לדעתי, אנשים כאן מקצינים
אהלן! (שוב נכנסתי לבקר, וראיתי נושא מעניין). בנוגע לסיפור שלך, אני לא הייתי ממהרת לשפוט את הבחור ולחרוץ את דינו שהוא לא אוהב אותך מספיק. זכותך המלאה לשמור נגיעה כמו שאמרו פה. זכותו המלאה לא להיות מרוצה מהעניין. זה ממש לא אומר שאהבתו היא "אהבת גוף" בלבד, כפי שהגדיר המתנדב. אהבת גוף ואהבת נפש פעמים רבות שלובות אחת בשניה, ואין נוכחות האחת שוללת את האחרת. להרבה אנשים נגיעה זה דבר בסיסי. כמו המגע בין אם לילד (רגע! לא להתנפל עליי, תנו לסיים את חוט המחשבה
). אדם נולד לתוך עולם של מגע, שמתחיל כשהוא עוד תינוק. רצוי מגע אוהב. מגע לא חייב להיות מיני, הוא יכול להיות סתם אוהב, לתת חום והרגשה מוגנת. גם בין בעל לאישה, לא כל פעם שהם נוגעים אחד בשני, הם מתכוונים מיד לעשות "פרו ורבו". לדעתי, במקרים כמו שלכם, עם כל האהבה, אם אחד לא מוותר (כי כמו שאמרת - אין באמצע, או שנוגעים או שלא), כדאי באמת להיפרד. בקשר לאיסור נגיעה עצמו: אני לא חושבת שזה כל כך בריא. למה? כי אם אחרי החתונה מסתבר שהמגע של אחד מבני הזוג לא נעים לשני? ואם יחסי המין מתסכלים נורא? אני מניחה שאצל חרדים זה קיום מצווה בין כה וכה נעים או לא. אבל לדעתי, אדם שלא מסופק ביצרו הבסיסי (ותגידו מה שאתם רוצים), הוא אדם הרבה פחות מאושר. וכל פעילותו נפגעת מהעניין. יותר מזה. אני בדעה שאהבת נפש נפגעת אם אהבת גוף לא עובדת. ולא, לא רק אצל החילוניים. אצל בני אדם ככלל. שלא לדבר על זה, שאשה או גבר לא מרוצים מהקטע הפיסי בנישואיהם, יש יותר סיכוי שירצו לבגוד. אני לא אומרת שזה יקרה בוודאות, אבל תסכימו איתי שמי שטוב לו - למה שיחפש מהצד? מה שכן - אני חושבת שרעיון הנידה הוא רעיון יפה. לא כי זה קדוש או משהו. אלה כי זה נראה לי זמן טוב לחזק את הקשר הרוחני בין בני זוג. עכשיו תגידו, אז למה לא כל הזמן? כי לדעתי קשר רוחני נטו, סיכוי גדול שלא יחזיק מעמד מכל הסיבות שכבר ציינתי. זהו לבינתיים. נושא מעניין.
אהלן! (שוב נכנסתי לבקר, וראיתי נושא מעניין). בנוגע לסיפור שלך, אני לא הייתי ממהרת לשפוט את הבחור ולחרוץ את דינו שהוא לא אוהב אותך מספיק. זכותך המלאה לשמור נגיעה כמו שאמרו פה. זכותו המלאה לא להיות מרוצה מהעניין. זה ממש לא אומר שאהבתו היא "אהבת גוף" בלבד, כפי שהגדיר המתנדב. אהבת גוף ואהבת נפש פעמים רבות שלובות אחת בשניה, ואין נוכחות האחת שוללת את האחרת. להרבה אנשים נגיעה זה דבר בסיסי. כמו המגע בין אם לילד (רגע! לא להתנפל עליי, תנו לסיים את חוט המחשבה