אונס כאקט מיני

[angela8]

../images/Emo45.gif

 

[וינסטון סמית]

אגב,

כשאמרתי שאונס הוא אקט מיני ולא מעשה של ניצול ו/או דיכוי, לא התכוונתי שאין כאן ניצול ודיכוי של הקורבן, או שמדובר באקט מיני לגיטימי שאינו טומן בחובו אלימות. אני כן טוען שהוא לא תוצאה ישירה או עיקרית של יחס החברה הפטריארכלית לנשים כאובייקט, או משהו בסגנון, אלא בעיקר של דחפים (וזה לא עושה את זה ליותר בסדר. רוב הפשעים הם תוצאה של דחפים לא מרוסנים והדרך העיקרית להגביר את הריסון היא להחמיר את הענישה. אני תמים דעים לחלוטין עם הקואליציה הפמיניסטית המתלהמת במקרה הזה).

 

[אורי מרחב]

וואי וואי

קראתי את הודעה של ווינסטון, קראתי את ההודעות בתגובה, ואני ממש לא מבין על מה המהומה כאן. מה הבן אדם אמר בסך הכל? שיש יסודות אבולוציוניים לזה שגברים יבחרו אולי לאנוס (כשהוא מבהיר מראש שאין בכך שום צידוק מוסרי), ושנשים יסלדו מזה מאוד? זו טענה נכונה ודי טריוויאלית אם מביאים בחשבון את העלות/תועלת של יחסי מין בעבור גברים ונשים (במובנים אבולציוניים). אני ממש לא מבין מה בכלל מעורר כאן מחלוקת.

 

[סניגור הפילוסופיה]

תובנות על אונס

לוינסטון סמית: הדוגמא ההיפותטית שלך היא מאלפת באשר להבנת המנגנון הפסיכולוגי של החוויה המשפילה של נאנסות. את החוויה הקורבנית של האונס אין להבין אלא באמצעות המושגים: כבוד עצמי, אגו והערכה עצמית וכמובן מושג ההשפלה המהווה את הפגיעה בכל אלה. אונס הוא מקרה ספציפי של השפלה ופגיעה בכבוד העצמי. כל הרגשה של השפלה היא תוצאה של פרשנות המושפל. במציאות האובייקטיבית אין השפלה (זאת להבדיל מהרגשת כאב שהיא אירוע עצבי-אובייקטיבי כפוי על האדם ולא תוצאה של פרשנות). המנגנון הנפשי של השפלה הוא כזה שבו המושפל חווה אירוע אובייקטיבי ונותן לו פרשנות כזו שהאירוע הזה הפחית בערכו כאדם. אדם לא ירגיש מושפל לעולם, אם כתוצאה מכל אירוע וכל חוויה שיחווה לא יתן לעצמו פרשנות כזו, אלא יסבור שערכו כאדם הוא לפחות כמו ערכו של "המשפיל" קל וחומר אם למעלה מזה. המין הוא אירוע אובייקטיבי וככזה הוא נטול ערכים. במציאות אין ערכים נתונים, בני-אדם נותנים ערכים לאובייקטים שונים בעולם. בני-אדם נוהגים לקשור את אירועי המין שלהם כמרכיבים בסיסיים בהערכה העצמית שלהם כבני-אדם. ברגע שהם עושים זאת הם מועדים לחוות אירועי מין מסוימים כאירועים משפילים. אילו לא היו עושים זאת לא היו חווים השפלה מינית בכל מקרה. נשים הנכפות ליחסי מין, חוות אירוע זה כאירוע משפיל לאור הנחות יסוד שערכן כבני אדם תלוי בכך שיתנו את הסכמתן ליחסי מין עם גבר. חווית חילול הגוף, היא פרשנות של מתן ערך לגוף באופן כזה שערך האדם של נשים תלוי בזה שגופן לא יבוא במגע מיני כפוי עם גבר. גברים הנכפים ליחסי מין עם נשים (בעיקר נשים מושכות) פחות יחוו השפלה, אם בכלל, היות והם לא נותנים פרשנות דומה לגופם ולאינטראקציה המינית בינו לגוף האישה. הם כן יתנו פרשנות דומה אם ייאנסו ע"י גברים. כל הפרשנויות האלה אינן תקפות, היות ואין בסיס פילוסופי-מוסרי לטענה שערך האדם תלוי באיזשהו אירוע אובייקטיבי. מהו ההסבר האבולוציוני לכך שקיים הבדל פרשני והבדלי ייחוס ערך כזה בין המגדרים השונים? את זאת אתן או אתם יכוליות או יכולים להסביר טוב ממני. הערת אגב לוינסטון: אני לא מסכים, שהדרך הטובה ביותר לריסון דחפים עבריניים היא הגברת הענישה. הענישה בישראל היא מהמחמירות בעולם המערבי. דרכים טובות יותר הן: הפחתת העוני ומשפחות המגדלות ילדים בתנאי מצוקה, שיפור החינוך ובמישור אכיפת החוק: הגברת האכיפה (שיטור) ולא הענישה (כליאה) כלומר הגברת סיכויי ההיתפסות.

