The Power of Three

[ailag]

שקוף? שחור!

 

[הכיבשה]

חשבת על קרטון ביצוע?

נורא נוח לעבוד איתו והוא סופג צבע בקלות.
הוא גם מחזיק יחסית יציב לעומת סול. לחבר אפשר עם דבק רגיל, דבק חם או סתם איזולירבנד שחור...

 

[ailag]

רעיון טוב

לא יצא לי לעבוד עם זה כי אני נוטה לחשוב רק על חומרים שכבר יש לי בבית

שזה בעייתי משהו, הרבה פעמים הם לא מספיקים ואז אין לי מושג מה לעשות.

אנסה..

אם בענייני חומרים עסקינן, אם יש לך או למישהו פה רעיונות לחומרים לפרטים הקטנים של הסוניק של ריבר אשמח. חשבתי להדפיס במדפסת תלת מימד (פלסטיק) אבל שמעתי שהחומרים יקרים. זה צריך להיות יחסית קל ולא שביר.. חימרים למיניהם בטח יהיו כבדים מדי. אני חושבת לנסות גבס, יש לי תבנית כללית עקומה בלי שום פרטים.

 

[הכיבשה]

אפשר..

להשיג כל מיני חלקי שעונים ישנים משענים במחירים ממש מצחיקים (כמה שקלים בודדים)
עשיתי את זה פעם לקוסטפליי סטימפאנק.
ובכלל בחנויות אלקטרוניקה אפשר להשיג כל מיני חלקי מתכות בגדלים שונים ולחבר אותן לפי מה שאת רוצה.
אפשר גם עם צינור גינה שקוף בתור החלק המרכזי ועליו להדביק כל מיניי דברים. (יש כאלה שעשויים גם מפלאסטיק יותר קשיח)

 

[Lhuna1]

יש לך גישה למדפסת תלת מימד?

מותר לשאול איפה?

 

[ailag]

יש שני מקומות באזור ת"א שאני מכירה (בערך)

X-ln ברמ"ג על גבול ת"א (יגאל אלון) - http://www.facebook.com/XLabNetwork

ההאקרספייס בדרום העיר - http://www.telavivmakers.org
http://www.facebook.com/groups/TLVmakers
המדפסת שלהם עוד לא עובדת אבל בקרוב. שם יש גם אפשרויות לעבוד עם אלקטרוניקה וכו', למשל התעסקתי שם עם ארדואינו לפני ששלי הגיע (אתמול סוף סוף, ושאר החומרה בתקווה מחר)

בXLN לא יצא לי לעבוד (ובכלל עוד לא עבדתי עם מדפסות תלת מימד) אבל הייתי במפגש שם שהסבירו מה זה והיה מעניין.

 

[הכיבשה]

אז אחריי צפייה שניה אני מוכנה למסקנות שלי: |ס

פרק מאכזב ביותר, מרגיש מצוץ מהאצבע, כאילו הכותב לא היה סגור בעצמו מה לעשות עם הקוביות האלו ורק בסוף הפרק נזכר שצריך לתת להן איזושהי מטרה.
כל הפרק הרגיש מבולגן ולא תואם לעצמו.

א- מה לכל הרוחות היו היצורים האלו שחטפו את בריאן ואיך הם קשורים לשאקרי? אין להם אפילו מאפיין אחד דומה, כאילו הכותב החליף את הרעים לקראת סוף הפרק כי זה לא הסתדר לו.
ב- הבנתי למה אותם יצורים חטפו אנשים, אבל איך זה שהדוקטור, רורי ואיימי טרחו להציל רק את בריאן והשאירו את כל השאר להתפוצץ - כל כך לא מאפיין את הדוקטור להשאיר חפים מפשע למות.
ג- שמישהו יסביר לי בבקשה איך רורי עלה על כך שיש שם פורטל לגמרי בעצמו (חוץ כמובן מהעובדה שזה היה נוח לכותב הפרק)
ד- כמו שאמרו לפני, הדמות של קייט סטוארט הייתה כל כך משמימה, הייתי מצפה מדמות שהשתלטה על יונית ושינתה את נהליה להיות קצת יותר מלאת חיים ולא ככלבלב שמחכה לליטוף מהדוקטור.
ה- לפי הבנתי מטרת הפרק הייתה להראות ניסיון השתלבות של הדוקטור בחיים של איימי ורורי, גם פה המסר הרגיש מפוספס למדי כי במקום להתעמק בחיים שלו לצידם (נגיד להראות אותו מנסה להתמודד עם מטלות היומיום וכאלה..) הם פשוט העבירו את זה וסיכמו את הנושא בכך שהוא כל היום משחק בWII. איכשהו - אני לא תופסת את הדוקטור כמישהו שימכור נשמתו למשחקי מחשב.
ו- ממש לא אהבתי את הדחיפה בסוף הפרק: המשמעות האמיתית של הקוביה היא כוח השלוש. זה כאילו - אהה שכחנו שבכלל קראנו לפרק כוח השלוש ולא הצגנו שום דבר בנושא, אז קחו משפט מפוצץ שיסביר את הכל.
ז - לסיכום אכזבה קשה ביותר, היה כל כך הרבה פוטנציאל לפרק הזה ובגלל צורך לדחוף כמה שיותר דברים הוא פשוט איבד את עצמו.

