בד"כ אני נמנעת מויכוחי עלות המחיה
הבלתי נלאים האלה, אבל לא יכולתי להתאפק... אז ככה - אביעדי - גם לנו עשו חשבונות דומים לשלך - לפני שהגענו. ואתה יודע מה קרה? בדיוק מה שבוסטון גאי מתאר - חטפנו שוק אמיתי כשהגענו לרמת ההוצאות הנ"ל (כן, כן, 800 דולר בחודש, בבית משלך זה ממש לא מוגזם) וגם נאלצנו לבצע "השלמת הכנסה" מחסכונות בארץ במשך שנה... חשוב מאד להגיע עם סכום ראשוני ל"בזבוזים": נושא שבוסטון גאי הזכיר וחשוב לשים לב אליו הוא עניין הרכבים והסטורית האשראי. גם אנחנו בנינו על הוצאה של כמה מאות דולרים על שני רכבים בליסינג או הלואה. המציאות טפחה על פנינו ונאלצנו לקנות את הרכבים במחיר מלא. ואז כמובן התפשרנו על סוג וגיל הרכב. בתים פרטיים להשכרה באזורים הטובים קשה למצוא בפחות מ-2000 דולר (לשני חדרי שינה). גן פרטי, לא יהודי (ובעיני זה לא כ"כ נורא, אם מקפידים בבית על עברית ומסורת בסיסית ומתחברים עם משפחות ישראליות נוספות) בגיל שנתיים ליום מלא - שמונה עד שש - עולה 1,200 דולר וצפונה. אם אתה בבית אז אפשר לשלוח לגן עד 12:30 או אחת בצהריים ואז יעלה לך בסביבות ה600-700 דולר בחודש. כשתשכור בית כמעט תמיד יהיה עליך לשלם שכ"ד של חודש ראשון, אחרון וסקיורד דיפוזיט בגובה שכ"ד נוסף. לרוב באזור זה קשה למצוא בתים להשכרה ללא מתווך משמע חודש נוסף. בסה"כ 4 חדשי שכירות. מכיוון שבכורך בן שנתיים אתה יכול להרשות לעצמך לגור בערים בהן בתיה"ס נחשבים קצת פחות כמו ברלינגטון (שגובלת בבדפורד) הזולה משמעותית, בילריקה (גובלת בברלינגטון ולא מאד רחוקה מבדפורד) הזולה מאד ואפילו וובורן (אותה אני לא ממש מסמפטת, אבל זה אישי). האמת שגם בוולת'האם (ושלא יקפצו עלי כל הבוסטוניאנים) יש אזורים לא רעים והדיור זול משמעותית. שוב, יש לכם 3 שנים של חסד עד הפבליק סקול ואני חושבת שכדאי לותר על הערים היותר יקרות. בהמשך, אם יהיה, תתבססו ותכירו ויהיה קל יותר לקבל החלטות לגבי עתידכם הרחוק יותר. ולגבי שכר - עם 100K תוכלו לחיות יפה בערים הזולות יותר ואף לחסוך. בלקסינגטון, ווינצ'סטר, קונקורד, החלקים הטובים יותר של בדפורד וכמובן ברוקליין וניוטון - זה יספיק לכם לגמור את החודש אבל לא הרבה מעבר לזה. עכשיו תתחילו לעבד...