 

[סניגור הפילוסופיה]

אפולוגטיקה ותגובה לקוסם

הטיעון שלי לפיו חווית השפלה כלשהי וחווית השפלה של נאנסות ונאנסים מבוססת על פרשנות שהיא לעצמה חסרת תוקף, אין משמעותה שהאחריות להשפלה מוטלת על המושפל/ת. במציאות הפסיכולוגית שלנו, לנשים נאנסות כמו גם למושפלים רבים אחרים, אין בחירה חופשית לא לפרש את הדברים באופן שהם מפרשים, לכן תוצאת חווית ההשפלה היא הכרחית. הפרשנות הזו היא מה שנקרא בפסיכולוגיה קוגניטיבית "מחשבה אוטומטית" המצויה בפריפריה התודעתית ומתבצעת ללא ביקורת עצמית. אולם, הבנת תהליך ההשפלה ואובדן ערך האדם שחוות נשים נאנסות, היא המפתח לשיטת הטיפול הקוגניטיבי בנפגעות אונס. היכולת של נאנסות להשתקם ולהחזיר לעצמן את ההערכה העצמית שלהן תלויה בהבנה שמדובר בתהליך פרשני חסר תוקף וניתן לבצע פרשנות אלטרנטיבית, קונסטרוקטיבית יותר. הדוגמא של וינסטון ממחישה היטב את הבדלי הפרשנות בין המינים, ולכן אני לא מסכים עם הטענה שהיא לא רלבנטית. זו אמנם לא נקודת הסיום של הדיון אך זו נקודת פתיחה טובה. יש לחקור מדוע קיימים הבדלי פרשנות אלה על מה הם מבוססים והאם ניתן להפנות תהליכים דסטרוקטיביים לאפיקים קונסטרוקטיביים? לקוסם: הטיעון שלך הוא דטרמניסטי. אני דטרמניסט, אולם אני לא בטוח שאתה רצית להסיק את המסקנה הדטרמניסטית הזו. כמו-כן הדטרמניזם שלי לא גורר את מסקנת האי-רלבנטיות שביקשת להסיק. אני אסביר: הטענה שלך: המציאות של גברים ונשים שונה, לכן אין כאן רלבנטיות להצבעה על הבדלי חווית האונס, כפי שאין רלבנטיות לעובדה ששימפנזות לא מדברות ובני-אדם כן. קושי אחד בהשוואה בין שימפנזות לבני-אדם הוא שבני-אדם ושימפנזות לא נמצאים באותו שלב בסולם הפילוגנטי, ואילו נשים וגברים נמצאים באותו שלב. לכן, אם יש הבדלי פרשנות לאירוע מיני בין נשים לגברים כאשר שניהם-שתיהן סאותו שלב פילוגנטי, יש עניין מיוחד למצוא את הגורם להבדלים אלה, ואם התוצאה היא שלילית האם ניתן לשפר את המצב? באשר לדטרמניזם העולה מהטיעון שהצגת: (1) שימפנזות לא יכולות לדבר ובני-אדם כן. לשימפנזות אין בחירה חופשית באי-מסוגלותן לדבר זהו הכרח טבען שלא לדבר. (2) נשים וגברים חווים אונס באופן שונה, כתוצאה מהכרח טבען/ם. אינני מבין את האנלוגיה לשימפנזות, אלא כטענה שאין בחירה חופשית לנשים לא לסבול קשות כתוצאה מחווית האונס, ואין בחירה חופשית לגברים בהתאמה. מדובר בהבדל הכרחי. (3) אם נמשיך את קו הטיעון הזה לגבי אנסים: לאנס יש אישיות שונה מאשר לאדם הנורמטיבי. ייתכן ויש לו גם רקע סוציו-אקונומי שונה חינוך שונה וכו'. לכן יש להם מציאות שונה ולכן, כביכול משתמע, הכרח טבעו של הנורמטיבי להתנהג בנורמטיביות והכרח טבעו של האנס לאנוס. השאלה באיזו נקודה אתה עוצר בשאלת חופש הבחירה ומה הנימוק לעצירה בנקודה זו? אם יש חופש בחירה, מדוע נשים חייבות לחוות את האונס באופן קשה ומשפיל לעומת גברים? אם אין חופש בחירה, מדוע לא להמשיך ולהחיל אותה גם על עבריינים? אם יש חופש בחירה כאן ואין שם, היכן עובר הגבול, ובעיקר מה הנימוק לדיפרנציאציה בין מצבים שונים לגבי חופש הבחירה?

