ילדים זה כאן

סליחה, אבל אני לא זוכרת אם עדן

יונקת או מקבלת פורמולה. לפי צורת הניסוח שלך, אני משערת שמדובר בבקבוקים. הקיבה של תינוקות בנויה אחרת משלנו. הם אוכלים כמויות קטנות, מעכלים אותן מהר (אם כי במקרה של פורמולה היא מתעכלת לאט יחסית) ורעבים לעתים קרובות. יש לזה כמה יתרונות מבחינת התפתחות התינוק, ביניהם שמירה על ריכוז סוכר קבוע יחסית בדם. כל השיטות האלו של "ארוחות חלום", מטרתן להוריד גוש בטון קשה לעיכול על הקיבה של התינוק, כך שהוא כל הלילה יתמודד עם לעכל אותו. אולי זה נכון לתינוקות קטנים יותר שבאמת לא יודעים איך להתמודד עם היציקות האלו, אבל אף פעם לא הייתי חסידת הדייסות. אני לא רואה מה רע באוכל ממש (ירקות, אורז, לחם וכו'). תינוק יכול בהחלט לאכול בלילה, לפחות עד גיל שנה, אם הוא רעב, ולא מן הנמנע שהוא אכן רעב בשל הכמויות הקטנות בכל ארוחה. אחרי גיל שנה, הקיבה כבר הרבה יותר בשלה, יכולה להתמודד עם כמויות מזון גדולות יותר ועם מזון מוצק שמשביע לזמנים ארוכים יותר. בקיצור, האינסטינקטים שלך נכונים והילדה שלך אכן לא צריכה לרעוב בלילה. סביר להניח שכמו שלוליק כתבה, זה יעבור עם הזמן ועם הבשלות של הקיבה שלה. אחרי גיל שנה גם אפשר להסביר לה את ההגיון בכך שלא אוכלים בלילה (בחוץ חושך כולם ישנים ולא אוכלים... כשיהיה בוקר נאכל ארוחת בוקר וכו'). והיא גם תקבל מוצקים ותהיי בטוחה שהיא לא רעבה כי היא אכלה ארוחת ערב מזינה וטובה.
 

גבינייה

New member
אין לי תשובה מקצועית, לא יודעת אם

זה בריא לאכול בלילה או לא בריא, אבל אני בעד ללכת איתה, לא כאסח. אני הנקתי את ביתי הבכורה כשלוש פעמים במהלך לילה עד גיל שנה בערך, ואני כבר לא כל-כך זוכרת (זה היה לפני 4 שנים), אבל בסוף היא ישנה לילה שלם בלי התעוררויות (אחרי גיל שלוש). ההתעוררויות ירדו בתכיפותן, אבל מאוד בהדרגה. לא בכל לילה היה אותו הדבר. תראי, לי יש בקבוק מים ליד המיטה. אני לוגמת ממנו שלוקים לפחות 5 פעמים בלילה כי הפה שלי יבש. אז איך אפשר למנוע את זה מתינוק? כי לנו זה לא כל-כך נוח? אין מה לעשות, ככה זה פעוטות.
 
אני מאכילה בלילה...

יש לילות מעטים שבהם עתליה לא מתעוררת, ורבים שבהם היא מתעוררת פעם וגם פעמיים. אולי אני טועה, אבל זה עדיין נראה לי גיל צעיר, שלא צריך להיאבק בו עם הילד. ראיתי שהמון דברים משתנים ספונטנית, ואני מאמינה (ומקוה) שגם זה. הגישה שלי היא שהורים קמים בלילה, וזהו. אני לא נלחמת בזה, וככה זה יותר קל (אבל אני יודעת שלך, בסדר היום המטורף שלך, זה יותר קשה).
 
