אבא, המכבים היו דתיים?
- פותח הנושא הנהנה
- פורסם בתאריך
SupermanZW
Well-known member
המכבים היו שותים בירה מכבי
כוס בירה כוס בריאות.
כוס בירה כוס בריאות.
SupermanZW
Well-known member
זה מה שקורה לאב שלא יודע לענות
הנה מה שאני הייתי עונה: הבן: אבא, המכבים היו דתיים? האב: לא. הבן: למה מתתיהו הרג את האיש שרצה להקריב חזיר? האב: כי אסור היה להקריב חזיר לאלוהים. הבן: אנחנו לא אוכלים סטייק לבן? האב: אנחנו אוכלים סטייק לבן/חזיר כי אנחנו אוהבים לאכול חזיר. הבן: כשאכלנו בסטיקייה, שמעתי שהם מדברים שהם מדברים על חזיר, ואתה ואמא קוראים לזה לבן, כי אתם מתביישים... האב: אנחנו לא מתביישים ולבשר חזיר קוראים גם בשר לבן. הבן: המכבים היו דתיים. האב: אלו שטויות. הבן: אז אם אתה אבא, היית בזמן המכבים, היית נלחם נגדם? האב: לא, כי הם היו יהודים. הבן: אבל כמו שאני מכיר אותך לא היית מצטרף אליהם. האב: שטויות. הבן: אז נדבר על עכשיו, למה אנו חוגגים את הניצחון של הדתיים? האב: לא חוגגים ניצחון של שום דתיים, המכבים לא היו דתיים, זה היה נצחון לאומי כללי. הבן: ככה? ומהו שכתוב על הסביבון נס גדול היה פה ? זה לא הנס של פך השמן? זה לא בחנוכת המקדש? מה עשו במקדש – התפללו! האב: כן, זה הנס של פח השמן, וכל מי שרוצה יכול להתפלל, לא חייבים להיות דתיים כדי להתפלל. הבן: הגיע הזמן שתתחיל להיות עקבי. האב: אני עקבי, הגיע הזמן שתוציא את השטויות מהראש. הבן: או חזיר או חנוכיה. האב: אני מדליק חנוכיה ואוכל חזיר, אם אתה לא רוצה אל תאכל חזיר, אבל אתה לא תחליט בשבילי מה לאכול. יופי? יופי!
הנה מה שאני הייתי עונה: הבן: אבא, המכבים היו דתיים? האב: לא. הבן: למה מתתיהו הרג את האיש שרצה להקריב חזיר? האב: כי אסור היה להקריב חזיר לאלוהים. הבן: אנחנו לא אוכלים סטייק לבן? האב: אנחנו אוכלים סטייק לבן/חזיר כי אנחנו אוהבים לאכול חזיר. הבן: כשאכלנו בסטיקייה, שמעתי שהם מדברים שהם מדברים על חזיר, ואתה ואמא קוראים לזה לבן, כי אתם מתביישים... האב: אנחנו לא מתביישים ולבשר חזיר קוראים גם בשר לבן. הבן: המכבים היו דתיים. האב: אלו שטויות. הבן: אז אם אתה אבא, היית בזמן המכבים, היית נלחם נגדם? האב: לא, כי הם היו יהודים. הבן: אבל כמו שאני מכיר אותך לא היית מצטרף אליהם. האב: שטויות. הבן: אז נדבר על עכשיו, למה אנו חוגגים את הניצחון של הדתיים? האב: לא חוגגים ניצחון של שום דתיים, המכבים לא היו דתיים, זה היה נצחון לאומי כללי. הבן: ככה? ומהו שכתוב על הסביבון נס גדול היה פה ? זה לא הנס של פך השמן? זה לא בחנוכת המקדש? מה עשו במקדש – התפללו! האב: כן, זה הנס של פח השמן, וכל מי שרוצה יכול להתפלל, לא חייבים להיות דתיים כדי להתפלל. הבן: הגיע הזמן שתתחיל להיות עקבי. האב: אני עקבי, הגיע הזמן שתוציא את השטויות מהראש. הבן: או חזיר או חנוכיה. האב: אני מדליק חנוכיה ואוכל חזיר, אם אתה לא רוצה אל תאכל חזיר, אבל אתה לא תחליט בשבילי מה לאכול. יופי? יופי!