 

[וינסטון סמית]

האמת,

כשאני אומר "ענישה", אני בעיקר מתכוון להורים שילדיהם בני ה-11 חושבים שהם ואפסם עוד. בגדול, אני מסכים שאפילו עונש עלוב ומגוחך של 5 שנים בכלא (שהוא בחמת לעג לרש), הרי שבראייה רציונלית הופך את האונס ללא משתלם אפילו עבור האנס החלאתי ביותר. אין ספק שפושעים שמבצעים עבירות חמורות כגון אונס ורצח - או שאינם מסוגלים לבצע שיקול רציונלי (וזה לא אמור חלילה לגרום לנו להקל בעונשם) או שלא מאמינים שיתפסו. אין הרבה אנסים ורוצחים שמאמינים שהמעשה באמת שווה מספר שנים בכלא. לכן, אני מאמין שצריך להחמיר באופן מתון את העונשים על רצח ואונס (ולו רק מפני שמדובר בעבירות בלתי נסלחות, ולכן לחברה ראוי לחיות ללא אותם פושעים כמה שיותר זמן), נניח 30 שנה על רצח ו-20 עד 25 שנים על אונס, אבל הרבה יותר חשוב מכך, להחמיר את הענישה באופן משמעותי על עבירות תנועה שלדעתי יש בהן מן הזדון (נהיגה בשכרות וכו'), על עבירות אלימות "קלות", ובאופן כללי להעניש אנשים על האמונה (והמימוש) שהם יכולים לפגוע בזולתם, אפילו פגיעה מינורית.

 

[סניגור הפילוסופיה]

מאוד מפתה אותי לפתוח דיון על ענישה

אבל בכך אנו סוטים מהנושא השרשור (אם לא מתחום הדיון של הפורום בכלל, אלא אם מישהו יפתח דיון על הענישה באספקט אבולוציוני). על קצה המזלג: עמדתי היא שיש להנמיך את רף הענישה בישראל באופן משמעותי. כללית: אינני סבור שקיימת הצדקה גמולית לענישה (מה שנקרא להעניש רק משום שהעבירה בלתי נסלחת) אלא רק הצדקה הרתעתית (שהבסיס האמפירי שלה חלש) ומניעתית. ענישה מניעתית ארוכה מדי (וצריך לקבוע מה זה "מדי") יוצרת שני קשיים: האחד, קושי בהנחת הבחירה החופשית. לדעתי הביסוס הפילוסופי להנחת חופש הבחירה הוא רעוע. לכן, בטרם ייפתח דיון על ענישה (אם בכלל ייפתח) לדעתי ראוי מבחינת הסדר הטוב לדון בשאלת הדטרמניזם וחופש הבחירה, אם זהו בכלל נושא לפורום. השני, מבחינה כלכלית התועלת השולית של הענישה יחסית לעלות השולית שלה אינה מצדיקה כליאה ארוכה. הכליאה היא זוללת תקציב משמעותית (זו הסיבה שמדברים היום על הפרטת בתי הכלא) יחסית לתועלת השולית של השקעה בסל התרופות, סלילת כבישים להפחתת תאונות דרכים ובנושא אכיפת החוק: השקעה בשיטור להגדלת סיכויי תפיסת עבריינים מניבה תשואה אכיפתית גבוהה יותר מהשקעה בכליאה ארוכה.

