....
קודם כול אני שמחה שכולם בסדר
גם אני גרה באיזור חיפה ובגדול גם אצלנו יש הרגשה של התכוננות למצב חירום,סבא וסבתא שלי גרים בחיפה ובדיוק ביום הולדת של סבא שלי נפלה הקטיושה והם גם שמעו את הבום כי הם גרים קרוב,היינו צריכים לחגוג היום אבל בגלל המצב החלטנו שנישאר בבית ולא שכאן רגוע...אני פותחת עיתונים מקומיים והכותרות מדברות על אירועים אפשריים/שסוכלו באיזור חיפה וסביבתה ובאיזור עפולה ששם אני נמצאת בממוצע חמישה ימים בשבוע בסביבות ה8-9 שעות,זה לא ממש מעודד שאין ממש מקום בטוח(אם כי אולי זה תירוץ לקחת ימי חופש
)...בחמישי אחרי הצהריים הייתי צריכה לנסוע מעפולה לחיפה ומשם לעלות על רכבת לתל אביב כדי לבחון איזה קורס שאני אולי אקח בקרוב(כלומר ברגע שיהיה לי 7,200 שקלים מיותרים ומבחינת כסף השיעורי נהיגה כרגע דיי גומרים לי אותו<עוד שבועיים טסט ראשון,אני בספק שאני אעבור אותו וגם אמרתי למורה שחבל שהוא קובע לי בהפתעה כשאני לא בטוחה מספיק ויודעת שיש לי טעויות שעלולת לגרום לפגיעות>,אמרו לי שאפשר לחלק למלא תשלומים ושאפשר להשתמש בפיקדון שאני אקבל כשאני אסיים את השירות לאומי אבל בגלל שאני אעשה גם בשנה הקרובה שירות לאומי אני לא בטוחה שאני יכולה כבר לקבל את כול המענקים של שנה...),כמו שהבנתם זה לא קרה בגלל שמרוב פחד וכוננות החלטתי לוותר השבוע על הנסיעה,חוץ מיזה שמדובר ביום חמישי ואני שונאת את העומס בתחבורה הציבורית בחמישי בערב,בעיקר כשאני נוסעת חזרה בערב מתל אביב לחיפה ברכבת(קרה שעמדתי שעה וחצי נסיעה כי בכול הקרונות היה מפוצץ) ומשם עוד רבע שעה נסיעה הביתה... הכנו את הממ"ד,ניקינו אותו,ההורים שלי נזכרו שהטלוויזיה שם שהייתה שלי בבית הישן(הממ"ד למעשה צמוד לחדר שלי),כבר כמעט ארבע שנים מאז שעברנו שהיא לא עובדת ורק עכשיו אחרי כול הבקשות שלי הם קלטו שהגיע הזמן לתקן את הטלוויזיה,אבל זה כמובן עדיין לא קרה,בכול זאת סופשבוע... אני לא יודעת מה עוד להוסיף(קראתי את הבלוג שלך בנושא,מיליהו
) מלבד שנקווה שהכול יגמר כבר-זאת לא דרך לחיות ובטח לא דרך לבלות חופשת קיץ,לא הגיוני שמשפחות בורחות מצפת,כרמיאל,נהריה וכו' לטבריה וגם משם נאלצות לברוח,לאן בכלל יש לברוח?אנחנו דיי בסכנה מכול כיוון עם כמה שזה עצוב אבל באיזור המרכז לא פחות בטוח וכבר קרו שם מלא פיגועים ולכו תדעו מה עוד מתכננים... זה ישמע מגעיל ואגואיסטי אבל אני שמחה שאני לא בצבא עם כול החטיפות,אומנם יש בי גם צד שמאוד כועס על עצמי שאני לא הולכת לעזור במלחמה כמו חלק מהחברות/ידידים שלי(שאני לא באמת יודעת מי מהם בשטח,הם לא ממש עונים לצלצולים בימים האחרונים אפילו יותר מתמיד) ולא מגיע לאנשים אחרים להיפגע ולהיפצע כשאני בערך ממשיכה בחיים הרגילים(בערך זאת מילת המפתח,אני דיי בפאניקה אפילו לצאת עם הכלב בימים האחרונים,כול הזמן יש מעלינו מסוקים מרמת דויד וזה לא באמת מקל) אבל במילא לא הייתי נעשית לוחמת במידה והייתי בצבא וזאת האמת ולכן אני מקווה שאני יכולה להועיל בתקופה כזאת בדרכים אחרות,אם אני אמצא כאלה אני בהחלט לא אחשוב פעמים ואבצע,אני דיי אובדת עצות... שרשרתי לפה גם את ההודעות של תפוז על פורומים מיוחדים כי זה קשור לנושא,אני בעד להמשיך לדבר על הנושא כאן,אומנם זה אוף אבל אנחנו לא יכולים להתנתק ממה שקורה וברור שזה שרשור חשוב במיוחד.
*דוחפת את היד דרך המסך*
