** OFF - שרשור פוליטיקה וכל מה שבוער בכם 🎤

מצב
הנושא נעול.

בלנקה המקורית

Well-known member
אמש כשראיתי את המוני הצעירים חוסמים ומבעירים מדורות באיילון
פשוט שמחתי.
זה מטורף. כמו קיבלתי מנת אינפוזיה הישר לעורקיי. שמחתי לראות את הדור הצעיר כשהוא אקטיבי וסוער.
לא אהבתי אותו יושב בקרנות רחוב שותה אספרסו וחושב על עצמו.
הנכד שלי בן עשרים קנה לעצמו מגאפון וחולצות עם כיתובים
ומנהיג שם את חבורות הצעירים והמפגינים המבוגרים.
הוא צורח בקולי קולות ומקבל מכות.
הוא ירש מסבתא שלו את המודעות הפוליטית והחברתית שאין לי עליה שליטה או איפוק.
 

עדגיל

Well-known member
מה קרה לו

❤️


כפרה, גרציה.
תמחקי כל דבר משרשור הלילה,
אין לי שום בעיה עם זה,
את יודעה.


נרדמתי כמו פגר,
וטלפונים ללא סוף,
ההפגנות ממשיכות מהבוקר.
גבישים חסומים, רופאים בשיבא
מתנגדים ומוחאים מול שרי הימין הקיצוני
על הגעתם למקום.
הפגנות לאורך כל היום מול בתי היושבים
בממשלה, לא לתת להם דקת מנוחה.


וזו תמונת יום האתמול שלי,

פרצופה של מדינה:​
נורא! מה קרה לו?
 

אופה קטנטנה

Well-known member
נפגע באופן ישיר ומכוון מהמכתזית.
הוא בסך הכל צלם.
אסף שמו.


אבל, אם שאלת, ואולי גם נוספים יזדמנו הנה, ויראו את פני הרוע של השלטון,
טייס קרב ארבעים שנות שירות במילואים. הראשון מימין.
 

קבצים מצורפים

  • 3A7609FD-A32B-4833-984F-F825068139E7.jpeg
    3A7609FD-A32B-4833-984F-F825068139E7.jpeg
    KB 405.5 · צפיות: 3

tarimulu

Well-known member
אם כבר נפתח מקום ייעודי להבעת כל הדעות ובגלל שלכל מטבע יש 2 צדדים, קצת איזון גם לצד השני. דעה לא פופולרית בפורום אך מאוד פופולרית בקרב חלקים גדולים בציבור:

1. לא רק אלימות משטרתית - חשוב לציין שיש תיעודים גם מהצד השני, של מפגינים שהולמים ברכב בו נהג נוסע עם ילדים קטנים שבוכים ומפוחדים ולא נותנים לו לעבור, יש מפגין שחבט בשוטר עם קסדה, ועוד ועוד

2. אכן מי שדורס צריך להיעצר ולהיכלא, אבל גם לחסום אזרחים תמימים זו עבירה על החוק ופגיעה בזכות בסיסית של חופש תנועה. תתעלמו מכך שהאזרח נמצא ברכב ודמיינו שאתם צועדים ברחוב וקבוצת אנשים עומדת מולכם ומונעת מכם להמשיך להתקדם. זה סוג של אלימות והייתם מתלוננים במשטרה על כך והחוסמים היו מעוכבים.

3. אלפי אנשים שרצו לחזור הביתה אחרי יום עבודה נתקעו במשך שעות.

4. עובדי נתיבי איילון (היכרות אישית) כולל כאלו שתומכים במהות של המחאה עובדים קשה אחרי כל הפגנה כדי לתקן את נזקי הכבישים ולאפשר מעבר בטוח לרכבים ומדובר בנזקים כספיים גבוהים.

5. הנזק של אכיפה בלתי שוויונית בהתאם לאוכלוסיית המפגינים מסוכן מאוד לעתיד. גם הנזק בקריאות על סרבנות או חרם כלכלי וכו'. אם מטרות יושגו כך, יום יבוא והצד השני ילמד ובפעם הבאה למשל כשיעמוד על הפרק הסכם לפינוי ההתנחלויות, יבואו יחידות חי"ר במקום טייסים ויאיימו לא לשרת, יבואו מתנדבי מד"א וזק"א ויאיימו לשבות מהצלת חיים (שם יש רוב דתי), ועוד ועוד. הנזק של לנרמל דבר כזה בעיני יותר מסוכן מכל תוצאה שתהיה או לא תהיה לחקיקה.