 

[וינסטון סמית]

מאוד מפתה

ומאוד לא קשור לפורום, אבל - למרות שזה לא נראה כך, אין שום קשר בין שאלת הדטרנמינזם וחופש הבחירה (ובשתי מילים - דטרמיניזם, כנראה שלא קיים. חופש בחירה *אמיתי*, בטוח שלא קיים) לבין שאלת הענישה והאחריות על הפשע. כ"כ חבל שהמשפט שאני יורה לאוויר נראה כ"כ סתום ובכל זאת לא יזכה לפרשנות.

 

[דליתוש4]

אונס כאקט מיני

אני מתנצלת, קראתי רק חלק די קטן מהשרשור. אבל ממילא תגובתי היא רק להודעה הפותחת. א. אני אישית סבורה שאונס יכול להיות עם קשר הדוק למין. ב. אין ספק שמין יכול להיות עם קשר הדוק לניצול ולדיכוי. כלומר אונס יכול קשור למין, לניצול לדיכוי, תלוי לפי המקרה. בקשר לשאלה המקבילה לגבי גברים. המקבילה לגברים היא גבר מושך מאוד יתפוס גבר אחר בקרן רחוב ויחדיר את אבר המין שלו לפי הטבעת והרקטום של הנאנס עד שימאס לו. האם החדרה כפוייה של פין לפי הטבעת (של גבר או אישה) היא אונס שקשור למין או קשור לאלימות דיכוי ניצול? לפי דעתי להתווכח האם אונס הוא אקט מיני או אקט של דיכוי וניצול, זה כמו להתווכח האם עורב הוא יותר שחור או יותר ציפור. (יותר ציפור, כי הוא ציפור גם מבפנים). בהקשר די דומה. האם אקט בו גבר פוצע בכפייה אבר מין בריא של גבר אחר הוא אונס מיני או אונס של דיכוי? זה משנה בן כמה הנאנס?

 

[סניגור הפילוסופיה]

כללית אני מסכים ואוסיף מספר תובנות

אונס הוא אקט מיני, אבל בכך הוא לא מובחן מאקטים מיניים שאינם אונס, אינם נחשבים כעבריינות ואינם פוגעניים. יחסי מין בהסכמה הם גם אקט מיני. אונס הוא דיכוי, אבל בכך הוא לא מובחן ממעשי דיכוי אחרים, לא-מיניים. לכן את הייחודיות של האונס (למעשה זה לא מדויק כי הדבר כולל את כל עבירות המין) היא לכלול את שני המרכיבים: אונס הוא דיכוי באמצעות אקט מיני. הא בהא תליא. מעשה סדום (זה המונח המשפטי לאונס גברים, אבל רק אונס אנאלי), הוא באותה מידה אקט מיני וגם אקט של דיכוי הנאנס. הוא מובחן מאקט של אלימות, היות ובאקט של אלימות נעדר המרכיב המיני. אלימות הפוגעת באברי המין, היא לדעתי לא אקט מיני אלא אקט של אלימות. אקט מיני מוגדר כפעילות ישירה על אברי המין למטרת גירוי מיני (כלומר הפעלת אברי המין לצורך עוררות מינית וניצול הפונקציה הביולוגית שלהם). פגיעה באברי המין היא פעילות לשיבוש התפקוד המיני ולא הפעלה שלהם, לכן היא נראית לי יותר כאלימות רגילה, אם כי אלימות שמושא הפגיעה שלה הוא מיני.

 

[דליתוש4]

יפה ../images/Emo13.gif

יש לי עוד ספקות לגבי העניין של פציעה. האנס לא אונס כדי לעורר מינית את הנאנס\ת והרבה פעמים יש חבלות, פציעות ונזק לנרתיק ולפי הטבעת בזמן אונס. האם שיוף פין גברי בוגר בעזרת נייר זכוכית היא רק אקט של אלימות? לי נראה שבכל מקרה, התעסקות באברי מין אנושיים, יכולה להקרא אקט מיני. ויש עוד דקויות. מציצה בפה של פין, היא אקט מיני לגמרי, אני מניחה שתסכים. ומה אם היא מציצה של פין לאחר פציעה מכוונת? הגבול בכל הנוגע לאברי המין, בין אקט של אלימות לאקט של מין בעיני לא ממש קיים. אם איבר מין הוא מושא הפגיעה, מדובר באלימות מינית. יש גם אלימות מינית בהקשר של אברים אחרים (בעיקר המוח), אבל אלימות כלפי אברי מין, בעיני היא מקרה אלימות מינית תמיד.