SupermanZW
Well-known member
כולם רואים איזה שאלות קלות שאל הילד
ואיך אתה ודומיך מנסים להציג אב שלא יודע לענות כדי לעשות את החילונים למטומטמים, הבושה כולה שלך ושל דומיך. אם אתה חושב שמישהו יחזור בתשובה מהשטויות שלך אינך אלא חולם בהקיץ. אני רואה שמרוב שאתה מעתיק את דבריו של אמנון יצחק כבר איבדת את דעתך לגמרי. כך קורה לכל מי שנותן שישטפו לו את המוח.
ואיך אתה ודומיך מנסים להציג אב שלא יודע לענות כדי לעשות את החילונים למטומטמים, הבושה כולה שלך ושל דומיך. אם אתה חושב שמישהו יחזור בתשובה מהשטויות שלך אינך אלא חולם בהקיץ. אני רואה שמרוב שאתה מעתיק את דבריו של אמנון יצחק כבר איבדת את דעתך לגמרי. כך קורה לכל מי שנותן שישטפו לו את המוח.
לויזיני
הדתיים לאומיים קודם כל לא כולם מסתייגים והסיבה היא שהם חושבים שהדרך לומר לחילוני את האמת בפרצוף, היא לא הדרך שלהם לקרב רחוקים, אני בעד שתי הדרכים יש כאלה שצריך שידעו את האמת ויש כאלה שצריך להאכיל אולם בכפית לאט לאט שהיצר הרע שלהם לא יבהל ויתמרד. ככל שאדם יותר גאוותן כך קשה לו לקבל ממי שאומר לו את האמת בפרצוף בכל אופן הייתי חייב להבהיר את הנקודה הזו, ושוב אתה לצערי רק כותב האשמות בלי לענות תשובות כך נראה לי בכל אופן. האם סתרת פרט אחד מדברי שופר חוץ מלכתוב שוב ושוב אתר שקרי אתר שקרי שבעצם כל אחד יכול לטעון זאת כנגד כל אתר שהוא ודבר שני האם אתה מוכן ברצינות שאשלח את דבריך בצירוף פרטים מזהים (רק ת.ז. שלך) לאמייל של שופר על מנת שידעו איך לנהוג במי שמוציא דיבה עליהם? לא שאני פעיל של שופר או של משהו אלא פשוט כואב לי לראות את האשמות האלה בצורה כזו מבישה וכוללנית שמטעה את הקוראים. בכל אופן זכותך לא להסכים אני ל רוצה שיהיה לך חג עצוב
הדתיים לאומיים קודם כל לא כולם מסתייגים והסיבה היא שהם חושבים שהדרך לומר לחילוני את האמת בפרצוף, היא לא הדרך שלהם לקרב רחוקים, אני בעד שתי הדרכים יש כאלה שצריך שידעו את האמת ויש כאלה שצריך להאכיל אולם בכפית לאט לאט שהיצר הרע שלהם לא יבהל ויתמרד. ככל שאדם יותר גאוותן כך קשה לו לקבל ממי שאומר לו את האמת בפרצוף בכל אופן הייתי חייב להבהיר את הנקודה הזו, ושוב אתה לצערי רק כותב האשמות בלי לענות תשובות כך נראה לי בכל אופן. האם סתרת פרט אחד מדברי שופר חוץ מלכתוב שוב ושוב אתר שקרי אתר שקרי שבעצם כל אחד יכול לטעון זאת כנגד כל אתר שהוא ודבר שני האם אתה מוכן ברצינות שאשלח את דבריך בצירוף פרטים מזהים (רק ת.ז. שלך) לאמייל של שופר על מנת שידעו איך לנהוג במי שמוציא דיבה עליהם? לא שאני פעיל של שופר או של משהו אלא פשוט כואב לי לראות את האשמות האלה בצורה כזו מבישה וכוללנית שמטעה את הקוראים. בכל אופן זכותך לא להסכים אני ל רוצה שיהיה לך חג עצוב
מוכן להצעה בתנאי שתהיה מוכן גם אתה