נ.ב.
מס' נקודות שכן היו בפרק (לצערי לא הספיקו כדיי להציל אותו)
בריאן! דמות מקסימה ולחלוטין מייצגת את ההיפוך של הדוקטור, מהווה את המבוגר האחראי ששומר על כולם ומיוצגת בצורה מהממת! (שלא לדבר על כך שאם הוא לא היה כנראה שהיה אפילו עוד יותר קשה לדחוף את העלילה הממש מבולגנת של הפרק)
שיחת הנפש של איימי והדוקטור! אומנם הם קצת מעמיסים בהן לאחרונה אבל כל שיחת כזאת אכן דוחפת ומכינה אותנו לפרידה הגדולה. (המסקנה שלי - יעמיסו בהן כל כך שכבר נשמח להיפטר ממנה) בנוסף אני אוהבת את הצד הזה שאיימי חושפת בדוקטור, בוגר ורגיש, להבדיל מהרגיל שלו.
וכמובן, נקודת האור הגדולה ביותר בפרק - רורי בבוקסר! (אני חושבת שעל זה אין מה להרחיב.)

נ.ב.ב
ריבר חוזרת!!! הגיע הזמן באמת!

 

[הכיבשה]

שימו לב - למעלה זאת הודעת ספויילר

זה פשוט לא רשם את זה משום מה...

 

[ailag]

ספוילר לפרק הבא מעליי!

 

[ailag]

-=-=-

(זה לא שם אייקון כי נגמרו לך התווים לקוד של האייקון, ובמקום |ספוילר | נכתב רק |ס )

בקשר לקוביות, אני מסכימה שהסוף שלהן צולע, אבל הרעיון לא היה בכלל הקוביות. ואולי זאת אחת הבעיות הגדולות בפרק, שיש דגש על הקוביות. הפרק מנסה לתאר איך מתמודדים עם אויב שכשנלחמים בו יש זמן לשבת ולקשקש ולנוח וזה לא הקטע הסטנדרטי של "אווו! אקשן! שייני! לרוץ להרביץ ולנצח!")

ב. באמת מוזר, הייתי בטוחה שהם היו אמורים להציל את כולם אבל בצפיה שניה את צודקת..
ג. כי הם נהיו כבר מומחים בקטע. גם איימי ישר מנחשת. הם בטח ראו כמה..
ד. דוקא אהבתי אותה. היא לא כלבלב שמחכה לליטוף - מתי זה היה בכלל? - היא רשמית וקרה. יש אנשים כאלה.
ה. הוא מציב מראות וניגודים (לכן הדוקטור אומר לאיימי through the looking glass נראה לי, כי כל הפרק היה מלא במראות וניגודים) החל מהקוביות שמראות את פני האנושות (כל דבר נוצץ הוא גאדג'ט, ומצד שני ההתרגלות המהירה והאימוץ של דברים חדשים לחיים שלנו) דרך הדוקטור וההתמודדות שלו עם החיים, בריאן כמראה לדוקטור, ועד המראה שמוצבת מול איימי ורורי: זה אתם, אלו החיים שלכם, מה עכשיו.
(ובסוף המראה שבריאן מציב מול הדוקטור, כשהטארדיס מאחוריו: האם הדוקטור בטארדיס מעניין בגלל ההרפתקאות - לא, בגלל מי שהוא, שאת זה הפרק חוקר)

אם זה היה הדוקטור בחיים הנורמלים זה היה חוקר רק זווית אחת לעייפה. הדוקטור משתעמם. "ככה זמן בדרך כלל עובר? לאט ובסדר הנכון.." ראינו את זה כבר לפני עונה וחצי. ואז אולי הוא מתרגל. או מתחרפן. זה לאורך 45 דקות..?

