ההיגיון שלך לא משהו,
אבל נחמד שנחלצת לעזרתם של הפעוטות שהסתבכו. בוא נבדוק את הלוגיקה. 1. אבנרי, בהערכתו
הבלתי נחרצת (קראו שוב את המאמר) בנוגע לעיתוי, כתב בין השאר: "
אבל דבר אחד ברור: נסראללה לא היה פותח במעגל הדמים, אלמלא שוועו הפלסטינים לעזרה. אם מתוך חישוב קר, אם מתוך דחף מוסרי אמיתי, אם מתוך שניהם - נסראללה חש לעזרת פלסטין הנצורה". ואפילו במשפט זה הוא מסתייג מלחרוץ דעה. כלומר, הוא משער (בנוסף להשערות נוספות) שהעיתוי נבחר בגלל המלחמה האכזרית שישראל מנהלת בעזה - אם מתוך סולידריות כנה, ואם כ
עילה בלבד ("מתוך חישוב קר"). 2. Lilac מפריכה השערה זו בנוגע לעיתוי, באמצעות הנימוק הלוגי - "הוא טמבל". 3. אני מציע לה להשוות עם העיתוי של פתיחת מלחמת המפרץ הראשונה, בה ארה"ב ניצלה את הפלישה העירקית לכווית, אם כסיבה ואם כעילה, כדי לתקוף את עירק. וזו, כדוגמה לכך שתקיפת ארץ אחת בידי ארץ שנייה, יכולה בהחלט לשמש כסיבה או כעילה להתערבות ארץ שלישית. 4. אתה מחליט להתערב ב"ויכוח מעמיק" זה, מאשר את דברי, ואף בוחר מתוך שתי האפשרויות בַּאפשרות "עילה" ביחס לעיתוי מחמת המפרץ הראשונה. אבל מסיק מזה, שהבעיות בהיגיון הן דווקא... אצלי
כל השאר, כמו שציינת, "זה כבר דיון אחר", כשיהיה עם מי לדון.