ואל תתחמק בבקשה, גם כשהציעו לך התערבות בעניין השוואת האלימות בבתי הספר פתאום הצעת הצעות מוזרות ולא רציניות ולא מציאותיות. אבל להצעה זו אני מוכן בתנאי שגם אתה תקבל את ההצעה שהצעתי לך וסתם כך כדאי לקרוא כתבה של שלי יחימוביץ האנטישמים החדשים/ שלי יחימוביץ' בעת האחרונה השתרר בלבול מסוים במחננו. הדוסים כבר לא בממשלה, גם לא בוועדת הכספים. התוכנית הכלכלית עברה בלי שום סחטנות לילית של איזה קפוטאי, תקציבי הישיבות דולדלו, ובילדיהם הרבים מדיי לטעמנו הלמנו באמצעות פגיעה אנושה בקצבאות הילדים. ובכל זאת לא נעשינו מאושרים יותר ולא עשירים יותר, והמערכת הפוליטית שלנו לא נעשתה מושחתת פחות יבוא יום, והיסטוריונים יחקרו תופעה מרתקת: איך במדינת ישראל, זו שנקבצו בה אודים מוצלים מרדיפות אנטישמיות ומטבח עם, איך במדינת ישראל, הנתפסת בידי רוב גורף של אזרחיה היהודים כ"מדינת היהודים", איך דווקא במקום המפלט הזה צמחה לה באין מפריע אנטישמיות חדשה. קורבנותיה של האנטישמיות הזאת הם יהודים חרדים. מחולליה: יהודים חילונים. הטענות שיש לציבור החילוני כלפי הדוסים הן אלה: הם לא משרתים בצבא, רובם לא עובדים, הם מקבלים כסף שלא מגיע להם. הטיעונים האלה לא תמיד נכונים, לוקים לעיתים קרובות בשטחיות, ולטעמי, בכל מקרה, לא רלוונטיים כרגע ולא מעניינים בסיטואציה הכלכלית והחברתית הקיימת. הצבא ממילא לא צריך אותם; במשק עם 300 אלף מובטלים ו-15 אלף משרות פנויות ממילא אין להם עבודה; הם מקבלים תקציבים זעירים, בוודאי ביחס למה שנהוג לדמיין, ולא הם, לא הם הרחיים על תקציב המדינה. ובכל זאת אני מבקשת שלא להתעמת כרגע עם הטיעונים האלה, אלא לאזכר דווקא את מה שמעבר להם: את אלמנט שנאת הזר הנשזר בכל דיון ענייני לכאורה הקשור בדוסים. באופן ברור, החילוניות החדשה (שוחרת הממון, הסוגדת לעשירים, הרומסת את החלשים, המתנכרת לערכים בסיסיים אך ממהרת להסתגל למותגים ולטרנדים חדשים, המצדדת בהתלהבות בחוקי כלכלת-ג'ונגל, המקדשת את הקונצנזוס) – החילוניות הזאת אינה מסוגלת לספוג את עצם רעיון קיומו של המיעוט החרדי. להיפך: שנאת החרד מסייעת היום לאוכלוסיות חילוניות רחבות להגדיר את עצמן מחדש. אין דבר פופולארי וקונצנזואלי הסוחט יותר הנהוני הסכמה מדבר נאצה על החרדים. שנאת החרד היא כלי עזר בלכידות החברתית החילונית. השיח החילוני על אודות הדוסים, לפיכך, הוא לא שיח כלכלי, לא חברתי, ואפילו לא מוסרי, אף שהוא מתחזה בדרך כלל לאחד מאלה. זה שיח אמוציונאלי, רווי תיעוב וחשש. החרדים נתפסים כגוף שחור חסר פנים המשריץ ילדים ומבקש להשתלט על המדינה. עלוקות, רודפי בצע, משונים ונלעגים בבגדיהם ובמנהגיהם, גלותיים. ארסנל הביטויים כלפיהם, זה הנקוט בערבי שבת חילוניים, נשמע לפעמים כאילו הועתק ישירות מהדר-שטרימר, שלא לדבר על האופן שבו מציירים אותם לפעמים בקריקטורות. הבטן מתהפכת. "לא כמה נהרגו צריך לחשב אלא כמה עוד נשארו מהם", אמר לי אחרי הפיגוע בירושלים איש אחד, מוסרי וחכם בדרך כלל. אני מודעת לבעייתיות של כתיבתו שחור על גבי לבן של משפט כזה, שנאמר בבדיחות הדעת בשיחת סלון, שם נהוג לחגוג בחופשיות עם משפטי הלא-פוליטיקלי-קורקט. אבל, אחיי החילונים, בואו נהיה כנים עם עצמנו ונודה שזה משפט לא נדיר, לא חריג, והוא עובר לידנו בלי שאוזנינו יצלצלו בכאב. הוא נאמר כקונטרה לגלגנית ומסתייגת לאמפטיה שאחזה בחלקים מן הציבור למראה הזוועה