ו. מסכימה. אגב, השם המקורי היה אמור להיות cubed או the slow invasion כך שזה אולי לא בגלל שם הפרק אלא סתם בגלל קיטש.
לא ברור לי אם משחק המילים הובן - cubed משמעו בחזקת שלוש.
two cubed is eight, three cubed is twenty-seven.
המילה חזקה היא power, כלומר במתמטיקה two cubed is two to the power of three, which equals eight.
אם הבנת כבר אז סליחה (ובכל מקרה אולי אחרים פה לא..? אין לי מושג מה ברור ומה לא באנגלית, באה מרקע שונה)


בריאן הוא לא רק מבוגר ששומר. כשהדוקטור חסר סבלנות, בריאן מלא סבלנות. הדוקטור קם לחיים וקופץ לרגליים, בריאן קם לחיים ובוהה כמו אדיוט עד שגוררים אותו החוצה. מצד שני, כשלדוקטור אין תאוריות, בריאן יורה צרורות. הוא שם בשביל להדגיש את הדוקטור בכך שהוא מהווה ניגוד.


נ.ב.ב.
ספוילר... יש אנשים שלא רואים את הטריילר בשביל לא להתקל בדברים כאלו. אני למשל. במקרה כבר נתקלתי - נגד -רצוני - בספוילר הזה אבל אחרים אולי לא.. וגם אם כן, אולי הם ראו תמונה ולא ידעו לאיזה פרק לשייך אותה. (וכן אני בכוונה מדברת בצורה כללית כדי לא לספיילר גם)

(אגב, רק אני שמתי לב לקטע של הדוקטור-פרדי מרקורי?)



ויש לי שתי תאוריות שצריך לבדוק -
האחת שיש הקבלה כלשהי בין כל פרק של פונד לייף לחמישה האלה, אם כי הסיכוי נמוך.
השניה שכל אחד מהארבעה, אולי חמישה, פרקים האלו בא להגיד משהו נורא קונקרטי, ושאולי יש לזה רמזים בדיאלוגים עם איימי (זה מה שהזכיר לי). חשבתי על המשך העניין של זהות, בפרק הראשון "מי אני זה מי שאני חושב שאני" וברביעי "מי אני זה הסיטואציה בה אני נמצא / איך אני מתמודד". אבל על האחרים זה יוצא קצת מאולץ. צריך לחשוב. לא השוויתי לדיאלוגים עדיין אבל בטח אפשר להגיד משהו על ההבדלים ביניהם.

 

[ארצנוהקטנטונת]

גם צפייה שניה

ודווקא גרם לי ההפך, יותר אהבתי. הקוביות האלה והצילומים שלהם. ויזואליות מצוינת. מסקרן מעניין. עד הסוף הבאמת מאכזב.
יום למחרת כבר לא זכרתי מה היה בסוף.
הפרק היה סגור על עצמו עד לשלב הסוף-
היתה בניית מתח טובה, הכרת דמויות טובה, קצת הרבה הומור, הצופה היה מוכן טוב טוב לזה שעומד לקרות משהו.
ואכן קרה , הן התעוררו כולן בבת אחת , היה מצחיק (אחת בוכה בגלל קוביה, ריקוד הציפורים, אחד יורה אש )ואז הקוביות הורגות שליש מהיקום...אפשר להכנס לפאניקה!!!
ופה חל משבר אמון ביננו לבין העלילה...
מה לעזעזל? למה לפוצץ את האנשים מבית החולים? למה המכוער בכלל רוצה להרוג אותנו? כל כך הרבה מאמץ עם נימוק כל כך דבילי. להרוג פשפשים עם אר פי ג'י? למה צריך ללמוד אותנו כדי לגרום לנו להתקף לב? למה לא לווין אחד עם סיגנל שיפריע לקצה הלב של כולם? למה מלא קוביות? למה לחכות שנה? פפפפפפ
א- בדיוק, מה זה האנשים פרצוף שואב אבק? איך הם קשורים?
ב- בניגוד אליך לא הבנתי למה לקחת אנשים אחד אחד מבית חולים כשאפשר להרוג מאסות בוויש?
ג- כי הם חטפו את אבא שלו והוא רץ אחריהם. ז"א במקרה. דווקא זה לא צרם לי (אם לא מתחשבים בעובדה של מה לעזאעזל הם בכלל עושים שם)
ד-הוי לא- היא מצוינת. אנגליה נחמדת. שנונה ויודעת הרבה יותר ממה שמספרת. חוש הומור אנגלי. בקיצור ממש אהבתי. ויש לה יחוס , היא הבת של האיש הזה http://en.wikipedia.org/wiki/Brigadier_Lethbridge-Stewart
ה- אהבתי דווקא את הטיפול בזה. אהבתי את הדוקטור מנסה חיים רגילים.
ו-אכן מטומטם עד כאב
ז-לסיכום אהבתי חץ מהסוף. לא פרק לדראון עולם וחבל כי הפוטנציאל הסיפורי והויזואליות צדהימים. גם זוויות הצילום היו מוזרות.
אה, לא לשכוח, גם אני אהבתי את הופעת האורח של Brian Cox שראיתי את התוכניות שלו ואהבתי מאוד . את כולן. (ממליצה)

 

[limors2]

ים לפרק מעלי

 

[Outplay]

מעולה. ממש נהנתי מהפרק ולדעתי הוא אחד הטובים מהשתי עונות האחרונות (6-7).
הקונספט של הקוביות ממש טוב, חבל שלא נתנו לו שני פרקים עם סוף יותר טוב.
הדבר היחיד שאיכזב אותי זה שרורי ואיימי חזרו לדוקטור בסוף הפרק... אבל כבר נאמר על זה מספיק.

 

[ailag]

+

הם לא חזרו בסוף... הם חזרו בהתחלה של הרפתקאות העונה.

a town called mercy קורה אחרי power of three, ע"ע עניין המטען של רורי שהוא שוכח אצל הנרי ה-8 בזמן המסעות בפרק ההוא ואח"כ הדוקטור מקנטר אותו על זה כשהם מגיעים למרסי.

ואני דוקא מרוצה, לא חייבים לפעול על פי התבנית ההוליוודית הזאת שכולם כשהם מתבגרים חייבים להפוך משעממים ושהדבר היחיד שמעניין אותם זה העיתון של הבוקר. למה שאדם מבוגר ואחראי לא ירצה לצאת למסעות? אם ככה זה היה כל האסטרונאוטים היו בני נוער. המגמה הזאת בתקשורת לדעתי מדכאת הרפתקנות ויצירתיות. ששואפים להגיע לביצה כזאת של שגרה.

 

[Outplay]

זאת לא הבעיה... הבעיה היא שהם אמרו שטוב להם ככה ודי חפרו על זה כל הפרק, ואז בשנייה שינו את הדעה שלהם

 

[ailag]

לדעתי הם התלבטו. יש להם סוג של אנחת רווחה כשיש הזדמנות לנוח, אבל כשהדוקטור שם הם שמחים להיות איתו. "אנחנו צריכים להחליט.. טוב, נחליט אחר-כך". זה לא דיכוטומי.

 

[timetraveler900]

טוב אז..

הסוף היה מאכזב בטירוף... "הקוביות גורמות ללבבות להפסיק לפעול - אני יודע! נגרום לקוביות להחזיר את הלבבות לפעולה! *מעביר את המברג הקולי לאורך המסך, כמה דברים זזים שם, והנה - כולם בסדר שוב!*" ציפיתי להרבה יותר. במיוחד לאור הבנייה המעולה של הקונספט של הקוביות עם הטבע האנושי.

חוץ מזה, נורא אהבתי. אבא של רוי עדיין נפלא ומהווה דמות מעניינת, תורמת לעלילה - ומה שלא מצליחים לעשות הרבה - הוא דמות בפני עצמה. כן, הוא אבא של רורי, אבל הוא כבר הרבה יותר מזה.
תוספת מאוד טובה שקייט היא בעצם הבת של הבריגדיר. היא גם לא הפריעה לי כל כך ובשונה מכם, אני לא חושבת שהיה צריך לתת לה עוד זמן מסך או עוד שורות או להפוך אותה ליותר מעניינת כי הפרק לא עסק (או לא היה אמור לעסוק) ב"משבר עולמי, כולם חסרי אונים ורק בת אנוש אמיצה אחת מסוגלת להוביל את הכוח שיביא לסוף הכאוס הזה" לא. היא הייתה תוספת נחמדה והופיעה בטוב טעם ולא יותר מזה.

ולרעיון המרכזי של הפרק - טוב שבא וטוב שבא עכשיו. כמעט לקחנו כמובן מאליו שאיימי ורורי - זוג נשוי - מטייל עם הדוקטור וחי את החיים שלו ככה וכמעט שכחנו שיש להם גם חיים אחרים. חיים רגילים. וא גם הדוקטור זוכה לראות את זה ומבין שהוא לא יוכל "לשמור אותם" לנצח.. שהוא צריך לשחרר אותם..
אני בכללי מאוד אוהבת "פרקים ביתיים" (domestic) כי זה מכניס טיפה לפרספקטיבה. הדוקטור טייל כל כך הרבה זמן איתם שממש קשה לו לשחרר.. "הפנים הראשונות שהעיניים האלו ראו..."
יהיה לי נורא קשה להיפרד מהפונדים... אפילו מאיימי כי היא באמת השתפרה...

והפרק הבא נראה מעולה. ממש. אז בבקשה לא לאכזב.