לגבי הויכוח על מי עשה יותר בשביל המדינה ועל זה שגיבורי ישראל מפגינים - מיותר - תמיד קורה לכל צד. יש גם חברי ממשלה שהם גיבורי ישראל ואחים שכולים ועדיין מגדפים גם אותם. יש נופלים מכל הצדדים (כולל בחודש האחרון) - מתוך תחומי ישראל ומהקו הירוק, עם ובלי כיפה.

כל הסעיפים עד כה - מבלי להתייחס בכלל לנושא המחאה אלא עמדה עקרונית. לא משנה אם בעד גיוס, נגד גיוס, בעד רפורמה, נגד רפורמה, מתנחלים, אתיופים, להט"בים. אין בעיה שגם מיליון איש יצאו לרחובות. אבל לרחובות ולא לכביש. ובלי לשבש שגרת חיים של בלתי מעורבים.

לגופו של נושא - בעיני זה יצא מפרופורציות משני הצדדים ומוצג כאיום קיומי לשווא.

1993 - הסכמי אוסלו יביאו שלום
2005 - פינוי גוש קטיף יוביל לשלום
2015 - מתווה הגז הוא אסון
2023 - שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים יביא לדיקטטורה

יש בי אמונה ותקווה שגם הנושא הזה ידעך ויישכח בסוף. זה מאוד פשוט. אם רוב העם לא מעוניין בחוקים האלו, יגיעו בחירות והוא יבחר בממשלה שתבטל אותם. ההפגנה הכי יעילה היא בקלפי. הצד השני הרגיש כמו הצד המפגין כשהוקמה ממשלה עם רע"מ וכשהם הרגישו שבנט גנב להם את הקול אבל לא השביתו את המדינה או איימו לא לשרת אלא חיכו בסבלנות לבחירות.
 

אופה קטנטנה

Well-known member
סחתיין,
ואני שונאת פמפלטים. קבל סחתיין נוסף.


אתעכב על שני דברים מהותיים לי אישית.

סעיף ראשון אמת לאמיתה וטוב שצויין, אם כי היחס בין אלימות כלפי שוטרים
לאלימות כלפי מפגינים הוא בערך אחד למאה.

ודבר מה נוסף שמעניין אותי לשאול, איך לדעתך אנחנו אמורים להביע את זעמננו, חששנו,
אם לא נשתק צירים מרכזיים, בעת היסטורית?

יש כאן מעין מלחמה גם בין ערכים. מהו הערך העליון: חופש הביטוי, חופש ההפגנה,
או חופש התנועה ויתר הדברים שציינת.
 

tarimulu

Well-known member
אנסה לענות עם כמה הסתייגויות. לגבי איך אמורים להביע את הזעם - אני יכול רק לשער, כי אני מבין שיש בקרב אנשי המחאה אנשים שזה מוציא מהם אמוציות גבוהות ובוער בדמם, וקשה לי לשים את עצמי בדיוק בנעליים האלה. כלומר - יכול להיות שאם וכאשר יהיה אירוע שיבעיר בי את אותו רגש, ברגע האמת ארצה להגיב אחרת מהתשובה שאענה היום.

באופן עקרוני אחת הבעיות היא שאין הסכמה רחבה על כך שאפילו מדובר בעת היסטורית, באופן יחסי לאירועים שעברו על המדינה שגם אז צוירו כהיסטוריים. הממשלות פה מחזיקות שנתיים בממוצע, הכל הפיך, והציבור יכול להחליף את הנציגים לעיתים תדירות כדי להביא לשינוי.

יותר מזה - גם אם כל החוקים היו עוברים במתכונתם המקורית (מה שמזמן ירד מהפרק), הממשלה הבאה, גם אם לא הייתה מבטלת אותם, הייתה ממנה שופטים באותה השיטה, והיה מתקבל איזון טבעי, כמו שיש מינויים מהממשלה הקודמת שבתוקף גם היום (בדגש על התפקיד הקריטי של היועצת המשפטית). הרבה אנשים רואים את הדיבור על "קץ הדמוקרטיה" כהפחדה. כדי לשלול זכויות נשים ולהטבים, צריך גם את האצבע של אמיר אוחנה ושל גילה גמליאל. כדי לבטל בחירות צריך גם את האצבע של גלנט וברקת ואדלשטיין. כדי להפוך למדינת הלכה צריך את האצבע של עשרות חילונים ליברלים שקיימים בקואליציה. ריאלית בעיני אין שום היתכנות אמיתית לתרחישי האימה הנפוצים בימינו.

