אומץ!!!!

[spectacular]

הכשלונות המנצחים

האם יודעים שהם ניצחו רק אחרי שכל הסיטואציה עוברת? זה במבט לאחור? האם הכשלון גרם אחר כך להצלחה? או שהכשלון בעצמו נהיה להצלחה כמו הברווזון המכוער? או שהכשלון היה שלב חשוב בדרך להצלחה? כל התשובות נכונות? האם תוכלי לתת דוגמא כללית איך כשלון הוא הצלחה? נ.ב. זה כואב?

 

[spectacular]

אומץ זה אומץ,

שיקול דעת זה שיקול דעת, למה לערבב? נהג שלא יכול לשלוט במכוניתו החזקה ,אל לא לנהוג בה, עדיף שילך ברגל. נהג שלא יכול לשלוט במכוניתו החזקה, אם יש לו גם שיקול דעת, כנראה באמת לא ינהג בה לעולם, היא תעמוד בחניה, כדי שהוא לא יתרסק. סתם השתעשתי בדבריך לכאן ולשם...

 

[עוזי שחף]

טל ! עניתי לך למטה ! לילה טוב ..

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

משחק נהדר spectacular....

 

[Deerest]

צבעים

הי טל. מה פתאום שחור או לבן, מה קרה לאפור? זה מקרה קלאסי שבו משחקים גוונים שונים של אפור.

 

[spectacular]

לוקחים שחור ולבן- ו מ ע ר ב ב י ם.

המילים-"לא יכול לשלוט" ו "מכוניתו החזקה" הן שגרמו לתגובה, מתוך דבריך התחלתי לחשוב, איך לומדים ומפתחים שליטה, אם נמשיך עם הדימוי שנתת, אז אולי מתחילים עם ידע תיאורתי-מחשבה, תכנון,לימוד הנושא, אחר כך-מטלות פשוטות בלי להשתמש בכל העוצמה, ובהדרגה נרכשת השליטה, ואז מגיעים לתחום האפור, אני אוהבת אפור.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

אין צורך ללמוד ולפתח שליטה

היא כבר נמצאת "בילד אין" בתוכינו. צריך ללמוד איך לאבד את השליטה. איבוד שליטה הוא אחד המקומות/תחושות הכי נעימים שיש... אפור מעניק שליטה למי שיש לו סמכות בסביבה...

 

[1234ab]

אהבתי אביבה את המשפט...../images/Emo45.gif

"איבוד שליטה הוא אחד המקומות/תחושות הכי נעימים שיש..." פתח לתת "לחיים" להיכנס...לאפשר להמון אפשרויות להתרחש...

 

[fiorelam]

אומץ זה...

כשאני נמצאת במצב של חולשה, ואני חייבת לבטל את ההרגשה הזו בליבי, להרגיש שכאילו אני לא לבד ושאני מוגנת, כאילו שיש עוד "אני" בתוכי שמוביל אותי קדימה, ונותן לי אומץ לקום ולעשות , כאילו שכבר אין דבר בעולם שאני מפחדת ממנו, האומץ גורם לי לשחרר את הפחד, ולהתמקד בעניינים שהם חיוביים ולא שליליים, ואז אני מגלה את האומץ, מן הרגשה כזו של עוצמה שבאה מלמעלה, תחושה כזו שאני לא ידעתי שקיימת בי, ופתאום היא עולה, ונותנת לי כוח לעשות דברים.

 

[עוזי שחף]

../images/Emo45.gif../images/Emo96.gif

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

fiorelam

שמת לב כמה "כאילו" יש במה שאת כותבת?... האם יתכן שכל מה שאת אומרת כאן הוא באמת כאילו? ואולי מה שאת חושבת שזו הדרך להיות אמיצה... איננה הדרך? אני יכולה להגיד לך על עצמי, שאומץ אפשר לי הרבה פעמים להתמקד בדברים שאינם רק חיוביים לפי אמות המידה המוסכמות...ומשם הגעתי לדברים/חוויות שאין דיכוי שהייתי מגיעה אליהם אם הייתי רק באזור ה"חיובי"... ומי קובע מה חיובי או לא?

 

[Deerest]

אומץ? זה...

להתמודד עם השאלות של אביבה.

להדליק אור בחדר חשוך. קרוב מאד לטפשות. דבר שלא יכול להתקיים בפני עצמו. להאמין!

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

../images/Emo8.gifדירסט...

מעניין, אומץ קרוב לטפשות... גם ההיפך נכון? מי שלא נוהג באומץ...קרוב לחוכמה? מה לא יכול להתקיים העצמו? ומה עודלא יכול להתקיים העצמו?