באוטובוס, ואחרי שהתברר שלחרדים יש פנים, וכאב, וילדיהם אינם גדודי עז א-דין אל-קאסם הקמים עלינו לכלותנו אלא ילדים רגילים, לעיתים חמודים ולעיתים לא, לעיתים נבונים ולעיתים לא, ממש כילדינו שלנו. בעת האחרונה השתרר בלבול מסוים במחננו. הדוסים כבר לא בממשלה, גם לא בועדת הכספים. התוכנית הכלכלית עברה בלי שום סחטנות לילית של איזה קפוטאי, תקציבי הישיבות דולדלו, ובילדיהם הרבים מדי לטעמנו הלמנו באמצעות פגיעה אנושה בקצבאות הילדים. ובכל זאת לא נעשינו מאושרים יותר ולא עשירים יותר, והמערכת הפוליטית שלנו לא נעשתה מושחתת פחות. במאמר ב"הארץ" ניסה שחר אילן לתהות על קנקנה של האמפטיה שאחזה במקצת העיתונאים החילונים למראה קורבנות הפיגוע. לדעתו היה זה בין היתר עיתויו של הפיגוע: הוא התרחש אחרי חצי שנה של מנוחה של הציבור החילוני מהפוליטיקאים החרדים. שחר אילן גם ממליץ לחרדים להתפלל בדבקות שיימשכו הנסיבות הפוליטיות אשר אינן מאפשרות לנציגיהם לשבת בממשלה. "אולי ישמע אלוהים לשוועתם ויציל אותם מידי הפוליטיקאים שלהם," הוא כותב. מזווית מסוימת אני נוטה להסכים אתו. החילונים (שאכתוב עוד פעם 'האנטישמים'?) הישראלים לא מוכנים עוד לראות את הדוסים נטועים בתוך המערכת הפוליטית כבשר מבשרה, מייצגים בתקיפות את הציבור שלהם ועומדים על שלהם. הם כן מסוגלים להכיל את הדוסים כקורבנות. שלי יחימוביץ' היא שלי יחימוביץ'.
ואל תתחמק בבקשה, גם כשהציעו לך התערבות בעניין השוואת האלימות בבתי הספר פתאום הצעת הצעות מוזרות ולא רציניות ולא מציאותיות. אבל להצעה זו אני מוכן בתנאי שגם אתה תקבל את ההצעה שהצעתי לך וסתם כך כדאי לקרוא כתבה של שלי יחימוביץ האנטישמים החדשים/ שלי יחימוביץ' בעת האחרונה השתרר בלבול מסוים במחננו. הדוסים כבר לא בממשלה, גם לא בוועדת הכספים. התוכנית הכלכלית עברה בלי שום סחטנות לילית של איזה קפוטאי, תקציבי הישיבות דולדלו, ובילדיהם הרבים מדיי לטעמנו הלמנו באמצעות פגיעה אנושה בקצבאות הילדים. ובכל זאת לא נעשינו מאושרים יותר ולא עשירים יותר, והמערכת הפוליטית שלנו לא נעשתה מושחתת פחות יבוא יום, והיסטוריונים יחקרו תופעה מרתקת: איך במדינת ישראל, זו שנקבצו בה אודים מוצלים מרדיפות אנטישמיות ומטבח עם, איך במדינת ישראל, הנתפסת בידי רוב גורף של אזרחיה היהודים כ"מדינת היהודים", איך דווקא במקום המפלט הזה צמחה לה באין מפריע אנטישמיות חדשה. קורבנותיה של האנטישמיות הזאת הם יהודים חרדים. מחולליה: יהודים חילונים. הטענות שיש לציבור החילוני כלפי הדוסים הן אלה: הם לא משרתים בצבא, רובם לא עובדים, הם מקבלים כסף שלא מגיע להם. הטיעונים האלה לא תמיד נכונים, לוקים לעיתים קרובות בשטחיות, ולטעמי, בכל מקרה, לא רלוונטיים כרגע ולא מעניינים בסיטואציה הכלכלית והחברתית הקיימת. הצבא ממילא לא צריך אותם; במשק עם 300 אלף מובטלים ו-15 אלף משרות פנויות ממילא אין להם עבודה; הם מקבלים תקציבים זעירים, בוודאי ביחס למה שנהוג לדמיין, ולא הם, לא הם הרחיים על תקציב המדינה. ובכל זאת אני מבקשת שלא להתעמת כרגע עם הטיעונים האלה, אלא לאזכר דווקא את מה שמעבר להם: את אלמנט שנאת הזר הנשזר בכל דיון ענייני לכאורה הקשור בדוסים. באופן ברור, החילוניות החדשה (שוחרת הממון, הסוגדת לעשירים, הרומסת את החלשים, המתנכרת לערכים בסיסיים אך ממהרת להסתגל למותגים ולטרנדים חדשים, המצדדת בהתלהבות בחוקי כלכלת-ג'ונגל, המקדשת את הקונצנזוס) – החילוניות הזאת אינה מסוגלת לספוג את עצם רעיון קיומו של המיעוט החרדי. להיפך: שנאת החרד מסייעת היום לאוכלוסיות חילוניות רחבות להגדיר את עצמן מחדש. אין דבר פופולארי וקונצנזואלי הסוחט יותר הנהוני הסכמה מדבר נאצה על החרדים. שנאת החרד היא כלי עזר בלכידות החברתית החילונית. השיח החילוני על אודות הדוסים, לפיכך, הוא לא שיח כלכלי, לא חברתי, ואפילו לא מוסרי, אף שהוא מתחזה בדרך כלל לאחד מאלה. זה שיח אמוציונאלי, רווי תיעוב וחשש. החרדים נתפסים כגוף שחור חסר פנים המשריץ ילדים ומבקש להשתלט על המדינה. עלוקות, רודפי בצע, משונים ונלעגים בבגדיהם ובמנהגיהם, גלותיים. ארסנל הביטויים כלפיהם, זה הנקוט בערבי שבת חילוניים, נשמע לפעמים כאילו הועתק ישירות מהדר-שטרימר, שלא לדבר על האופן שבו מציירים אותם לפעמים בקריקטורות. הבטן מתהפכת. "לא כמה נהרגו צריך לחשב אלא כמה עוד נשארו מהם", אמר לי אחרי הפיגוע בירושלים איש אחד, מוסרי וחכם בדרך כלל. אני מודעת לבעייתיות של כתיבתו שחור על גבי לבן של משפט כזה, שנאמר בבדיחות הדעת בשיחת סלון, שם נהוג לחגוג בחופשיות עם משפטי הלא-פוליטיקלי-קורקט. אבל, אחיי החילונים, בואו נהיה כנים עם עצמנו ונודה שזה משפט לא נדיר, לא חריג, והוא עובר לידנו בלי שאוזנינו יצלצלו בכאב. הוא נאמר כקונטרה לגלגנית ומסתייגת לאמפטיה שאחזה בחלקים מן הציבור למראה הזוועה באוטובוס, ואחרי שהתברר שלחרדים יש פנים, וכאב, וילדיהם אינם גדודי עז א-דין אל-קאסם הקמים עלינו לכלותנו אלא ילדים רגילים, לעיתים חמודים ולעיתים לא, לעיתים נבונים ולעיתים לא, ממש כילדינו שלנו. בעת האחרונה השתרר בלבול מסוים במחננו. הדוסים כבר לא בממשלה, גם לא בועדת הכספים. התוכנית הכלכלית עברה בלי שום סחטנות לילית של איזה קפוטאי, תקציבי הישיבות דולדלו, ובילדיהם הרבים מדי לטעמנו הלמנו באמצעות פגיעה אנושה בקצבאות הילדים. ובכל זאת לא נעשינו מאושרים יותר ולא עשירים יותר, והמערכת הפוליטית שלנו לא נעשתה מושחתת פחות. במאמר ב"הארץ" ניסה שחר אילן לתהות על קנקנה של האמפטיה שאחזה במקצת העיתונאים החילונים למראה קורבנות הפיגוע. לדעתו היה זה בין היתר עיתויו של הפיגוע: הוא התרחש אחרי חצי שנה של מנוחה של הציבור החילוני מהפוליטיקאים החרדים. שחר אילן גם ממליץ לחרדים להתפלל בדבקות שיימשכו הנסיבות הפוליטיות אשר אינן מאפשרות לנציגיהם לשבת בממשלה. "אולי ישמע אלוהים לשוועתם ויציל אותם מידי הפוליטיקאים שלהם," הוא כותב. מזווית מסוימת אני נוטה להסכים אתו. החילונים (שאכתוב עוד פעם 'האנטישמים'?) הישראלים לא מוכנים עוד לראות את הדוסים נטועים בתוך המערכת הפוליטית כבשר מבשרה, מייצגים בתקיפות את הציבור שלהם ועומדים על שלהם. הם כן מסוגלים להכיל את הדוסים כקורבנות. שלי יחימוביץ' היא שלי יחימוביץ'.