אחד הדברים שתהיתי לעצמי - מה היה קורה אם היה משאל עם על הרפורמה, והוא היה מקבל רוב? האם גם אז היו הפגנות? שהרי אין דבר יותר דמוקרטי מהכרעת עם ברורה על שאלה ספציפית (לעומת הכרעה על נציגים), ולהפגין על משהו שהרוב הכריע בעדו בגלל שהעמדה של המפגין היא לא זו שהתקבלה, זה קצת בעייתי (לכן יש שמכנים זאת "הפגנה נגד תוצאות הבחירות"). הצד שתומך ברפורמה מרגיש שיש לו רוב בגלל שרק כמה חודשים לפני כן היו בחירות, ואם המפגינים היו מהמחנה שהצביע ל-64 המנדטים, היינו בסיפור אחר לגמרי, כי גם נציגיהם מאמינים שהציבור ששלח אותם רוצה בכך. וזה בלי להיכנס בכלל לעניין שהסכמה רחבה על עצם זה שנדרש שינוי כבר קיימת (חלקים נרחבים נתמכו ע"י מפלגות סער/גנץ כשהיו בצד השני), הויכוח הוא בעיקר על איך ייעשה השינוי.

גם אם ניקח את המספרים הכי מפרגנים, בסופו של דבר עדיין מדובר בפחות מ-4 מנדטים שמפגינים מתוך 120, ולצערם של כל הצדדים, עם הזמן המחאה מאבדת תמיכה גם בקרב תומכים "מתונים" שמסתייגים מהדרך. בישראל כמעט תמיד כל מחאה, מוצדקת ככל שתהיה, הופכת בסוף לפוליטית ומרתיעה אנשים משני הצדדים. אני מכיר אנשים שהלכו להפגנות בהתחלה והיום מסתייגים מהדרך ומהתמונות שרואים מההפגנות. הרוב לא מעוניינים שנגיע למה שקורה בפריז (לא מימין ולא משמאל).

לגבי ערך עליון - זה באמת ויכוח שמאז הקורונה מעסיק חלק נרחב ממדינות המערב, לא רק אותנו ובלי קשר לביבי או רפורמה. בעיני כל מפגין צריך לחשוב מה לגיטימי בעיניו לצד השני לעשות כשהוא יהיה בנעליים אלו. יש תומכי הפגנות ששמחים לראות חסימות כבישים ומדורות כי הם בעד תוכן ההפגנה, יש שלא. האם היית מכילה שעות של להיתקע בכביש אם הצד הימני היה חוסם לך כביש מתוך הבנה שיש משהו שמפריע להם במדיניות הממשלה ולכן צריך לאפשר להם וזה חלק מהמשחק? ואם היית שכנה של נציגי ציבור שלא ישנה בלילה בגלל הרעשים, היית מקבלת בהבנה כי מותר לכולם להפגין בלי הגבלות?

אם כן - זו עמדה לגיטימית כמובן. מה שמפריע להרבה אנשים זה שלעיתים זה מצטייר כאילו "לצד אחד מותר יותר מאשר לצד השני". לכן אמרתי שאני בעד להשוות את חוקי המשחק לכל סוג של מפגין
 
אנסה לענות עם כמה הסתייגויות. לגבי איך אמורים להביע את הזעם - אני יכול רק לשער, כי אני מבין שיש בקרב אנשי המחאה אנשים שזה מוציא מהם אמוציות גבוהות ובוער בדמם, וקשה לי לשים את עצמי בדיוק בנעליים האלה. כלומר - יכול להיות שאם וכאשר יהיה אירוע שיבעיר בי את אותו רגש, ברגע האמת ארצה להגיב אחרת מהתשובה שאענה היום.

באופן עקרוני אחת הבעיות היא שאין הסכמה רחבה על כך שאפילו מדובר בעת היסטורית, באופן יחסי לאירועים שעברו על המדינה שגם אז צוירו כהיסטוריים. הממשלות פה מחזיקות שנתיים בממוצע, הכל הפיך, והציבור יכול להחליף את הנציגים לעיתים תדירות כדי להביא לשינוי.