 

[Deerest]

את מקלידה עיוורת?

שמתי לב שרוב (מה רוב, כל) טעויות הכתיבה מקורן בשכנות האותיות על המקלדת, אז מלה שלא מובנת לי אני מנסה צרופים שונים עם האותיות השכנות ומה שיוצא, יוצא. ולשאלותייך... הגבול בין אומץ לטפשות הוא מאד מאד דק וניתן לקרוע אותו בקלות אם לא נוסף שיקול דעת. מי שמשכיל להבחין בחוט הזה מתנהג בחכמה. ... גוועה לי ההשראה...

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

נו, אני רואה שאתה מסתדר...

מה שיוצא יוצא...לפעמים זה יוצא אפילו יותר טוב ממה שהתכוונו. לא, לא הקלדה עיוורת. הגבול בין אומץ לטפשות נמצא בידיו של כל אחד ואחד באופן אישי. יש דברים שנראים כטפשות לאחד, וכאומץ לשני... איך קורעים את הגבול? הרי הוא לא נמצא ממש אלא בראש שלנו...

 

[Deerest]

במחשבה שניה

אכן, זה לא משהו (גבול או חוט או...) שניתן לקרוע. ואם זה כבר בראש שלנו זה מראה על מודעות לקיומו, על זה שעשינו הפרדה בין אזור האומץ ואזור הטפשות. "חבר שלי" פוחד לעלות על רכבת הרים, פחד עמוק מתחושת הנפילה, פחד מלווה בידיעה שזה כיף אדיר, פחד שהוא ימות מהפחד. אם הוא יעלה עליה (Point of no return) לאיזו קטגוריה הוא משתייך? אמיץ או טפש? הגבול כבר בראשו.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

לא מדויק

לא כל מה שנמצא בראשנו, אנחנו מודעים לקיומו... ועוד יותר מכך... לרוב מה שיש בראש שלנו אנחנו כמעט בכלל לא מודעים... איזור ה"לא מודע" גדול הרבה יותר מאזור ה"מודע".. אם "הוא" יעלה על רכבת הרים...הוא יעלה על רכבת הרים... למרות שפחד... זו איננה נקודת אל חזור, וגם אין נקודה כזו בכלל... אם אתה מתיחס למציאות כהליכה קדימה, כמו שאמרת, אז זה יכול להראות כאל חזור... אבל, אם תסתכל ממש ממש, תוכל לראות שרוב מה שאנחנו עושים זה "חזור" אחד גדול... רק מתעקשים שזה כל הזמן קדימה... וזה גם יכול לענות לך קצת, על אם הוא אמיץ או טיפש... אמור לי, למה אתה צריך הפרדות?

 

[Deerest]

אבדתי את האומץ

אכפת לך אם אומר... אביבה, אני מבקש הסבר. החל מ: "אם "הוא" יעלה על... יש לי ארגז כלים קטן ונחמד. הפרדה זהו שם של אחד הכלים. מה שטוב בחלק מכלים אלו זה שהם למדו לקפוץ מעצמם מתוך הארגז, לא צריך לפשפש. אבל לפעמים הם לא חוזרים. אולי כבר לא צריך.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

מנסה...

אם "הוא" יעלה...היה ביטוי שלך. השתמשתי בו כדי לענות לך בשפה שלך... אמרת "חבר שלי", אז אמרתי, "הוא"... לגבי ארגז הכלים, צריך לדעת מתי להשתמש ברטטת, ומתי במשייפת... הפרדה לעיתים ממיתה את אחד החלקים שהופרדו.כשאתה יוצר חציצה בין דברים אתה מאבד את היופי שבחיבורים... אנחנו מפרידים ומחמיצים. החוכמה היא לחבר...להתחבר... אגב, חשבת מה ההבדל בין לחבר ולהתחבר? מי שקופץ מהארגז הוא האוטומט, הרגיל, הסטנדרטי, זה שלכאורה שומר עלינו... לכאורה, כן, אני אוהבת דווקא להשתמש בכלים שלא השתמשתי בהם ובמיוחד לא באלה שרגילים לקפוץ... דירסט, אם נעשה כל הזמן אותו הדבר, נגיע כל הזמן לאותו מקום, את זה אתה בוודאי יודע. לאן הלך אומץ?

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

צריך אומץ להגיד את זה...

רק זכור בבקשה, שאני כאן איתך עם אומץ או אפילו בלי טיפה...