אתם יודעים מה?
אתם צודקים, חלקית. יש להבין, אבל, את ההתפתחות של הפלויד, והרוק הבריטי בכלל, בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, כדי להבין מדוע "פומפיי" איננו פסיכדליה: כמו להקות רבות - בעצם, כולן - הפלויד עשו החל משנת 1968 את המעבר מפסיכדליה למוסיקה חדשנית ונסיונית (ולא נקרא לזה "מתקדמת"). גל הפסיכדליה הסתיים, בבריטניה, בשנה זו, 1968. בעקבותיו, היו שתי התפתחויות מקבילות. התפתחות אחת היתה חזרתו של הבלוז הבריטי, בגל אפילו חזק יותר משהיה בתחילת שנות השישים. בגל זה השתתפו הן להקות חדשות, שעלו בתקופה זו (פליטווד מק, נניח), וגם וותיקות יותר, כאשר הדוגמא הבולטת ביותר כאן היא הרולינג סטונס. הסטונס הקליטו אלבום "פסיכדלי" בשנת 1967, בשם their satanic majesties request אך רק שנה אח"כ, בשנת 1968, הם זנחו לחלוטין את האופנה הפסיכדלית וחזרו לשורשיהם, עם האלבום המופתי beggar's banquet. קו שני, שהונהג ע"י להקות שעלו בתקופה הפסיכדלית, הינה קו נסיוני, שאפתני, שניסה לחצות את הקווים של שירי הפופ הרגילים, לעבר משהו אחר. כאמור, למעשה כל הלהקות בתקופה הזו עברו גלגול כזה, החל מהיארדבירדז - שהפכו ללד זפלין - ועד גיילס, גיילס ופריפ, שהפכו לקינג קרימזון. ועוד. הפלויד לא היו שונים מהלהקות האלו, אלא שאצלם היה אפילו אלמנט נוסף: הרצון להתנתק בצורה חזקה וחד משמעית, ממורשתו של בארט. הסיבות לכך לא היו דווקא מוסיקליות (למרות מה שווטרס טוען כיום), אלא נבעו מרצונם של ארבעת הפלוידים למקם את עצמם כלהקה בפני עצמה, במקום "להקת הליווי של סיד בארט", כפי שהם היו ידועים, פחות או יותר, קודם לכן. לכן הפלוידים התכחשו במודע לפסיכדליה. בראיונות, הם אמרו שהפסיכדליה היא "שלג דאשתקד", ועמלו במשך שנים - למעשה עד DSOTM - בנסיון ליצור לעצמם צליל חדש, קו שונה ממה שהיה מקודם. ברור, שקו זה נשען, בסופו של דבר, על שורשיה של הלהקה. התבנית ממנה הלהקה נבנתה היתה זו שבארט יצר בשנים 66-67. שימו לב, לכן, להתפתחות המוסיקלית של הלהקה החל מ-ASOS, דרך MORE, אומהגומה, AHM ו-MEDDLE... ב-ASOS עדיין ניכרות השפעות הפסיכדליה, בעיקר ב-SET THE CONTROLS. אבל זמן קצר אח"כ, כבר ב-CAREFUL WITH THE AXE, מתחילה התרחקות הדרגתית. ב-MORE עוד ניתן לזהות קווים פסיכדליים, אבל באומהגומה כבר לא, ובוודאי לא ב-MEDDLE, שהוקלט שנים אחר כך. כאשר צולם והוקלט "פומפיי", הפלויד היו רחוקים מפסיכדליה כמרחק איטליה מלונדון. הפסיכדליה היתה תרבות הדוניסטית, תרבות של סמי-הזיה, מסיבות, אופנה צבעונית, פוסטרים ומועדונים מאוד מסויימים (וזו רשימה חלקית). כל אלו לא רק שלא היו כבר קיימים כשצולם "פומפיי", אלא שהפלויד לא רצו כל קשר לתרבות זו ולא שיקפו אותה במוסיקה שלהם ובהופעתם. כשאחזור ארצה, אשלים את הסקירה שהבטחתי לכתוב עבורכם, על הפסיכדליה, ואולי אז הדברים יהיו קצת יותר ברורים.