 

[סניגור הפילוסופיה]

הדברים מעניינים ודורשים דיון מושגי

אני מציע כך: פעולה ביולוגית כלשהי המסווגת לפי ספציפיות אנטומית או פיסיולוגית (פעולה נשימתית, פעולה רגלית, פעולה מינית) משמעה הפעלת הפונקציה הביולוגית של אותה מערכת או אותו איבר. פעולה רגלית היא הפעלת הפונקציה הביולוגית של הרגליים (הליכה, ריצה) פעולה נשימתית היא הפעלת הפונקציה הביולוגית של שאיפת חמצן ופליטת דו תחמוצת הפחמן. פעולה מינית היא הפעלת אברי המין למטרת סיפוק מיני (או עוררות מינית). פעולת פגיעה בכל אחד מהמקרים האלה, לא נראית לי כחלק מהפעילות של המערכת או האיברים. פגיעה בריאות אינה פעילות נשימתית פגיעה ברגליים אינה פעילות רגלית ופגיעה באברי מין או בפיסיולוגיה המינית אינה פעילות מינית.הפגיעה מטרתה שיבוש או הפסקה של הפעילות, במובן זה ניתן אפילו לומר שהפגיעה היא בדיוק הפעולה ההפוכה לפעילות עצמה. מטרתה היא שהפעילות תפסיק מלהתקיים. באשר לאונס הכרוך גם בפגיעה: אם הפגיעה היא אגבית ובלתי מכוונת, לא הייתי רואה בזה קושי מושגי האקט הוא עדיין מיני במהותו. גם ביחסי מין בהסכמה ייתכנו פגיעות אגביות, והדבר לא יערער את ההמשגה המינית של האקט. אם באונס קיימת בנוסף, גם פגיעה מכוונת הרי שזהו אקט מעורב: אקט מיני משולב באלימות.מעשי אונס רבים הם כאלה. בנוסף השילוב של אונס ואלימות, מתקיים במקרים רבים מעצם העובדה שהכפייה המינית היא אלימה, באמצעות שימוש בכוח נאו איום בשימוש בכוח. אבל אין הכרח שמרכיב הכפייה באונס יהיה אלים במובן זה. אם האיום הוא בפגיעה בשמה הטוב של הקורבן (כגון הפצת שמועות), או שההסכמה הושגה במרמה (ע"י התחזות) זה עדיין אונס. אמנם ההסכמה ניתנה ואמנם לא היה אקט אלים אבל ההסכמה לא נחשבת "הסכמה כשרה" בעיני החוק. האם התעסקות באברי מין אנושיים היא אקט מיני? אנו לא נוהגים לכנות רופא היוצר מגע עם אברי המין של החולה, למטרות אבחון או טיפול כמי שמבצע אקט מיני. אם לא ננקוט גישה מושגית זו, הרי נאלץ לומר שכל הגיניקולוגים עוסקים בפעילות מינית בעבודתם. הרעיון הוא שעצם הנגיעה באיבר אינה מפעילה לכשעצמה את התפקוד הביולוגי שלו. כפי שנגיעה ברגל אינה מפעילה את הפונקציה שלה. האקט המיני לפי הצעתי, הוא הפעלת אברי המין לתכליתם הביולוגית. נכון שבאונס המטרה איננה גרייה מינית של הנאנסת, אלא של האונס בלבד. לכן אני סבור שהאקט המיני באונס הוא רק אקט מיני של מבצע האונס. עבור הנאנסת אין זה אקט מיני. עבורה זה אקט אלים, תוקפני או מעשה מרמה (תלוי באיזה שיטת כפייה נקט האנס). כמובן ההמשגה לא מוציאה מכלל אפשרות פעולות מעורבות. אונס אלים הוא אקט מיני ואקט אלים יחדיו. לכן, מציצת פין צלאחר פציעה מכוונת היא אקט אלים שלאחריו אקט מיני (שהוא עצמו יכול להיות משולב באלימות). במונח "פגיעה מינית" שם התואר "מינית" מציין את הדבר שנפגע. כפי ש- "פגיעה נשימתית" הפרדיקט "נשימתית" מציין שהנשימה נפגעה. אבל פגיעה מינית אינה בהכרח פעולה מינית, כפי שבפגיעה מוחית באמצעות ידוי אבן בראש הזולת, לא נכנה את ידוי האבן כפעילות מוחית.

