אוקיי...

palsox

New member
ממה שאני הבנתי

עד עכשיו הם עשו בעיקר חתונות. למרות שלדעתי הם ישמחו לעשות גם כל טקס אחר. מה שיפה זה שלפני שהם עושים טקס הם נפגשים עם בני הזוג לפחות פעמיים שלוש ובעצם בונים יחד טקס שיתאים לזוג, תוך כדי "ניתוח אינטלקטואלי" של המרכיבים של הטקס הדתי והמשמעויות השונות שיכולות להיות לאקטים טקסיים. רק אחר כך יושבים לבנות ת'כלס את הטקס ומחליטים מה לכלול בו ומה להשמיט/לשנות. מה שמזכיר לי שבאמת עדיין לא כתבתי את ה- vows שלי...
ואין לי שמץ של מושג איך לעשות את זה...
 

אורי 0

New member
ענין של טעם

מה שאני אוהב בטקס היהודי, הוא שאין בו "הבטחות": אם נקיים אותם ממילא אין בהן צורך, ואם נפר אותם ממילא אין בהן ממש. נישואין יהודיים זה לא טקס דתי, אלא הליך משפטי: חותמים חוזה, מבצעים את ההליך הפורמלי, מברכים את הזוג באושר ובכל טוב, וזהו. כל השאר זו מסיבה.
 

palsox

New member
ולא לשכוח מברכים את אלוהים

ואם כבר הזכרת שזה עניין משפטי , אז זה יותר עניין קנייני מאשר משפטי. הטקס היהודי הוא סוג של "העברת בעלות" על האישה מאביה לבעלה (כתובה=שטר קניין). תקנו אותי אם אני טועה.
 

palsox

New member
ומרב שהתלהבתי שכחתי להגיד

שמצאה חן בעיניי התיאוריה שלך לגבי ההבטחות
 

אורי 0

New member
אכן, יש אקט של קניה

אבל הקניה לא מעניקה בעלות. הכתובה היא פשוט חוזה שבו מפורטים (במקור) התחייבויות הגבר, הסכום שהוא נותן לאשה, והסכום שישולם לה בתום תקופת הנישואין (גירושין/מוות). מה שנעמ"ת קוראת "חוזה ממון". נכון שלאב מותר להשיא את בתו בניגוד לרצונה, עד גיל 12.5, ונכון שהטקס הוא חד-סטרי. אבל התפיסה היא של נישואין כקשר חוזי בין יצורים אנושיים. בניגוד לתפיסה הנוצרית של טקס מקודש שבו מעורב אלוהים ולכן אסור להפר אותו.
 

ליטל ו

New member
אישית

אני מרגישה בנוח, מפני שלנסות להגדיר את עצמי רק כגבר או רק כאישה זה לא מי שאני באמת, זה ארון (אני יודעת שאת יודעת - אני מנסה להסביר שזו אחת הסיבות שבגללן נוח לי ככה, שאפשר למתוח את הרגליים כשלא בארון). וכן יש לי "מסגרת" - אני מכירה את הג'נדר המורכב שלי, אני בנוח איתו. זה לא שהוא נוחת עלי במחוץ כל יום ומזעזע את עולמי. האמת שאניממרגישה שאני מכירה ג'נדר באופן כללי, אולי כי בחלק נכבד מהמקומות בו יצא לי לבקר בעצמי. אני מתכוונת, אם ג'נדר זה כמו טירה עתיקה עם כל מני חדרים נסתרים, שרוב האנשים גריעם בחדר ספציפי שלה, אני מרגישה נוח להסתובב כי אני שם כבר שנים... מכירה את רוב החדרים וכו' (או כך אני מרגישה), וכשאני מגלה משהו חדש זה עדיין נוח, כי בכל זאת, זה הבית, אני מרגישה שם בטוחה. זה לא "חבורת כוח המחץ נלכדה בתחתית פירמידה בגלל קללה פרעונית", זה "היי, לא תאמינו! מצאתי בבועידם דלת קטנה לגינה שאף פעם עוד לא מצאנו!".
 

sha na na revol

New member
אני תמיד בוי טו משהו

למרות שהאנטומיה שלי אומרת שאני צריך להיות נקבה למשהו, אבל זו הטרגדיה הגדולה כי אני ממש לא מרגיש שזו נקודת המוצא שלי, אני מרגיש קצת מרומה. זה אומר שאני לא בדיוק קובע לעצמי את הגדררת הג'נדר שלי כי זה משהו ש'נקבע' כבר איפהשהו בנקודת ההתחלה, אבל מצד שני אין שום סיבה שאני אפול לנשיות או לגבריות סטריאוטיפית בלי מרכיב האירוניה כי אני מודע לאבסורד שבדבר. זה על קצה המזלג.
 
למעלה