אני מתלבטת המון באותה קושיה

שירי בת 9 וחצי חודשים ואוכלת בממוצע פעמים בלילה. ההבדל הוא ששירי יונקת בלילה ולא אוכלת דייסות. אני שואלת את עצמי המון לאחרונה אם לגמול אותה מיניקת הלילה הזו שמאלצת אותי לקום לפחות פעם אחת (אימצתי לי הרגל להאכיל אותה לפני שאני הולכת לישון ב-12 ואז היא קמה בארבע בפעם השניה) ולמחרת ללכת ליום עבודה כרגיל. אבל ככל האמהות יש לי מצפון כבד כי במשך היום היא ממילא לא איתי ולא יונקת, ואולי לא מקבלת מספיק חלב אם מהשאיבות שלי, ולכן אני ממשיכה.. מי יודע עד מתי.. אבל לא נראה לי שזה גורם נזק לטווח הארוך ואני לא חושבת שגמילה כרגע של עדן או בגיל שנה יש בה הבדל גדול. לדעתי, עשי כמוני, תני לענינים לזרום ואם זה לא יפסיק מעצמו בגיל סביר כמו שנה, אז תנסי לגמול אותה. ואגב, את שיטת הגמילה לדעתי צריך האבא לעשות כיון שהילדה רגילה לראות אותך מאכילה אותה (ככה לפחות מקפידים בהנקה).
 

נועה 36

New member
אני האכלתי בלילה עד שהוא הפסיק בעצמ

אני האכלתי בלילה את איתי עד שהוא הפסיק בעצמו - רק אחרי גיל שנה וחצי (שנינו מתעוררים בקלות ונרדמים בקלות, כך שהקושי היה, יחסית, קל). ניסיתי לתת דייסה לפני השינה כי זה אמור להיות כבד יותר, להתעכל לאט יותר וכך להעביר את הלילה - אז התשובה שלו הייתה לאכול חצי כמות ולהתעורר באותה השעה כמו תמיד. ניסיתי גם לתת לו מים במקום אוכל או מוצץ או ליטופים אבל הילד התעקש שהוא רוצה לאכול. היה לי הרבה יותר קל לקום, להאכיל אותו ולחזור לישון מאשר לריב איתו על העניין, מה עוד, שלדעתי, הוא באמת היה רעב וזקוק לאוכל הזה. בסופו של דבר, מתישהו אחרי גיל שנה וחצי (הוא בן 6.5 היום כך שזה כבר קצת מזמן ולכן אני לא זוכרת בדיוק) הוא פשוט הפסיק להתעורר בלילה ובזה נגמר העניין. בנוגע לחשש מעששת: אין לו חורים בשיניים.
 

פשושולה

New member
קודם כל - תודה רבה על התשובות

חוץ מזה - עדן אוכלת מטרנה בעיקר, אבל גם מרק ירקות טחון עם עוף, ופירות. ניסיתי לתת לה בעצת טיפת חלב כמה פעמים קורנפלור בערב/לילה, בכדי שהיא תהיה שבעה יותר, אבל היא לא ממש אוהבת את זה, ואני לא מרגיחשה שינוי, אז הפסקתי, כי חבל סתם על הקלוריות, ועדן לא בדיוק רזונת... הבעיה שלי היא שבזמן האחרון היא אוכלת לא טוב במשך היום - חצי בקבוק או 120 מ"ל במקום 180 שזו ארוחה רגילה שלה, כשילדים בגילה אוכלים כבר מזמן 240 מ"ל...ואוכלת טוב מאד דווקא בלילה. השאלה היא אם זה לא מקבע לה איזושהיא התנהגות לא רצויה. אין לי בעיה להמשיך לקום בלילה (כלומר זה לא כיף גדול, אבל כבר התרגלתי, והאוכל לא קשור לבעיית ההתעוררות בגלל שנפל לנו המוצץ או סתם כי משעמם לנו לישון...). הבעיה היא אם זה יהיה קשה יותר לילדונת בשלב מאוחר יותר. בכל אופן, נראה לי שנחכה לגיל שנה ככה, לא? תודה רבה על כל התגובות. תודה רבה
 

lulyK

New member
אני משוכנעת שזה לא מקבע שום דבר.

אותי זה דווקא הרגיע לדעת שבלילה הוא משלים את מה שהחסיר ביום (יש תקופות שפתאום הכל מעניין ו"שוכחים" לאכול, או שסתם אוכלים מעט).
 
אני חושבת שאפשר בהחלט להתרשם

מהתשובות שקיבלת שבגילה של עדן אין חשש שיהיה קשה גמול אותה, נהפוך הוא , את רואה שרבים מן הילדים דווקא נגמלו בעצמם אחרי גיל שנה.
 

nonaa

New member
רק לציין ש...