 

[סניגור הפילוסופיה]

במחשבה שנייה-תיקון

האונס אולי כן אקט מיני גם עבור הנאנסת. זאת מפני, שהפונקציה הביולוגית של הפעילות המינית אינה רק עוררות מינית אלא גם הולדה. היות והנאנסת עלולה להיכנס להריון, והיות והריון הוא תוצאה של פעילות מינית, אז בשל פונקציית ההולדה (ולא בשל העוררות המינית) מדובר באקט מיני גם עבורה. כמובן שייתכן שהסיכון להריון לא יתקיים מראש, באמצעות אמצעי מניעה או בשל היות הנאנסת עקרה או מעבר לגיל הפוריות, לכן את הפעילות המינית יש להגדיר גם באופן היפותטי: פעילות שהיא תנאי הכרחי להעמדת צאצאים אך לא תנאי מספיק (כלומר, אילו היו מתקיימים תנאים ביולוגיים נוספים אז בהכרח הייתה מתבצעת הפריה).

 

[וינסטון סמית]

תגובה

אחת הבעיות העיקריות של השרשור הזה היא הניסוח הגרוע של ההודעה הראשונה שנכתבה על ידי עבדך הנאמן. ברור שאונס הוא אקט של דיכוי וניצול. כוונתי היתה שלא מדובר בהכרח באקט של דיכוי וניצול מעמדי-קולקטיבי כלפי הנשים, אלא בהתנהגות (פסולה לחלוטין) של פרטים מסוימים, תוך כדי ניצול ודיכוי של קורבנות תמימים. המקבילה שלך לא מתאימה, מכיוון שיש כאן עבירה על אחד התנאים שהצבתי, שתהיה משיכה בין הקורבן לתוקף. אם אישה פוגשת גבר בסופרמרקט, ומוצאת אותו מאוד מושך, זה עדין לא אומר שהיא תיאות לקיים עימו יחסי מין למחרת כשיפגשו בסימטה, ואם מדובר באנס חלאת אדם, אז סביר מאוד שמעשה אונס יותיר בנפשה צלקת מאוד גדולה. לעומת זאת, הרבה פחות סביר שגבר שפוגש בסופרמרקט אישה מאוד מושכת, יתנגד למחרת, לכשיפגוש אותה בסמטה חשוכה, לקיים עימה יחסי מין, ולכן סביר פחות ש"תאלץ" לאנוס אותו ובכך לפגוע בו. הדוגמא ניסתה להסביר מדוע אונס הוא חוויה כה קשה עבור נשים. מן המפורסמות הוא שאונס הוא כמעט כמו רצח (ויש שיאמרו שהוא חמור כמו רצח ואף חמור יותר, אני לא יודע כמה אני מקבל את ההחמרות האלו). והשאלה היא - למה? הרי בסה"כ מדובר ביחסי מין, שהם אקט חיובי, בכפייה, שהם אקט שלילי. כלומר, למה ברוב המקרים יחסי מין כפויים עבור הקורבן גרועים בהרבה אפילו משוד מזוין? אני טוען שהסיבה היא בעיקרה אבולוציונית, והיא נובעת מחשיבות הסלקציה בבחירת בן הזוג של הנקבה, ומהעובדה שיש לה המון להפסיד מיחסי מין כפויים. אנשים אחרים חושבים שהכאב הרב נובע מההשפלה, הדיכוי, הניצול והפחד. אני מקבל את ההסבר הזה, אבל טוען שזה לא מספיק על מנת להסביר את הייחודיות של האונס, במיוחד כשזה עולה בקנה אחד עם דברים שאנו יודעים על אסטרטגיות רבייה. יש החושבים שדבר זה עושה אותי שוביניסט. בנוגע לגיל הנאנס - כן, בוודאי שזה שונה. מיניות בפרט ותפיסת עולם בכלל של ילד היא עולם שונה לחלוטין, שאני לא מבין בו דבר וחצי דבר. לצורך העניין, גבר, אישה וילד הם שלוש ישויות שונות לגמרי. אנחנו עוסקים כרגע בבוגרים. אקט בו גבר פוצע בכפייה איבר מין בריא של גבר אחר הוא מעשה אלימות קשה, אני לא בטוח שאני יודע איך לתייג אותו. אני לא חושב שזה ממש קשור, בכל מקרה.