יותר מזה - גם אם כל החוקים היו עוברים במתכונתם המקורית (מה שמזמן ירד מהפרק), הממשלה הבאה, גם אם לא הייתה מבטלת אותם, הייתה ממנה שופטים באותה השיטה, והיה מתקבל איזון טבעי, כמו שיש מינויים מהממשלה הקודמת שבתוקף גם היום (בדגש על התפקיד הקריטי של היועצת המשפטית). הרבה אנשים רואים את הדיבור על "קץ הדמוקרטיה" כהפחדה. כדי לשלול זכויות נשים ולהטבים, צריך גם את האצבע של אמיר אוחנה ושל גילה גמליאל. כדי לבטל בחירות צריך גם את האצבע של גלנט וברקת ואדלשטיין. כדי להפוך למדינת הלכה צריך את האצבע של עשרות חילונים ליברלים שקיימים בקואליציה. ריאלית בעיני אין שום היתכנות אמיתית לתרחישי האימה הנפוצים בימינו.

אחד הדברים שתהיתי לעצמי - מה היה קורה אם היה משאל עם על הרפורמה, והוא היה מקבל רוב? האם גם אז היו הפגנות? שהרי אין דבר יותר דמוקרטי מהכרעת עם ברורה על שאלה ספציפית (לעומת הכרעה על נציגים), ולהפגין על משהו שהרוב הכריע בעדו בגלל שהעמדה של המפגין היא לא זו שהתקבלה, זה קצת בעייתי (לכן יש שמכנים זאת "הפגנה נגד תוצאות הבחירות"). הצד שתומך ברפורמה מרגיש שיש לו רוב בגלל שרק כמה חודשים לפני כן היו בחירות, ואם המפגינים היו מהמחנה שהצביע ל-64 המנדטים, היינו בסיפור אחר לגמרי, כי גם נציגיהם מאמינים שהציבור ששלח אותם רוצה בכך. וזה בלי להיכנס בכלל לעניין שהסכמה רחבה על עצם זה שנדרש שינוי כבר קיימת (חלקים נרחבים נתמכו ע"י מפלגות סער/גנץ כשהיו בצד השני), הויכוח הוא בעיקר על איך ייעשה השינוי.

גם אם ניקח את המספרים הכי מפרגנים, בסופו של דבר עדיין מדובר בפחות מ-4 מנדטים שמפגינים מתוך 120, ולצערם של כל הצדדים, עם הזמן המחאה מאבדת תמיכה גם בקרב תומכים "מתונים" שמסתייגים מהדרך. בישראל כמעט תמיד כל מחאה, מוצדקת ככל שתהיה, הופכת בסוף לפוליטית ומרתיעה אנשים משני הצדדים. אני מכיר אנשים שהלכו להפגנות בהתחלה והיום מסתייגים מהדרך ומהתמונות שרואים מההפגנות. הרוב לא מעוניינים שנגיע למה שקורה בפריז (לא מימין ולא משמאל).

לגבי ערך עליון - זה באמת ויכוח שמאז הקורונה מעסיק חלק נרחב ממדינות המערב, לא רק אותנו ובלי קשר לביבי או רפורמה. בעיני כל מפגין צריך לחשוב מה לגיטימי בעיניו לצד השני לעשות כשהוא יהיה בנעליים אלו. יש תומכי הפגנות ששמחים לראות חסימות כבישים ומדורות כי הם בעד תוכן ההפגנה, יש שלא. האם היית מכילה שעות של להיתקע בכביש אם הצד הימני היה חוסם לך כביש מתוך הבנה שיש משהו שמפריע להם במדיניות הממשלה ולכן צריך לאפשר להם וזה חלק מהמשחק? ואם היית שכנה של נציגי ציבור שלא ישנה בלילה בגלל הרעשים, היית מקבלת בהבנה כי מותר לכולם להפגין בלי הגבלות?

