זה כל כך לא נכון
הסאונד של אולדהם משתנה אולי לא מאלבום לאלבום, וגם בד"כ בתוך האלבומים יש לו סאונד די אחיד בסה"כ, אבל יש לך פסאודו-בלוז מינימליסטי שהוא עשה בתקופת palace, קאנטרי מחושמל ונוירוטי כמו joya (שהוציא אותו בשם וויל אולדהם), אח"כ כבוני פרינס בילי הוא באמת המציא את עצמו מחדש כסונגרייטר אקוסטי למהדרין (master and everyone, i see a darkness) ולאחרונה הוא הרבה יותר מופק ומלוטש (שני האלבומים האחרונים). מה שכן, עיבודי ההופעות שלו די "מסרקים" גרסאות מתקופות שונות לאותו סטייל (על כך מעיד אלבום הלייב האדיר summer in the southeast). אני מניח שמי שמכיר רק את ההופעות שלו באמת יכול לטעות ולחשוב שהוא אחיד. ותחפושות הוא אולי לא אוהב, אבל להחליף שמות כל הזמן זה דווקא מה-זה-כן הקטע שלו. בקיצור, אולדהם אדיר, והוא גם חתיך. בצורה ממש מכוערת.