ווואו. אני לא יודעת איך לתאר את זה.
אני די קוראת סמויה. למרות שהייתי פה ממש ממש בהתחלה. בכל מקרה, אין לי מילים לתאר. אני לא רוצה לסכם את הפרק אבל אני חייבת ולכן..-אני אגיד את האמת לא אהבתי את הפרק, הוא לא נגע בי, והוא לא היה מתאים לסיום סדרה, אפילו לא לסיום עונה. היה עדיף אם היו מתפרקים על נוסטלגיה, נזכרים במריסה כי רבאק ממש הרגיז אותי שסת' עושהלריאן "אין אפחת כמו טיילור היא האחת ולא הייתה ולא תהיה כמוה" וכאילו רבאק מריסה לא הייתה? כאילו מחקו אותה לגמרי. וסבבה סאמר הזכירה אותה וזה ובאמת שהיה מרגש. אבל ריאן אפילו לא מילה אחת?! מילה אחת?! זה פשוט היה מוזר ולא הגיוני מצטערת. וגם היה את הקטע שקירסטן הסתכלה בתמונות וכאילו- לא מריסה לא שם. היא מתה וגם העפנו אותה מהחיים שלנו. ממש מרגיז. אבל לא משנה הייתי מעדיפה שיהיה משהו נוסטלגי, שיזכרו בדברים, שריאן יזכיר את מריסה, שיהיה יותר סגירת קצוות -לא אהבתי את הסוף של ג'ולי. וגם לא הבנתי מה עם ריאן וטיילור-. אבל את הסדרה אני רוצה לסכם וממש חשוב לי לסכם. אז האו.סי הייתה הסדרה שהתבגרתי איתה. באמת,מכיתה ח' עד עכשיו סוף י"א. מבחינתי האו.סי הייתה ממש חלק ממני, היה לי חיבור לכל דמות שם, ולא היה לי דמויות מעדיפות הייתי ממש צופה אובייקטיבית פשוט אהבתי את הסדרה. היא הצחיקה אותי -ואני לא אוהבת לצחוק מול מסך-, היא ריגשה אותי, אבל מעל להכל היא נגעה בי. האמת שאני יכולה להגיד משהו ממש רדוד- אבל האו.סי ממש השפיע לי על הסגנון לבוש שלי ולטובה ולא כי אני מושפעת כי בזכות הסדרה פיתחתי טעם משובח, עם השראה של הבגדים של הבנות. -בעיקר מריסה וסאמר-. אני לא יודעת איך להסביר, זאת לא סדרה שגרמה לי לבכות כל כך הרבה -חוץ משמריסה מתה שבאמת בכיתי איזה רבע שעה בלי הפסקה..שזה דבר שבחיים לא קרה לי בגלל סדרה וזה קצת מושפל-, מה שכן אניממ מתחרטת שידעתי שהיא מתה עוד לפני שראיתי את הפרק. אבל בסדרה יש סצנות ופרקים שלמים שאני יכולה לראות כל הזמן ולא נמאס לי כי אני אוהבת, ולמרות שאני כבר מכירה את התסריט בעל פה בחלק מהסצנות לא יימאס לי. סדרה שאני באמת אוהבת. לא יוד'עת איך להסביר, באמת שקשה להסביר היא ממש נגעה בי. וממש ממש עצוב לי שלא יהיה לה המשך. אבל אין מה לעשות כל דבר טוב נגמר. בכל מקרה עצוב. אני מקווה שהפורום ימשיך גם אחרי הסדרה.