 

[וינסטון סמית]

ואם זה לא היה מובן

עצם העובדה שאונס הוא חוייה כה קשה יש בה מספיק בכדי לכלוא כל אנס ל-20 שנה בכלא. אין בין השאלה "מדוע אונס הוא חוויה כ"כ קשה בעצם?", לבין השאלה "מה מגיע לאנסים?" כל קשר.

 

[סניגור הפילוסופיה]

לדליתוש-בינתיים חשבתי על זה עוד קצת

אני מתכוון לשאלה האם האקט המיני באונס הוא אקט מיני גם עבור הנאנס/ת. מה שטענתי שהאונס הוא אקט מיני גם עבור הנאנסת, בשל פוטמציאל ההולדה, אינו יכול להיחשב לטיעון מספיק. זאת מפני שאז ניאלץ לטעון שאונס אנאלי (בין אם הקורבן אישה או גבר) אינו אקט מיני עבור הנאנס/ת ורק כפייה מינית שיש בה פוטנציאל של העמדת ולדות ייחשב אונס עבור הנאנסת (ולא הנאנס, עקב היעדר פוטנציאל הולדה). טיעון זה אינו מספיק, היות והוא נוגד את הקונבנציות הלשוניות והמושגיות שלנו. לכן יש להרחיב את ההמשגה המינית, ולומר שגם קורבן של כפייה מינית אנאלית, ולמעשה גם קורבן של כפייה מינית כאשר הכופה לא נוגע כלל באיברים ארוגאניים אלא מגיע לסיפוקו מיני באמצעות מגע של איבר מינו עם רגלו של הקורבן. לכן, גם ההגדרה של נגיעה באיבר ארוגאני של הקורבן אינה מספיקה לאקט מיני, היות וכל נגיעה בגוף יכולה להיחשב אקט מיני. אבל בכל זאת, עלינו להבחין בין נגיעה בגוף שהיא אקט מיני לנגיעה בגוף מכוונת שאינה אקט מיני, לכן יש גם הבחנה בין נגיעה באברי מין שהיא אקט מיני לנגיעה שאינה כזו. לכן אני מבצע תיקון נוסף בהגדרה (אני מצטער אם זה נשמע טרחני, אני פשוט חושב על הדברים לראשונה) ומציע את ההמשגה הבאה: כאשר גופו של אדם (כל גופו ולא איברי מין דווקא) משמשים מכשיר לסיפוק מיני של הזולת באמצעות יצירת מגע, אז האדם ששימש מכשיר מיני כזה, נחשב למי שנוטל חלק בעל כורחו באקט מיני. כאשר יצירת המגע אינה אינסטרומנטאלית לסיפוק מיני של הנוגע, אין זה אקט מיני אפילו הנגיעה היא באברי מין, למשל פעילות רפואית על אברי המין אינה אקט מיני. בכך אני מקווה בוצעה התאמה מושגית לקונבנציות המושגיות שלנו. לוינסטון ראשית, אני לא יודע האם בטענתך על דוגמא לא מתאימה, התכוונת אלי. הדיון הנוכחי שלי כאן הוא תגובה לדליתוש, שנועדה לטפל בתהייה מושגית שלאו דווקא נגעה לדוגמא הראשונה שלך. הבעיה שלי (וכפי שאני מבין לא רק שלי) עם הטענה האבולוציונית שאתה מציע, היא שאתה מסביר את הצלקת הנפשית של קורבן האונס בהתגוננות מפני סיכוני רבייה (אני מקווה שאני קולע, היות ואני הדיוט אבולוציוני). הקושי הוא זה: צלקת נפשית בעלת עוצמה רבה מאוד קיימת גם כאשר אישה שהיא קורבן אונס נאנסה במין אנאלי או אף הייתה קורבן למעשה מגונה ללא סכנת הריון. צלקת נפשית לא פחות גדולה קיימת כאשר גבר נאנס במין אנאלי, כאשר גבר לא יחשוש כלל מסיכון רבייתי. מה שמוחמץ כאן הוא שהשפלה מינית קיימת גם כאשר המושפל בטוח שאין סיכון רבייתי רובץ על עתידו. ההסבר לצלקת הנפשית צריך לדעתי להתמקד בשאלה מה גורם לכך שבני אדם מרגישים כה מושפלים בשל פעילויות מיניות מסוימות? מה גורם לכך שההערכה העצמית והאגו האנושי הוא במידה כה גדולה תלוי- מין? האם יש לזה הסבר אבולוציוני? אינני יודע. למעשה אני מקווה שאתה תלמד אותי. בהצגת העמדה שלך, אני לא רואה עמדה שובינסטית. לכל היותר זו טעות בפרשנות אבולוציונית. עמדה שוביניסטית היא עמדה המצדיקה נחיתות נשים ועליונות גברים והיא עמדה ערכית-אי'דיאולוגית בעיקרה ולא עמדה אמפירית. אני מסכים איתך שהדיון בענישה אינו נוגע לפורום. אבל היות ואתה ממשיך לצדד, על קצה המזלג, בענישה מחמירה אני רואה לעצמי זכות להגיב על קצה המזלג: אני כמוך רואה באונס פגיעה קשה מאוד בקורבן. אבל לאור השקפתי ההומניסטית בכלל ולגבי ענישה הומניסטית בפרט, אני חולק על זכותה של המדינה והחברה, לכלוא בני-אדם (וכהומניסט אני מסתייג מהביטוי חלאת-אדם) לכלוא בני-אדם לתקופות ממושכות במידה שנוהגת היום במשפט הפלילי. אני לא מצדד בביטול מוסד הענישה אלא מצדד בהורדת רף הענישה. העמדה הזו קשורה אצלי לעמדה שלי בדבר אחריות מוסרית שהיא בתורה קשורה לשאלת חופש הרצון בשילוב עם עמדה מוסרית תועלתנית (כלומר לא הדאונטולוגית-קאנטיאנית). לאור אלה אני סבור שכליאה חמורה מדי, היא למעשה שכפול של הדיכוי ולא הפחתתו. עמדה זו כלל לא קשורה לעבירות מין דווקא אלא לעבריינות בכלל. באופן כללי המטרה להפחית את הפשיעה אינה מקדשת את האמצעים, כפי שהמטרה להפחית את הטרור הלאומני אינה מקדשת את האמצעים. אינני מתכוון להתייחס עוד ביוזמתי לנושא הענישה, אלא אם כן מגיב כלשהו ימשיך לעסוק בה.

