אצלינו, שמאל וימין נעים על ציר
של בעד ונגד מדינה פלשתינית, שיטחה, מעמדה, כיצד זה יתבצע, י-ם ועיניין הפליטים. שמאל קיצוני עד אנטי ציוני - זה אומר פינוי ללא תנאי וולא קשר לכלום של רבע מיליון מתיישבים וחזרה מלאה לקווי 67' כולל י-ם(כולל פינוי השכונות היהודיות של מזרח י-ם), בעד מו"מ עם אירגוני טרור, זה יכול לבוא עם פשרה כזו או אחרת בעיניין הפליטים, הפיכת מדינת ישראל ל"מדינת כל אזרחיה", פיצוי כספי לפליטים, שינוי סמלי המדינה..., כלומר מדינה פלשתינית רציפה ועצמאית ללא יהודים ולצידה מדינת ישראל כמדינה דו לאומית, ציות מוחלט לכל דבר עם חותמת בינלאומית. שמאל מתון-מרכז - בעד מדינה פלשתינית עצמאית ורציפה בגודל שווה לשטחי 67', בעד פינוי רוב שטחי 67' אך לא את כולם, בעד סיפוח כזה או אחר של גושי ההתישבויות (חלק יותר, חלק פחות), חלק בעד פשרה בי-ם כזו או אחרת, חלק לא, רובם בעד להיפטר מהריבונות על השכונות הפלשתיניות של מזרח י-ם, לא מוחלט לעיניין "זכות" השיבה, בעד מציאת הסדר במו"מ אך גם מוכנים לצעדים חד צדדיים, מתנגדים למו"מ עם אירגוני טרור. ימין מתון - בעד מו"מ, אם לא קיים גורם רציני לדבר איתו אז יהיה קיפאון, בעד וויתורים מסויימים בגדה, קיום סוג של רשות מדינית לצד ישראל אך לא מדינה של ממש, מחלוקת לחלקים ולא רציפה טריטוראלית, בעד פינוי מצומצם ביותר של ישובים, מתנגדים לכל פשרות בעיניין י-ם, התנגדות מוחלטת לעיניין השיבה. ימין-ימין קיצוני - מתנגדים למדינה פלשתינית עצמאית, מתנגדים לוויתורים טריטוראלים, לא רואים טעם במו"מ בכל מצב, המקסימום שיסכימו זה לסוג של אוטונומיה פלשתינית בישובים הפלשתינים, סוג של ממשל עצמי בנושאים פנימיים, הקיצוניים ביותר ישאפו לטרנספר, ארץ ישראל השלמה, התנחלות בכל ארץ ישראל, התעלמות מוחלטת מכל דבר "בינלאומי" ומהקהילה הבינלאומית.