תוכנית ד' היתה דבר מאוד פשוט: מלחמה באוייב
מעבר להתקפת נגד על האוייב הערבי שעד אז תקף ללא הרף ורצח מאות יהודים (למעלה מ-800 מכ"ט בנובמבר 47 עד סוף מרץ 48) ולהכריע אותו. במהלך התקפת הנגד (תוכנית ד') שמטרתה היתה השתלטות צבאית על כל שטח המדינה היהודית, חוסלו כפרי פורעים שגילו התנגדות מזויינת לכוחותינו ותושביהם גורשו. הודות לביצוע תוכנית ד' זכינו לניצחון על ערביי א"י והיינו מוכנים לפלישה של מדינות ערב מייד לאחר הכרזת המדינה. תוכנית ד' – מרץ 1948. 10.3.48 1. מבוא א. התעודה הנמסרת בתוכנית זו היא השתלטות על שטחה של המדינה העברית והגנה על גבולותיה, כן גם על גושי ההתישבות והאוכלוסיה העברית שמחוץ לגבולות, נגד אויב סדיר, סדיר למחצה וזעיר – הפועל מבסיסים אשר מחוץ לשטח המדינה או בסיסים הנמצאים בתוכה. ... ד. המטרות האופרטיביות שלנו 1. להתגונן נגד פלישת כוחות סדירים למחצה וסדירים ע"י: - - מערכת הגנה קבועה- המתבססת על הגנת האזורים – מחד: ועל פעולות חסימה על דרכי הגישה העיקריות של האויב, משטחו לשטח המדינה – מאידך: ואשר תשמור על ישובינו, על המפעלים הכלכליים ההכרחיים , על הרכוש ועל הפעלת השירותים הממשלתיים בתוך שטחה של המדינה. - התקפות נגד, ערוכות מראש, נגד בסיסי ודרכי אספקה של האויב בעומק שטחו – הן בתוך גבולות הארץ והן בארצות השכנות. 2. הבטחת חופש התנועה, הן מבחינה צבאית והן מבחינה כלכלית – בתוך שטח המדינה ושל המרכזים היהודיים מחוצה לה – ע"י כיבוש והחזקת משלטי מפתח על מספר עורקי תחבורה. 3. למנוע מהאויב את השמוש בבסיסים קדמיים , הנוחים לו ביותר להתקפה, בשטח שלו – ע"י כבושם והחזקתם. ... ב. ייצוב מערכות ההגנה והחסימות על מנת להבטיח פעולה יעילה של מערכות ההגנה הקבועה וכן להבטיח את העורף שלה, תיעשנה הפעולות הבאות: 1. תפיסת תחנות המשטרה . 2. השתלטות על השירותים הממשלתיים והבטחת השירותים החיוניים, בכל חבל וחבל. 3. הבטחת עורקי תחבורה משניים. 4. פעולות נגד ישובים של האויב, הנמצאים בתוך או בקרבת מערכת ההגנה שלנו, במטרה למנוע את שימושם כבסיסים לכוח מזוין פעיל. פעולות אלו תתחלקנה לסוגים דלקמן: 5. השמדת כפרים (שריפה, פיצוץ ומיקוש החרבות) - בעיקר לגבי יישובים שאין באפשרותנו להשתלט עליהם בקביעות. 6. פעולות ביעור והשתלטות שתיעשינה בהתאם לקווים: כיתור הכפר ועריכת חיפוש בתוכו. במקרה של התנגדות – השמדת הכוח המזוין וגרוש האוכלוסיה אל מעבר גבול המדינה. כפרים שפונו בצורה כנ"ל, יכללו בתוך מערכת ההגנה הקבועה ויבוצרו – בהתאם לצרכים. במקרה של אי התנגדות – יוכנס חיל מצב לתוך הכפר, אשר יתבצר במקום או במקומות המאפשרים שליטה טקטית מוחלטת. מפקד חיל המצב יחרים את כל כלי הנשק, כל מקלטי א-ט [אלחוט] וכל כלי הרכב הממונעים שיהיו בכפר. כמו כן יאסור את כל האישים החשודים מבחינה פוליטית. בהתייעצות עם הגורמים המדיניים, ימונו מוסדות מבין תושבי הכפר, להנהלת ענייניו הפנימיים. בכל חבל יתמנה אדם שיהיה אחראי לריכוז העניינים המדיניים והמנהלתיים של כל הכפרים והישובים שנתפסו בחבל זה. ג. התבססות בערים הגדולות התבססות בערים הגדולות תבוצע בהתאם לקווים הבאים: 1. תפיסת והשתלטות על המרכזים של שירותי הממשלה ונכסיה (מרכזי הדאר טלפון, רכבת, תחנות משטרה, נמלים וכד'). 2. הבטחת כל השרותים והמפעלים הצבוריים ההכרחיים. 3. תפיסת והשתלטות על כל השכונות הערביות הבודדות , אשר בין השטח העירוני המרכזי שלנו ובין השטח העירוני המרכזי של הערביים. 4. כיתור השטח העירוני- מרכזי הערבי. ניתוק דרכי התחבורה שלו והפסקת השירותים החיוניים עבורו (מים, חשמל, דלק וכיוב') – במידת האפשרי. ... ה. מצור על ערי האויב יבוצע לפי הקווים הבאים: 1. ניתוק עורקי התחבורה המובילים אליהן, ע"י מיקוש, פיצוץ גשרים ומערכת מארבים קבועה. 2. במקרה הצורך, ע"י תפיסת משלטים השולטים על עורקי התחבורה לערי האויב והתבצרות יחידותינו על משלטים אלה. 3. ע"י הפסקת שירותים חיוניים – כגון: חשמל, מים ודלק – או ע"י הפעלת גורמים כלכליים שלנו או ע"י חבלה. 4. ע"י פעולה מהים , נגד ערים העלולות לקבל אספקתן מצד הים – במטרה להשמיד את כלי השיט המובילים את האספקה וחבלה בסידורי הנמלים. ...