 

[דליתוש4]

סניגור, אחלה פיתוחים!

תענוג. אני מבינה את ההבדלים, ודי מקבלת. באמת חשוב להבהיר את העניין שבאונס מדובר על העוררות המינית של האונס בלבד. העניין הוא אולי שלפעמים קל לבלבל עוררות מינית עם עוררות של צורך בתחושת שליטה או צורך במאבק אחר כשלהו. בתרבות שלנו אונס הוא עניין מורכב ביותר ובאמת אין טעם לדון בו באופן פשטני. ובטח לא בחוויות אישיות של נאנסות\ים... יקח לי קצת זמן להתעמק בהודעה האחרונה, אבל תודה, בכל מקרה.

 

[דליתוש4]

אם הבנתי נכון

הטענה היא, שבשל העובדה שלאורך כל ההיסטוריה האבולוצונית מעשי אונס לגבי נקבות, היו בעלי השלכות הרות גורל עמוקות ביותר (עד הרחם!) התפתחה תגובה אבולוציונית מובחנת יותר לאונס אצל נקבות. אולי אפשר להגיד שסביר להניח שהתפתחה סוג של העדפה לנקבות שהגיבו לנסיונות אונס ולמעשי אונס באופנים מסויימים. נניח צאצאים לנקבות ש"לא הפריע" להם להאנס, ולקחו חלק סביל בבחירת הזרע, היו כשירים פחות מאיזו שהיא סיבה? או שאדישות בבחירת הזרע באה יחד עם הורות מסוימת? או שהתפתחה העדפה להורות מסוימת ואיתה העדפה לפעילות רגשית ביחסי מין? איך שלא יהיה נראה לי סביר שאם יש קשר כה הדוק לצאצאים, היה לברירה הטבעית מה להגיד בנושא. אבל מאוד קשה לומר מה בדיוק וסביר להניח שבחברות מסוימות היתה העדפה שונה מבחברות אחרות ומי יודעת מאיפה אנחנו הגענו ואיך. זה לא אומר כלום על חוויות אישיות של אף אחד בימים אלו ולכן נראה לי מוזר לדבר על "שוביניזם". שוביניזם זה עניין תרבותי, לא אבולוציוני.

 

[וינסטון סמית]

הבנת נכון

ויותר מזה - ניסחת את זה באופן הרבה יותר נבון וקולע ממני. תודה.

 

[דליתוש4]

הו תודה לך, ובבקשה ../images/Emo42.gif