אם כן - זו עמדה לגיטימית כמובן. מה שמפריע להרבה אנשים זה שלעיתים זה מצטייר כאילו "לצד אחד מותר יותר מאשר לצד השני". לכן אמרתי שאני בעד להשוות את חוקי המשחק לכל סוג של מפגין
אכן צריך לעצור הכל. ואז לערוך הסברה ברורה מהי מהות הרפורמה הזו- ולא לסמוך על ערוצי התבהלה אשר כולם כאחד מדברים בעד המיעוט ואין בהם ולו קול אחד המאפשר ל70% מהעם היהודי בישראל לשמוע להשמיע ו/ או להביע את עמדתו.
לעשות זאת כמו תשדירי בחירות - חצי זמן אלו וחצי מהזמן אלו- להסביר היטב מהי מהות השינוי ועל שום מה הוא חיוני- ואז לערוך משאל עם. ובזה תם ונשלם. ברגע שהציבור יבין את מהות השינוי - אז שיחליט :הרוצה או לא רוצה. האם קבוצה של 11 שופטים בהם הציבור לא בחר- יאכפו את דעותיהם על דעות של ממשלה שכן נבחרה ע״י הציבור - יבטלו חוקים מינויים וינהגו כממשלה בפני עצמה- כח עצום שאין כדוגמתו בשום מקום בעולם כולו- האם ליועמשים שלא נבחרו ע״י הציבור , אלא ע״י שולחיהם -רוצים לתת כח חוסם מונע בולם - שוב תופעה יחודית רק לדיפ סטייט בישראל- וכו, עוד ועוד- אחרי שיבינו היטב- אז צריך לבצע משאל עם בקלפי - כמו בבבחירות.

בינתיים אין כלום. אין רפורמה- וכולם אחוזי תזזית על עפיפון בלי חוט.

אלו שנבחרו מנועים מלבצע את מלאכתם ולא מטפלים כראוי בנושאים דחופים אחרים
ואלו שלא נבחרו מתישים את עצמם ואותנו בהפגנות לא חוקיות היוצרות כאוס ו
 

יונתנסקי

Well-known member
אכן צריך לעצור הכל. ואז לערוך הסברה ברורה מהי מהות הרפורמה הזו- ולא לסמוך על ערוצי התבהלה אשר כולם כאחד מדברים בעד המיעוט ואין בהם ולו קול אחד המאפשר ל70% מהעם היהודי בישראל לשמוע להשמיע ו/ או להביע את עמדתו.
לעשות זאת כמו תשדירי בחירות - חצי זמן אלו וחצי מהזמן אלו- להסביר היטב מהי מהות השינוי ועל שום מה הוא חיוני- ואז לערוך משאל עם. ובזה תם ונשלם. ברגע שהציבור יבין את מהות השינוי - אז שיחליט :הרוצה או לא רוצה. האם קבוצה של 11 שופטים בהם הציבור לא בחר- יאכפו את דעותיהם על דעות של ממשלה שכן נבחרה ע״י הציבור - יבטלו חוקים מינויים וינהגו כממשלה בפני עצמה- כח עצום שאין כדוגמתו בשום מקום בעולם כולו- האם ליועמשים שלא נבחרו ע״י הציבור , אלא ע״י שולחיהם -רוצים לתת כח חוסם מונע בולם - שוב תופעה יחודית רק לדיפ סטייט בישראל- וכו, עוד ועוד- אחרי שיבינו היטב- אז צריך לבצע משאל עם בקלפי - כמו בבבחירות.

בינתיים אין כלום. אין רפורמה- וכולם אחוזי תזזית על עפיפון בלי חוט.

אלו שנבחרו מנועים מלבצע את מלאכתם ולא מטפלים כראוי בנושאים דחופים אחרים
ואלו שלא נבחרו מתישים את עצמם ואותנו בהפגנות לא חוקיות היוצרות כאוס ו
אלה שנבחרו יכולים היו לעסוק בנושאים שמטרידים את הציבור, למשל יוקר המחיה,
דיור וכו'
אבל הם כל כך עסוקים בהמצאת חוקים שיחזקו את כיסם וישבנם, שלהם ושל מקורביהם,
שהם לא יכולים לעשות דבר אחר
לבוא בטענות לאנשים שמזהירים מפניהם ולהגדירם כעוסקים בתבהלה, זו הצטרפות למושחתים
במקרה הרע, או עיוורון במקרה הטוב
 
אלה שנבחרו יכולים היו לעסוק בנושאים שמטרידים את הציבור, למשל יוקר המחיה,
דיור וכו'
אבל הם כל כך עסוקים בהמצאת חוקים שיחזקו את כיסם וישבנם, שלהם ושל מקורביהם,
שהם לא יכולים לעשות דבר אחר
לבוא בטענות לאנשים שמזהירים מפניהם ולהגדירם כעוסקים בתבהלה, זו הצטרפות למושחתים
במקרה הרע, או עיוורון במקרה הטוב
בזה את צודקת לחלוטין. הממשלה הזו קפאה בבעתה מפני קבוצה רעדנית וצעקנית הממציאה הפחדות חדשות לבקרים-ולא עושה כלום זולת להתגונן.