שטויות. אתה התחלת
בהסתה שהיא עבירה פלילית. אני קראתי לדבריך (הלקוחים מאתר שופר של אמנון יצחק) שקרים, ובכך אין שום עבירה. גם אם הייתי קורא לך שקרן, אין בכך עבירה פלילית, וספק אם יש בכך לשון הרע (שכן לא תוכל להוכיח פגיעה בשמו הטוב של מי שאין לו שם טוב). אבל אתה פחדן החושש לחשוף את פרטיך. אז אל תאחז את עינינו.
בהסתה שהיא עבירה פלילית. אני קראתי לדבריך (הלקוחים מאתר שופר של אמנון יצחק) שקרים, ובכך אין שום עבירה. גם אם הייתי קורא לך שקרן, אין בכך עבירה פלילית, וספק אם יש בכך לשון הרע (שכן לא תוכל להוכיח פגיעה בשמו הטוב של מי שאין לו שם טוב). אבל אתה פחדן החושש לחשוף את פרטיך. אז אל תאחז את עינינו.
מר כהן, שלי יחימוביץ' היא עתונאית
(בעתונות האלקטרונית). עתון חיב להמכר. ה- shareholders מעונינים במכירות. לא ב- keeping the public informed. פרט לכך, נדמה לי (סתם הצטנעות. לא נדמה לי. בטוח לי) שאיזאק כנה את העתונאית בכנוי `שלי חמורוביץ'`... ______________________________________________________________ 0284392761
(בעתונות האלקטרונית). עתון חיב להמכר. ה- shareholders מעונינים במכירות. לא ב- keeping the public informed. פרט לכך, נדמה לי (סתם הצטנעות. לא נדמה לי. בטוח לי) שאיזאק כנה את העתונאית בכנוי `שלי חמורוביץ'`... ______________________________________________________________ 0284392761
`האם אתה מוכן ברצינות שאשלח את
דבריך בצירוף פרטים מזהים (רק ת.ז. שלך) לאמייל של שופר על מנת שידעו איך לנהוג במי שמוציא דיבה עליהם?` שופר ואיזאק גם משקרים וגם דוברי שטויות. אין לאיזאק סמיכה לרבנות, ובכל זאת אינו מעיר לאלה הפונים אליו בטעות בתאר רב. איזאק לא כתב מעולם חבור רבני-תורני כלשהו. איזאק ושופר אינם מסכנים איש פרט את עצמם... הפרטים שלי הם: שמעון כהן טלפון סלולרי 055-331186 דאר אלקטרוני [email protected] קח אותם ועשה עמם מה שלבך חפץ... ______________________________________________________________ 0284392761
דבריך בצירוף פרטים מזהים (רק ת.ז. שלך) לאמייל של שופר על מנת שידעו איך לנהוג במי שמוציא דיבה עליהם?` שופר ואיזאק גם משקרים וגם דוברי שטויות. אין לאיזאק סמיכה לרבנות, ובכל זאת אינו מעיר לאלה הפונים אליו בטעות בתאר רב. איזאק לא כתב מעולם חבור רבני-תורני כלשהו. איזאק ושופר אינם מסכנים איש פרט את עצמם... הפרטים שלי הם: שמעון כהן טלפון סלולרי 055-331186 דאר אלקטרוני [email protected] קח אותם ועשה עמם מה שלבך חפץ... ______________________________________________________________ 0284392761
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.