי היתה מצוננת פעם אחת, מזמן. חוץ מזה, כן הייתי מטיילת איתה. האויר הצח יעזור לה, ופשוט תלבישי אותה טוב, עוד לא כזה קר. בקשר לאוכל - תעשי take away , לפחות לימים הקשים האלה.

 

[תומרלי]

אני כתבתי את זה?

גם הקטנצ'יק שלנו בן חמישה חודשים ושבוע. גם הוא מצונן מערב החג ועד היום ודי לא שקט. מה שכן, אנחנו מפעילים כל לילה את מכשיר האדים וזה עוזר לו מאוד וכן הרבה מים עם מלח, זה משחרר לו את הנזלת היבשה מתוך האף ומקל עליו את הנשימה. יש גם ימים (או שבועות) כאלו. תתנחמי בעובדה שכולנו עוברים את זה, מי פחות מי יותר, ושיש כמוני שמזדהות איתך. תרגישו טוב ומהר.

 

[תומרלי]

ועוד משהו: שמן אקלפיטוס עושה פלאים

 

[blue4u2]

../images/Emo51.gif לכן ושאלה....

איך אתם שמים שמן אקליפטוס לתינוק כה קטן???? קניתי מן שמן דומה כזה ללשים במים רותחים ולעשות אדים (בלי מכשיר) בפעם הקודמת שהייתי חולה וזה היה לי אישית מאוד חזק ושרף אפילו בעיניים... מה הפתרון לתינוקת קטנה??? לשים על טישו ולנסות לתת לה להריח????

 

[גבינייה]

אני זוכרת מהאחים הקטנים שלי (לפני

12-15 שנה...) שאמא שלי היתה מטפטפת על החיתול-כרית (חיתול פלנל מקופל הוא הכרית).

 

[אמא של עופרי]

../images/Emo18.gifלפי מה שאני זוכרת שנכתב

זה ששמן אקליפטוס קצת מסוכן לתינוקות, למרות שאני השתמשתי בו במכשיר אדים חם (במכשיר אדים קר אסור להכניס כלום). אני השתמשתי בקרבול. ועשיתי אנלציות עם איזה חומר (אני לא זוכרת איך קוראים לו), שמשתמשים בו לניקוי עדשות מגע וזה בעצם מי מלח (אמא של איתן ולהב יודעת את השם...) וזה ממש עזר לילדים. מאחלת לכולם בריאות. (אצלי כבר שבוע שיש ילדים בבית ראשון שני גוזה הייתה עם חום ורביעי חמישי פולפול משלשל)

 

[new mermaid]

החומר הוא סיילין וקרבול עושה פלאים

גם טיפה או שתיים שמן אקלפטוס לימוני על הסדין לא במגע ישיר עושות את העבודה אה וגם חצי בצל אבל נראה לי שעדיף אף סתום

 

[1איתן ולהב שלנו]

../images/Emo45.gifאינהלציות מי מלח בלבד-מ-ע-ו-ל-ה

 

[תומרלי]

לגבי טיפולים שונים

את שמן האקליפטוס אני מטפטפת לתוך מבער עם קצת מים ונר דולק ומשאירה את זה בפינת החדר ועד שאנחנו הולכים לישון זה נגמר, ואם לא - אנחנו מכבים. אמא של האיש, שמתעסקת עם שמנים וכו', מטפטפת לו על גבי הבגד ממש טיפה,או כפי שכבר נכתב פה, על גבי חיתול בד. זה עושה פלאים. כמובן שצריך לשים במשורה, בלי להגזים. לגבי שאיבת האף עם מכשיר השאיבה: אמרה לי רופאת אף אוזן גרון, שהמכשיר מגרה את רירית האף וזה בעצם מגביר את הנזלת ושאסור לחטט להם באף, לא עם קיסם אזניים ולא רצוי עם המשאבה. לשיקולך.

 

[שרון של לוטן]

שמן אקליפטוס רעיל ../images/Emo18.gif

לתינוקות מתחת לגיל שנה, ויש האומרים גם שנתיים. אפשר לשים שמן לבנדר במקום: שלוש טיפות לתוך מכשיר אדים.

 

[משוש30]

כל כך נכון! גם אצלינו מתן כבר חודש

חולה ממחלה למחלה ובדרך גם מוציא שיניים. ואני כבר יותר משבוע בלי הבעל שטס לו לטייל בצרפת ואני מתחרפנת. מה גם שבימים האחרונים חליתי בעצמי אז מחלה עם לילות בלי שינה עבודה ולימודים ממש לא עשו לי טוב. הפתרון החלקי היה לתת אתמול את מתן להורים שלי ללילה. הוא ישן טוב ואני השלמתי שעות שינה ועכשיו כולנו מרגישים הרבה יותר טוב. האם זה פתרון ריאלי מבחינתך? או אולי שאחד ההורים שלכם ישן אצלכם איזה לילה ויעזור?

 

[blue4u2]

לצערי זה לא פתרון ריאלי.....

ההורים שלי היו שמחים לעזור כך אבל אני מרחמת עליהם, בכל זאת הם לא כ"כ צעירים וגם כך נמצאים כל יום עם הקטנה הסובלת ומסכנה (הצד שלי כמובן...על הצד השני אני כבר לא מדברת...

), מה גם שהיא קשה בלילות ולא בא לי שתעשה גם להם סצנות.... אה....ומעדכנת שעשיתי לה אמבטיה חמה עכשיו, שאבתי לה עם "פומפה" את האף (תוך כדי בכי)ובזקתי לה מי מלח ומנסה עכשיו להאכילה. נקווה לטוב

תחזיקו לנו אצבעות

 

[ט ו ל י ל ה]

שימי לה בצל חתוך ליד המיטה זה עוזר

פלאים. פותח את האף וכבר נגה הקטנה ישנה ככה לילה או שניים. שווה מאוד. ותרגישו טוב.

 

[galiaS]

אם אתם לא עומדים פיזית בטיפול

בה, אולי כדאי שתקחו קצת חופש מהעבודה? כשנטע חולה אני(וקצת אבא שלה) לפעמים נשארת אתה, לכל אשה עובדת יש ימי חופש מוכרים לצורך טיפול בילד (אין לי מושג מה המצב אצל גברים). זה נשמע שהיא נורא מסכנה עכשיו אז אולי כדאי שתורידו הילוך בתחומים אחרים.