הממשלה הזו לא המציאה ולא ממציאה שום חוק שיכול להגן על מי מטעמה- שוב בצהלה חסרת שחר המופצת ע״י גליקמן ומרעיו- האם תוכלי לנקוב בחוק אחד כזה?
אין. אין שום חוק כזה.

ואפרופו גזלנים נהנתנים וכו- בינתיים כל עד שעולה המשפט של נתניהו מוכיח כי משפט זה הינו פיקציה של שי ניצן ו מנדבליט … זה לא שביבי טלית של תכלת, אבל משה דיין גנב אוצרות במיליונים.
ואני ואת מממנות לפחות 50 מיליון שח מאז 2013 את ההגנה לאהוד ברק על כל טיסה ושהות בחול. בנט בזבז כ40 מיליון שח מכספי הציבור כאשר הפך את ביתו למבצר, ומה שפרס אירגן בתחום תעשיית הנשק לבניו שווה מיליארדים. החרפה של הפנסיות התקציביות גוזלת מיליארדים מכספי משלם המיסים. משכורות העתק של שופטים בכירים - מעל מאה אלף בחודש הינן חרפה לכל דבר ועיניין , תשלום שכר של מעל מאה אלף שח כל חודש לשי ניצן בתור עובד בכיר בסיפרייה בירושלים- הוצאה גדולה ומיותרת לחלוטין. מחיקת החובות לקיבוצים עלו לכולנו הרבה מאוד כסף- אפילו בן גוריון הטיס מלונדון סיפרייה שלמה לביתו על חשבון משלם המיסים. וכל זה ועוד- אין סוף לדוגמאות- עלה הרבה יותר מחמגשית או ויסקי.

השינאה ההיסטרית לביבי הינה תעמולה מוצלחת מאוד של כספית ודרוקר ואחריהם כל היתר- אין הוא מושחת יותר מהאחרים. לדעתי אפילו פחות. ובשיקול של עלות מול תועלת, יש לו מעלות רבות יותר מהחמדנות אשר מיוחסת לו…
 

sashalola

Well-known member
אכן צריך לעצור הכל. ואז לערוך הסברה ברורה מהי מהות הרפורמה הזו- ולא לסמוך על ערוצי התבהלה אשר כולם כאחד מדברים בעד המיעוט ואין בהם ולו קול אחד המאפשר ל70% מהעם היהודי בישראל לשמוע להשמיע ו/ או להביע את עמדתו.
לעשות זאת כמו תשדירי בחירות - חצי זמן אלו וחצי מהזמן אלו- להסביר היטב מהי מהות השינוי ועל שום מה הוא חיוני- ואז לערוך משאל עם. ובזה תם ונשלם. ברגע שהציבור יבין את מהות השינוי - אז שיחליט :הרוצה או לא רוצה. האם קבוצה של 11 שופטים בהם הציבור לא בחר- יאכפו את דעותיהם על דעות של ממשלה שכן נבחרה ע״י הציבור - יבטלו חוקים מינויים וינהגו כממשלה בפני עצמה- כח עצום שאין כדוגמתו בשום מקום בעולם כולו- האם ליועמשים שלא נבחרו ע״י הציבור , אלא ע״י שולחיהם -רוצים לתת כח חוסם מונע בולם - שוב תופעה יחודית רק לדיפ סטייט בישראל- וכו, עוד ועוד- אחרי שיבינו היטב- אז צריך לבצע משאל עם בקלפי - כמו בבבחירות.

בינתיים אין כלום. אין רפורמה- וכולם אחוזי תזזית על עפיפון בלי חוט.

אלו שנבחרו מנועים מלבצע את מלאכתם ולא מטפלים כראוי בנושאים דחופים אחרים
ואלו שלא נבחרו מתישים את עצמם ואותנו בהפגנות לא חוקיות היוצרות כאוס ו
אלו שנבחרו עשו קמפיין בחירות של הבטחות לטפל כראוי בנושאים הדחופים שמטרידים ומדירים שינה מכלל האזרחים.
ברגע שהתיישבו על הכיסא, על מלא מלא : הפתעה!
וההפגנות בינתיים חוקיות ומתנהלות באישורים המתאימים.
 
אלו שנבחרו עשו קמפיין בחירות של הבטחות לטפל כראוי בנושאים הדחופים שמטרידים ומדירים שינה מכלל האזרחים.
ברגע שהתיישבו על הכיסא, על מלא מלא : הפתעה!
וההפגנות בינתיים חוקיות ומתנהלות באישורים המתאימים.
לא
לא חוקי לחסום כבישים
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה