the wall
- פותח הנושא אמיר מאיר
- פורסם בתאריך
HelterSkelter1
New member
השפעה ממשית
לווטרס אין השפעה כמו לאריק שרון. לכן גם אם הוא היה פאשיסט, זה בסה"כ אלבום רוק, ולא חוק יסוד של המדינה או משהו כזה. ה"חומה" הוא אלבום שיוצר הזדהות, ולמרות שאני לא ממש מזדהה איתו, אני יכול להבין את נקודת המבט של ווטרס ואני גם מעריך אותה ואת התוצאה הסופית.
לווטרס אין השפעה כמו לאריק שרון. לכן גם אם הוא היה פאשיסט, זה בסה"כ אלבום רוק, ולא חוק יסוד של המדינה או משהו כזה. ה"חומה" הוא אלבום שיוצר הזדהות, ולמרות שאני לא ממש מזדהה איתו, אני יכול להבין את נקודת המבט של ווטרס ואני גם מעריך אותה ואת התוצאה הסופית.
ציףציף1000
New member
האמנם? תמהתני....
השאלה האם אמנים משפיעים על קהל, ואם כן, באיזו מידה - וגם באיזו סוג השפעה מדובר - היא שאלה נכבדה. לכאורה, מדובר בבדרנים גרידא, שאינם בעמדת סמכות כלפי קהלם, או הציבור בכלל - בניגוד לפוליטיקאים או אנשי דת. מבחינה זו, אמירה של אמן כמוה כאמירה של כל איש-רוח, מלומד ככל שיהיה. גם אם חלק מהקהל של אמנים הוא צעיר, ולעיתים צעיר מאוד, לדעתי ההשפעה הישירה עליהם היא מועטה. אחת הסיבות מדוע אני מסתייגת מהביטוי "מעריצ/ה" הוא שמקורו ב"תקופת האבן", בה הממסד חשש מרוק, וראה בו כח חתרני: אמנים נקראו "אלילי רוק" ויוחסה להם השפעה מעין-מהפנטת, כמו-דתית על "הנוער" - אותו נוער שנקרא "מעריצים". תפישה כזו היא מוטעית, לדעתי. מלבד מקרים חריגים (ראו מקרה מייקל ג'קסון וחסידיו, נניח), אמנים אינם מסוגלים - ומעולם לא היו מסוגלים - להכתיב לקהלם מה לחשוב וכיצד להתנהג; רק להציע. ההשפעה הישירה היחידה של אמני רוק היתה מוגבלת, במרבית המקרים, לסגנון לבוש (וכמובן, במוסיקה). לעומת זאת, לאמנים יש השפעה עקיפה, דרך התרומה שלהם לשיח התרבותי על נושאים שונים. זה מה שאמנות עושה: היא ממקדת ומחדדת את החוויה האנושית, ובכך מעלה על פני השטח נושאים או נקודות מבט, שאולי לא שמנו לב אליהם מקודם. אמנות יכולה להציע נקודות מבט אלטרנטיביות - אבל היא לא יכולה לכפות אותן או להכתיב אותן. גם אמנים כריזמטיים כווטרס, או לנון או מי שתרצו - לא יכולים לעשות יותר מאשר להציע תפישה שונה מהמקובל, מהמיינסטרים. ורבים לא עושים אפילו את זה. רובינו חיים בחברה בה מרובים המסרים, ותפישות העולם השונות מתחרות על תשומת הלב שלנו. כך זה, בכל אופן, בחברה פתוחה, ליברלית. דבריו של אמן אחד תמיד יהיו קול בודד, המתחרה על תשומת ליבם של המאזינים במידה שווה לקולות תרבותיים אחרים, וגם אם נחליט לאמץ את תפישת העולם שמקדם אותו אמן, חיינו לא ידמו לשלו, או לאוטופיה שהוא מציע (היינו, מה לדעתו הם "החיים הטובים") - אלא יהיו תרכובת של כל ההשפעות עלינו, הבאות ממקורות שונים (הורים, בית ספר, התרבות הכללית בה אנו חיים וכו'). לגבי ווטרס ספציפית: כפי שאמר ניבלו, המסרים שלו כל כך מבולבלים וסותרים את עצמם, שקשה לי לראות איך מישהו יכול להוציא מסר אחד ברור מדבריו, ולהצמד אל מסר זה כתורה מסיני. ווטרס הרי לא עקבי בשום דבר: הוא תמך בתפישות פוליטיות סוציאליסטיות קיצוניות, אך לא וויתר על המיליונים שהגיעו לו, והודה שהוא בחר, בסופו של דבר, בקפיטליזם; בדומה, הוא תומך כיום בציד שועלים - תפישה המזוהה עם האריסטוקרטיה השמרנית האנגלית, בניגוד גמור לרקע שלו, ולרעיונות שבהם ווטרס מחזיק לכאורה, על הסדר החברתי (ראו Animals, לדוגמא). העירפול האידאולוגי גדול במיוחד ב"החומה" משום שווטרס כתב, למעשה, על ילדותו-שלו, בשנות הארבעים והחמישים, ועל המצב החברתי שהיה קיים אז (כדוגמת מערכת החינוך הנוקשה). שימו לב שהשירים - נניח ABITW חלק ב' - כתובים בלשון עבר. האם הוא בא לומר שעוולות אלו קיימות גם היום? כשיצא "החומה" הוא אמר שלא. אך האלבום בנוי כך, שהמסרים נתפשים כאוניברסליים, כרלבנטיים לכל מקום וזמן, והדבר נעשה בכוונה. ב"החומה" יש הרבה דברים, אבל תורה אידאולוגית - או אפילו מסר קוהרנטי - אין כאן. לכן גם ההשפעה של האלבום היא מוגבלת, אם בכלל.
השאלה האם אמנים משפיעים על קהל, ואם כן, באיזו מידה - וגם באיזו סוג השפעה מדובר - היא שאלה נכבדה. לכאורה, מדובר בבדרנים גרידא, שאינם בעמדת סמכות כלפי קהלם, או הציבור בכלל - בניגוד לפוליטיקאים או אנשי דת. מבחינה זו, אמירה של אמן כמוה כאמירה של כל איש-רוח, מלומד ככל שיהיה. גם אם חלק מהקהל של אמנים הוא צעיר, ולעיתים צעיר מאוד, לדעתי ההשפעה הישירה עליהם היא מועטה. אחת הסיבות מדוע אני מסתייגת מהביטוי "מעריצ/ה" הוא שמקורו ב"תקופת האבן", בה הממסד חשש מרוק, וראה בו כח חתרני: אמנים נקראו "אלילי רוק" ויוחסה להם השפעה מעין-מהפנטת, כמו-דתית על "הנוער" - אותו נוער שנקרא "מעריצים". תפישה כזו היא מוטעית, לדעתי. מלבד מקרים חריגים (ראו מקרה מייקל ג'קסון וחסידיו, נניח), אמנים אינם מסוגלים - ומעולם לא היו מסוגלים - להכתיב לקהלם מה לחשוב וכיצד להתנהג; רק להציע. ההשפעה הישירה היחידה של אמני רוק היתה מוגבלת, במרבית המקרים, לסגנון לבוש (וכמובן, במוסיקה). לעומת זאת, לאמנים יש השפעה עקיפה, דרך התרומה שלהם לשיח התרבותי על נושאים שונים. זה מה שאמנות עושה: היא ממקדת ומחדדת את החוויה האנושית, ובכך מעלה על פני השטח נושאים או נקודות מבט, שאולי לא שמנו לב אליהם מקודם. אמנות יכולה להציע נקודות מבט אלטרנטיביות - אבל היא לא יכולה לכפות אותן או להכתיב אותן. גם אמנים כריזמטיים כווטרס, או לנון או מי שתרצו - לא יכולים לעשות יותר מאשר להציע תפישה שונה מהמקובל, מהמיינסטרים. ורבים לא עושים אפילו את זה. רובינו חיים בחברה בה מרובים המסרים, ותפישות העולם השונות מתחרות על תשומת הלב שלנו. כך זה, בכל אופן, בחברה פתוחה, ליברלית. דבריו של אמן אחד תמיד יהיו קול בודד, המתחרה על תשומת ליבם של המאזינים במידה שווה לקולות תרבותיים אחרים, וגם אם נחליט לאמץ את תפישת העולם שמקדם אותו אמן, חיינו לא ידמו לשלו, או לאוטופיה שהוא מציע (היינו, מה לדעתו הם "החיים הטובים") - אלא יהיו תרכובת של כל ההשפעות עלינו, הבאות ממקורות שונים (הורים, בית ספר, התרבות הכללית בה אנו חיים וכו'). לגבי ווטרס ספציפית: כפי שאמר ניבלו, המסרים שלו כל כך מבולבלים וסותרים את עצמם, שקשה לי לראות איך מישהו יכול להוציא מסר אחד ברור מדבריו, ולהצמד אל מסר זה כתורה מסיני. ווטרס הרי לא עקבי בשום דבר: הוא תמך בתפישות פוליטיות סוציאליסטיות קיצוניות, אך לא וויתר על המיליונים שהגיעו לו, והודה שהוא בחר, בסופו של דבר, בקפיטליזם; בדומה, הוא תומך כיום בציד שועלים - תפישה המזוהה עם האריסטוקרטיה השמרנית האנגלית, בניגוד גמור לרקע שלו, ולרעיונות שבהם ווטרס מחזיק לכאורה, על הסדר החברתי (ראו Animals, לדוגמא). העירפול האידאולוגי גדול במיוחד ב"החומה" משום שווטרס כתב, למעשה, על ילדותו-שלו, בשנות הארבעים והחמישים, ועל המצב החברתי שהיה קיים אז (כדוגמת מערכת החינוך הנוקשה). שימו לב שהשירים - נניח ABITW חלק ב' - כתובים בלשון עבר. האם הוא בא לומר שעוולות אלו קיימות גם היום? כשיצא "החומה" הוא אמר שלא. אך האלבום בנוי כך, שהמסרים נתפשים כאוניברסליים, כרלבנטיים לכל מקום וזמן, והדבר נעשה בכוונה. ב"החומה" יש הרבה דברים, אבל תורה אידאולוגית - או אפילו מסר קוהרנטי - אין כאן. לכן גם ההשפעה של האלבום היא מוגבלת, אם בכלל.
HelterSkelter1
New member
מסכים ../images/Emo45.gif
אמנים והשפעות
זה לא ממש נכון שאמנים לא הצליחו להשפיע על הקהל שלהם כיצד לחשוב או להתנהג,וברוב המקרים המעריצים, בפרט צעירים שמנסים לעצב את אישיותם ומחפשים דמויות לחיקוי,הם בהחלט מושפעים,להלן מספר דוגמאות דווקה מן העבר הרחוק יותר,(מתקופתך אולי?). המופע של וודסטוק,זכור לך כיצד הושפע הנוער ממופע זה?. אלביס פרסלי,עד היום מסתובבים מעריצים שמנסים לחקות אותו,ובטוחני שאם בתקופתו הוא היה מנסה להשפיע על תפיסות עולם הוא היה מצליח. בשנות השבעים היתה להקה מופלאה שקראו לה ABARCLY JAMES HARVEST (ושכונתה מודי בלוז לעניים),להקה זו היתה חצי מסיונרית נוצרית שסחפה אחריה מאות מעריצים שהלכו אחריהם לכל ההופעות כמו אוהדי כדורגל,להקה זו קרבה מעריצים לנצרות יותר מהרבה מסיונרים אחרים והשפיעה רבות. אני לא בטוח שווטרס ניסה להשפיע אידיאולוגית,עם כל הערכתי לווטרס מבחינתי הוא אומן שמממש את עצמו ורוצה להתפרסם ולהרוויח,מבחינתי זה לגיטימי לחלוטין, מה שמעניין זה שיש הזדהות עם מה שהוא יוצר ואני בכלל לא בטוח שההזדהות היא בהכרח מתאימה למה שהוא מנסה להביע,לדוגמא השיר עוד לבנה בקיר נכתב על מערכת החינוך באנגליה,ואיפה שיר זה השפיע הכי הרבה ונאסר לפרסום? דווקה במשטר האיום בדרום אפריקה שבו השחורים אימצו שיר זה בניגוח של המשטר. כך שניתן לומר שאם אומן ירצה להעביר מסר הוא בהחלט יצליח.
זה לא ממש נכון שאמנים לא הצליחו להשפיע על הקהל שלהם כיצד לחשוב או להתנהג,וברוב המקרים המעריצים, בפרט צעירים שמנסים לעצב את אישיותם ומחפשים דמויות לחיקוי,הם בהחלט מושפעים,להלן מספר דוגמאות דווקה מן העבר הרחוק יותר,(מתקופתך אולי?). המופע של וודסטוק,זכור לך כיצד הושפע הנוער ממופע זה?. אלביס פרסלי,עד היום מסתובבים מעריצים שמנסים לחקות אותו,ובטוחני שאם בתקופתו הוא היה מנסה להשפיע על תפיסות עולם הוא היה מצליח. בשנות השבעים היתה להקה מופלאה שקראו לה ABARCLY JAMES HARVEST (ושכונתה מודי בלוז לעניים),להקה זו היתה חצי מסיונרית נוצרית שסחפה אחריה מאות מעריצים שהלכו אחריהם לכל ההופעות כמו אוהדי כדורגל,להקה זו קרבה מעריצים לנצרות יותר מהרבה מסיונרים אחרים והשפיעה רבות. אני לא בטוח שווטרס ניסה להשפיע אידיאולוגית,עם כל הערכתי לווטרס מבחינתי הוא אומן שמממש את עצמו ורוצה להתפרסם ולהרוויח,מבחינתי זה לגיטימי לחלוטין, מה שמעניין זה שיש הזדהות עם מה שהוא יוצר ואני בכלל לא בטוח שההזדהות היא בהכרח מתאימה למה שהוא מנסה להביע,לדוגמא השיר עוד לבנה בקיר נכתב על מערכת החינוך באנגליה,ואיפה שיר זה השפיע הכי הרבה ונאסר לפרסום? דווקה במשטר האיום בדרום אפריקה שבו השחורים אימצו שיר זה בניגוח של המשטר. כך שניתן לומר שאם אומן ירצה להעביר מסר הוא בהחלט יצליח.
ציףציף1000
New member
השפעות: איך וכמה
דברים מעניינים. ראשית, שים לב שהבחנתי, בדברי בהודעה הקודמת, הן בין השפעה ישירה ובין השפעה עקיפה, והן בין השפעה זמנית על צעירים, ובין השפעה כללית על החברה (הבוגרת). אין האחד כהשני (וכהשלישי וכהרביעי). לגבי וודסטוק - ובוא לא נגזים לגבי הגיל שלי
אני עוד לא פנסיונרית (וגם לא אהיה בעשורים הקרובים) - איך השפיע, כמה ולמה? לדעתי (ואני מסתמכת על דעות חכמים ממני), להופעה לא היתה הרבה השפעה. (מה גם שהדיון שלנו הוא על אמנים והשפעתם, ולא על פסטיבלים). הפסטיבל היה שיאו של תהליך שהחל כמה שנים קודם לכן, שיא שאחריו החלה הדעיכה. יתרה מזאת, חוקרי תרבות רבים רואים כיום בסיסמאות ה-Peace and love שהופרחו בעת הפסטיבל, כסיסמאות ריקות מתוכן, לאור העובדה שרק שישה חודשים לאחר מכן, היה קהל ההיפים הצעירים מעורב בתקריות אלימות בפסטיבל Altamont, כזכור. במקורות רבים כיום תראה את השנה הזו, 1969, מתוארת כ"קץ עידן התמימות". אפשר, אולי, בדרך של הפוך על הפוך, לומר שוודסטוק השפיע על תחילת החזרה לשמרנות - אבל זה כבר מעבר להיקף הדיון שלנו כאן. אלביס פרסלי - כאן התמונה יותר מורכבת. בזמנו, כשהיה צעיר, הוא שיקף את ה"אידאולוגיה" של דור שלם. "אידאולוגיה" זו היתה הדוניזם, נהנתנות. הצעירים שהאזינו לו היו הדור הראשון שחי בסביבה מבוססת כלכלית, יחסית, אחרי המיתון הכלכלי של שנות השלושים ומלחמת העולם בשנות הארבעים. לכן אין תימה שהוא נתפש בעיני ה"מבוגרים" כחתרן, כאשר בעצם ההופעה שלו עודד את הנוער ל... fun. אך כמובן שלא היתה כאן אג'נדה פוליטית מצדו, ולא נראה לי שהוא בכלל היה מודע לשינויים החברתיים העמוקים שהצלחתו סימלה. יש להבדיל גם בין אלביס הצעיר והשפעתו, לבין החקיינים שלו היום, המחקים את לבושו, ותנועותיו בלבד. כאן מדובר באנשים המתפרנסים מחיקויו, בין אם כחלטורה ובין אם כמשלח יד של ממש. לא לזה הכוונה ב"השפעה". לשם ההגינות, אני חייבת לציין שקיימת דעה הפוכה לשלי, שרואה במיתוס של אלביס המת אחד מהמרכיבים הבולטים של אמריקה הפוסט-מודרנית - ראה את ספרו של המבקר Greil Marcus, בשם Dead Elvis. מומלץ. ברקלי ג'יימס הרבסט - אני מכירה אותם באופן שטחי, אך חייבת לציין שמעולם לא שמעתי על קרבתם לנצרות ועל השפעה על קהלם בכיוון הזה. האלמנט הזה לא מצויין גם באף אחד מהמקורות הכתובים שיש בידי לגביהם (אנציקלופדיות רוק וכד'). זה סיפור מעניין, וכנראה ייחודי כי אני לא מכירה מקרים דומים ברוק מיינסטרימי, בוודאי לא בשנות השבעים האינדיבידואליסטיות. למיטב ידיעתי אמנים שהיו/הם מעורבים ב"רוחניות" ודתות כלשהן, לא השפיעו שום השפעה משמעותית בכיוון זה על קהלם: החל מהעיסוק של הביטלס והביץ' בויז במדיטציה של המהרישי וקרבתם (הזמנית) של אמני רוק שונים לכתות הודיות אחרות (פיט טאונסנד ומאהר באבא; רוג'ר מקגווין וסובוד וכו'), דרך אמנים שהתנסו בסיינטולוגיה ומוזרויות אחרות (מדונה והקבלה), ועד אמנים דתיים ממש (U2, אהוד בנאי, מי שתרצה). אף אחד מהם לא ידוע כמי שהביא את קהלו לאימוץ דת/כת/תפישת עולם רוחנית כלשהי, באופן משמעותי. לכן המקרה שהזכרת של ברקלי ג'יימס הרבסט נשמע לי מעניין. האם תוכל לתת לנו מקורות? הייתי מעוניינת לקרוא על כך. לא הבנתי לגמרי למה התכוונת בסיפא של דבריך, לגבי ווטרס. שמא תסביר שנית?
דברים מעניינים. ראשית, שים לב שהבחנתי, בדברי בהודעה הקודמת, הן בין השפעה ישירה ובין השפעה עקיפה, והן בין השפעה זמנית על צעירים, ובין השפעה כללית על החברה (הבוגרת). אין האחד כהשני (וכהשלישי וכהרביעי). לגבי וודסטוק - ובוא לא נגזים לגבי הגיל שלי
השפעות
ראשית סליחה,לא התכוונתי לנפק לך תעודת קשיש. זה בהחלט נכון שההשפעות הן זמניות ומקומיות,אבל הן קיימות,וכל דור ודור נמצא תחת ההשפעות המסויימות. לגבי BARCLAY JAMES HARVEST לצערי אין לי שום מקורות כתובים בנושא כיוון שהתחום האקדמאי שלי בנושא לוקה בחסר,אבל על היותם להקה שעסקה הרבה בנצרות נכתב רבות בשנות פעילותה ,מלבד זאת לפני שנים רבות התארח בקיבוץ שבו גדלתי כומר שוויצרי שהגיע כמתנדב(קצת להתפרק את יודעת),והוא זה שוידע אותי ללהקה וסיפר לי על פעילותה העניפה בנושא,ועל הופעות שמלאו איצטדיונים ביותר מרבע מליון אוהדים,והמוזר הוא שהיתה להם השפעה רבה במדינות הדוברות גרמנית,למרות היותם אנגלים ,מלבד זאת אין לי פרטים נוספים,אני חושב שלך יש יותר כלים להשיג את המקורות,אבל כדאי לך להאזין להם לא תפסידי. באשר למיודענו רוג'ר ווטרס, הערכתי הרבה לאיש כאמן וכיוצר כבר ידועה,אבל,טענתי היא שהוא מעולם לא היה אידיאולוג גדול,אלה אומן מוצלח שרצה להתפרסם ולהרוויח (שזה בעיני מאוד מקובל),ואפילו התאים אידיאולוגיות לשם השגת רווח,וטענתי שהוא וחבריו רצו ליצור "המנון" שיהיה אנטי ממסדי ולכן נוצר החומה בכלל,ועוד לבנה בקיר בפרט,שיר זה במשך תקופה היה ההמנון עד שדעך,אבל הוספתי ואמרתי שדווקה בדרום אפריקה בתקופה החשוכה שיר זה נוצל לניגוח פוליטי על ידי השחורים,ולכן נאסר להשמעה אז,ומכאן אני מסיק שיש לאמנים השפעה,אם כי לא תמיד בזמן ובמקום הנכונים. מקווה שהצלחתי להסביר.
ראשית סליחה,לא התכוונתי לנפק לך תעודת קשיש. זה בהחלט נכון שההשפעות הן זמניות ומקומיות,אבל הן קיימות,וכל דור ודור נמצא תחת ההשפעות המסויימות. לגבי BARCLAY JAMES HARVEST לצערי אין לי שום מקורות כתובים בנושא כיוון שהתחום האקדמאי שלי בנושא לוקה בחסר,אבל על היותם להקה שעסקה הרבה בנצרות נכתב רבות בשנות פעילותה ,מלבד זאת לפני שנים רבות התארח בקיבוץ שבו גדלתי כומר שוויצרי שהגיע כמתנדב(קצת להתפרק את יודעת),והוא זה שוידע אותי ללהקה וסיפר לי על פעילותה העניפה בנושא,ועל הופעות שמלאו איצטדיונים ביותר מרבע מליון אוהדים,והמוזר הוא שהיתה להם השפעה רבה במדינות הדוברות גרמנית,למרות היותם אנגלים ,מלבד זאת אין לי פרטים נוספים,אני חושב שלך יש יותר כלים להשיג את המקורות,אבל כדאי לך להאזין להם לא תפסידי. באשר למיודענו רוג'ר ווטרס, הערכתי הרבה לאיש כאמן וכיוצר כבר ידועה,אבל,טענתי היא שהוא מעולם לא היה אידיאולוג גדול,אלה אומן מוצלח שרצה להתפרסם ולהרוויח (שזה בעיני מאוד מקובל),ואפילו התאים אידיאולוגיות לשם השגת רווח,וטענתי שהוא וחבריו רצו ליצור "המנון" שיהיה אנטי ממסדי ולכן נוצר החומה בכלל,ועוד לבנה בקיר בפרט,שיר זה במשך תקופה היה ההמנון עד שדעך,אבל הוספתי ואמרתי שדווקה בדרום אפריקה בתקופה החשוכה שיר זה נוצל לניגוח פוליטי על ידי השחורים,ולכן נאסר להשמעה אז,ומכאן אני מסיק שיש לאמנים השפעה,אם כי לא תמיד בזמן ובמקום הנכונים. מקווה שהצלחתי להסביר.
GingerBread Man
New member
האלבום הוא מאוד חזק
והוא גורר אחריו אנשים בקיצוניות שלו וברוח המרד שבו והוא יוצר גם הזדהות. ופה החיסרון שלו - מרד הנעורים זה עניין חולף ברוב המקרים ובשלב מסויים האלבום היה פשוט לא מעניין - כי אתה מבין שהמסקרים שלו חסרי ביסוס או הגיון והמוזיקה שם לא מפילה אותך מהרגליים (חוץ ממקרים מיוחדים - כמו קאמפטרבלי או שני השירים הטובים באלבום Waiting for the worms וThe Trial- שלא מדהים במוזיקה שלו אבל בנוי בצורה מרשימה). בכל מקרה בגלל שהאלבום הזה סוחף אחריו כל כך הרבה אנשים וגורם לכל כך הרבה אנשים להזדהות איתו זה יהיה מסוכן לזלזל בו. בכל מקרה זו דרך נהדרת להכיר חומר אחר של פינק פלויד, ולפחות בשבילי זה מה שפתח את הדלת לשמוע את מה שאני שומע עכשיו, ולכן תמיד תשאר לי פינה חמה בלב בשביל האלבום הקר הזה. בעולם המוזיקה המתועש של ימינו אין מקום לזילזול באלבום שהוא ממש מצויין יחסית למוזיקה היום. שאלוהים ינצור את ווטרס.
והוא גורר אחריו אנשים בקיצוניות שלו וברוח המרד שבו והוא יוצר גם הזדהות. ופה החיסרון שלו - מרד הנעורים זה עניין חולף ברוב המקרים ובשלב מסויים האלבום היה פשוט לא מעניין - כי אתה מבין שהמסקרים שלו חסרי ביסוס או הגיון והמוזיקה שם לא מפילה אותך מהרגליים (חוץ ממקרים מיוחדים - כמו קאמפטרבלי או שני השירים הטובים באלבום Waiting for the worms וThe Trial- שלא מדהים במוזיקה שלו אבל בנוי בצורה מרשימה). בכל מקרה בגלל שהאלבום הזה סוחף אחריו כל כך הרבה אנשים וגורם לכל כך הרבה אנשים להזדהות איתו זה יהיה מסוכן לזלזל בו. בכל מקרה זו דרך נהדרת להכיר חומר אחר של פינק פלויד, ולפחות בשבילי זה מה שפתח את הדלת לשמוע את מה שאני שומע עכשיו, ולכן תמיד תשאר לי פינה חמה בלב בשביל האלבום הקר הזה. בעולם המוזיקה המתועש של ימינו אין מקום לזילזול באלבום שהוא ממש מצויין יחסית למוזיקה היום. שאלוהים ינצור את ווטרס.
GingerBread Man
New member
אוקיי למשל
במשך כל האלבום הוא מאשים את כל העולם בצרותיו ומשוכנע בכך ללא ספק ובקטע השפט הוא מבין שזה אשמתו. הידיעה בסוף לא מוצגת טוב ולא מספיק מבוססת ככה שאתה יוצא עם הרגשה מוזרה - אשמת מי כל הבעיות בחייו של פינק?
במשך כל האלבום הוא מאשים את כל העולם בצרותיו ומשוכנע בכך ללא ספק ובקטע השפט הוא מבין שזה אשמתו. הידיעה בסוף לא מוצגת טוב ולא מספיק מבוססת ככה שאתה יוצא עם הרגשה מוזרה - אשמת מי כל הבעיות בחייו של פינק?
זה באמת משנה ?
נו,אז הוא מאשים את כל העולם. כאילו הוא היחידי. אדם תמיד יחפש את מי להאשים,ובהרבה מקרים בסופו של דבר החץ מופנה כלפיו. מותו של אביו,שזה אחד האירועים הכי משפיעים וקשים בחייו של ווטרס,וזה בטח לא באשמת ווטרס עצמו. כן,האלבום פחות או יותר זה כל החרא שיש לווטרס להוציא כלפיי העולם,וגם מאוד כלפיי עצמו - ולא קשה מאוד לקלוט את זה. הרי כל משורר כותב על חייו בדרך כזו או אחרת,ו-ווטרס לא בחר להתחכם ולכתוב ברמזים (ואני בטוחה שהוא מסוגל),הוא כותב בצורה מאוד ישירה,אני מעריכה את זה מאוד אצלו. הוא לא מפחד להוציא את כל מה שיש לו בפנים,ובטח שלא אכפת לו אם אנשים יגידו עליו אם הוא ילדותי או שמא תפישת העולם שלו מפגרת. וטוב שכך. אישית,אני לא אוהבת הכי את האלבום - מבחינת מוזיקה הוא אחד הנפילות של הפלויד,ומבחינת מלל זה בהחלט לא אחד מן ה-היי לייטס של ווטרס,לדעתי כמובן.
נו,אז הוא מאשים את כל העולם. כאילו הוא היחידי. אדם תמיד יחפש את מי להאשים,ובהרבה מקרים בסופו של דבר החץ מופנה כלפיו. מותו של אביו,שזה אחד האירועים הכי משפיעים וקשים בחייו של ווטרס,וזה בטח לא באשמת ווטרס עצמו. כן,האלבום פחות או יותר זה כל החרא שיש לווטרס להוציא כלפיי העולם,וגם מאוד כלפיי עצמו - ולא קשה מאוד לקלוט את זה. הרי כל משורר כותב על חייו בדרך כזו או אחרת,ו-ווטרס לא בחר להתחכם ולכתוב ברמזים (ואני בטוחה שהוא מסוגל),הוא כותב בצורה מאוד ישירה,אני מעריכה את זה מאוד אצלו. הוא לא מפחד להוציא את כל מה שיש לו בפנים,ובטח שלא אכפת לו אם אנשים יגידו עליו אם הוא ילדותי או שמא תפישת העולם שלו מפגרת. וטוב שכך. אישית,אני לא אוהבת הכי את האלבום - מבחינת מוזיקה הוא אחד הנפילות של הפלויד,ומבחינת מלל זה בהחלט לא אחד מן ה-היי לייטס של ווטרס,לדעתי כמובן.
ציףציף1000
New member
שתי הודעות של trancelover
אשר נכתבו בתגובה להודעה הזו, נמחקו עקב חריגה מכללי ההתנהגות והנימוס בדיונים, הנוהגים בפורום. אני מזכירה לכולם שחילוקי דעות הם לגיטימיים - יותר מזה, רצויים - אך השתלחות בחברי פורום אחרים ושימוש בשמות גנאי, אינם מקובלים. לעצמי, אני מזכירה לגמור כבר להכין את "הודעת המנהלת" והתקנון, עליהם אני עובדת כבר מספר שבועות.
אשר נכתבו בתגובה להודעה הזו, נמחקו עקב חריגה מכללי ההתנהגות והנימוס בדיונים, הנוהגים בפורום. אני מזכירה לכולם שחילוקי דעות הם לגיטימיים - יותר מזה, רצויים - אך השתלחות בחברי פורום אחרים ושימוש בשמות גנאי, אינם מקובלים. לעצמי, אני מזכירה לגמור כבר להכין את "הודעת המנהלת" והתקנון, עליהם אני עובדת כבר מספר שבועות.
GingerBread Man
New member
בואי נתחיל מזה
שנפילת אביו של ווטרס לא הכאיבה לו באופן ישיר אלא הגדילה בלי אב. שנית הוא מאשים באלבום בעיקר את אמא שלו ואשתו.
שנפילת אביו של ווטרס לא הכאיבה לו באופן ישיר אלא הגדילה בלי אב. שנית הוא מאשים באלבום בעיקר את אמא שלו ואשתו.
trancelover
New member
הבנתי שהדעה שלך אישית
כל מה שהתכוונתי זה שאת לא יכולה לקבוע שזה "נפילה לפינקפלוייד" מבחינת המוסיקה.. רב הקטעים שונים לא מעט בסגנון ובמקצב וזה נראה מה שמפריע לך אבל מה לעשות האלבום הזה מורכב מדברים שונים ומהטוב שבהם בביצוע איכותי ביותר והכל ביחד יוצא מושלם
כל מה שהתכוונתי זה שאת לא יכולה לקבוע שזה "נפילה לפינקפלוייד" מבחינת המוסיקה.. רב הקטעים שונים לא מעט בסגנון ובמקצב וזה נראה מה שמפריע לך אבל מה לעשות האלבום הזה מורכב מדברים שונים ומהטוב שבהם בביצוע איכותי ביותר והכל ביחד יוצא מושלם
trancelover
New member
ובקיצר הייתי אומר שהנפילה הזו לטעמך
ציףציף1000
New member
היית יכול להגיד את זה גם בהודעה אחת
trancelover
New member
חח בוקר טוב
טוב עכשיו אני מבין את הבעייה שלנו "המוזיקה בחומה נשמעת כמו מוזיקה שחוברה בכח או באי-רצון מכיוונו של ווטרס." מצטער אבל עוד לא שמעתי דבר כזה אז משום מה נראה לי שהרקע לכתיבה של האלבום הזה הוא מה שמפריע לך כלכך ו'איך אפשר להתייחס פה לאלבום בלי לחשוב על הסרט, בלי לחשוב על הרקע, בלי לחשוב על איך הוא נכתב ווטרס בשגעון' קודםכל לא רק ווטרס הלחין את האלבום הזה.. והדעה שלי בעניין אני חושב שדווקא יותר יכול ליהיות שהמלל פחות רציני כמו ב'אלבום קודם' אבל המוסיקה ממש מתאימה ממש נהנה מכל הקטעים ומה שרשמת שכתבו את המנגינות בכוח או "פשוט הלבישו מנגינה על המילים" זה דיי שטותי כי כלכך ברור ושקוף שכשאת חושבת על ד'ה וול את מסתכלת על כל הרקע של האלבום זה נראה לי מה שמפריע לאנשים פה עם האלבום בעצם.. ואני לא אחד שאוהב "להיטים" וקטעים ממסוחרים, אבל יש קטעים שהם פשוט גדולים ויוצא להמון אנשים להכיר אותם ולהנות מהם כלכך מבלי להכיר את הפרטים הקטנים שמאחורי הקטעים או מאחורי האלבום שנעשה.. מקווה שלא ימחקו לי ת'הודעה
טוב עכשיו אני מבין את הבעייה שלנו "המוזיקה בחומה נשמעת כמו מוזיקה שחוברה בכח או באי-רצון מכיוונו של ווטרס." מצטער אבל עוד לא שמעתי דבר כזה אז משום מה נראה לי שהרקע לכתיבה של האלבום הזה הוא מה שמפריע לך כלכך ו'איך אפשר להתייחס פה לאלבום בלי לחשוב על הסרט, בלי לחשוב על הרקע, בלי לחשוב על איך הוא נכתב ווטרס בשגעון' קודםכל לא רק ווטרס הלחין את האלבום הזה.. והדעה שלי בעניין אני חושב שדווקא יותר יכול ליהיות שהמלל פחות רציני כמו ב'אלבום קודם' אבל המוסיקה ממש מתאימה ממש נהנה מכל הקטעים ומה שרשמת שכתבו את המנגינות בכוח או "פשוט הלבישו מנגינה על המילים" זה דיי שטותי כי כלכך ברור ושקוף שכשאת חושבת על ד'ה וול את מסתכלת על כל הרקע של האלבום זה נראה לי מה שמפריע לאנשים פה עם האלבום בעצם.. ואני לא אחד שאוהב "להיטים" וקטעים ממסוחרים, אבל יש קטעים שהם פשוט גדולים ויוצא להמון אנשים להכיר אותם ולהנות מהם כלכך מבלי להכיר את הפרטים הקטנים שמאחורי הקטעים או מאחורי האלבום שנעשה.. מקווה שלא ימחקו לי ת'הודעה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.