נגה בערך באותו גיל ומעולם לא אכלה 240. רוב הזמן היא אוכלת 180 בארוחה. בערך בגיל 6 חודשים היא התחילה לאכול רק כ-120 בארוחה ואז גם התחילה לאכול בלילה. זה היה די במקביל ליציאת השיניים הראשונות...
 

nonaa

New member
המשך: היא חזרה לאכול 180 אך

עדיין מתעוררת לאכול בלילה.
 

Arfilit

New member
../images/Emo5.gif בילינו הלילה במיון...

אחרי כמה לילות של שיעולים ליליים לא נעימים, ואחרי שבערב החג הרופא אמר שאם השיעולים מתפתחים לקוצר נשימה לגשת מיד לרופא / מיון (תלוי ביום ובשעה) ואחרי שאתמול בלילה הפכו השיעולים לכואבים עד כדי בכי קורע לב והנשימות נהיו פתאום שטחיות ומהירות שכאלה, שמנו פעמינו למיון. עד שהגענו הפעוטה חזרה לעצמה (מצב מאונך מיטיב עמה) ובסיטורציה היתה רמת החמצון 100% (משם אי אפשר לעלות). למרות זאת, ואחרי בדיקה וחקירה, אמר הרופא שנראה לו שמדובר בהתפון אסטמה - והורה על אינהלציה. כל חדר המיון התרומם מצרחות האפונה במחאותיה כנגד מסיכת האינהלציה. הלב של הגבר ושלי נקרע - והודינו לאל כשזה נגמר. חזרנו הביתה בסביבות שלוש עם שתי בובות חדשות (מתנה מהרופא ומתנה מהאחות במיון - שהיו מקסימים). היום - תור לרופא השגרתי - בתקוה שמדובר באפיזודה חד פעמית שנמצאת כבר מאחורינו.
 
אוי ../images/Emo10.gif

מקווה שזה היה חד פעמי. איחולי החלמה לאפונה!!! וכן, אני מכירה את הסצנה שמלווה את נסיונות האינהלציה. מישהו בכלל מצליח במשימה???
 

אדר שלי

New member
איחולי החלמה לאפונה../images/Emo101.gif

ואצלנו עושים אינהלציה מול קלטת אהובה (בייבי מוצארט למשל). רק שבמיון אין דברים כאלה, מה? הרבה בריאות!
 

משוש30

New member
תרגישו טוב! אנחנו בילינו את הלילה

בטרם עם התקפים של כאבי בטן חזקים (הרופאה הגדירה את זה "יש לו מהפכה בבטן". היום קצת יותר טוב
קשה קשה...
 

yaelia

New member
ואנחנו עם שיניים

חום ואדמדמת שעוברת לאט לאט. אוף. שכולם יבריאו מהר.
 

new mermaid

New member
../images/Emo24.gifאפונה מסכנונת

הרופא שלנו המליץ לעשות אינהלציה ללא המסכה, "כי זה נורא מפחיד אותם" רק להצמיד את הצינור לחזה של הילד, מתחת לאף/סנטר ולהזיז עם תנועות הראש, שיהיה מתחת כל הזמן. סיוג: זה היה כשהקטן היה בן חודש +-, צריך לשאול אם אין עניין של "מינון" האדים במסכה וללא בגיל מבוגר קצת יותר. בזמנו הוא אמר לנו שבאדים זה לא ממש משנה, העיקר שינשום את החומר. ד"א, שימי לב לרעידות בגלל הונטולין ונגזרותיו. מאוד נפוץ, מצריך שינוי מינון. תרגישו טוב!
 

גורבי

New member
אויש ../images/Emo10.gif שיהיו בריאים כל הקטנטנים.

תמיד בדיוני האינהלציה אני מבינה שמץ ממה שההורים שלי עברו איתי (אנחנו לא שם, לפחות בינתיים). אני באמת אהבתי לשבת מול הטלויזיה, אבל גם הייתי קצת גדולה יותר. תרגישו טוב - אפונות, דמפלינגים ו
ים.
 
למעלה