באופן מפתיע הוא מאמין שהנכד שלו הוא היורש
"הנכון". הנכון אין כמובן מתאר את התשובה לשאלה כמה הוא יהיה מלך טוב, נכון? אז כנראה שטייווין לא דואג לממלכה אלא למשפחה. זה בסדר, כבר הסכמנו שזה נובע ישירות מן הערכים הפרוצדורלים שלו.
אני לא מסכים. ואריז דואג לממלכה וחושב, והוא גם מסביר מדוע, השליטה לבית טארגריאן תהיה הטובה ביותר (עם הכוונה שלו כמובן!). כמה נצטרך לסבול כדי להגיע לשם? כנראה פחות מאשר לכל אורך שנות שלטונו של ג'ופרי באראתיון. ואולי ואריז עושה את החישוב התוצאתני שלך ואומר ששיקול הדעת מביא לכך שאפשר להקריב ארבעה אנשים היום כדי להרוויח שליט טוב מחר. חשיבה לא אימפולסיבית ושיקול דעת קר המביא בחשבון את התוצאות ושאלות של יעילות הם המאפיינים של צדק, לא?
הקשר בין "זכות" לבין שליטה טובה מוטל בספק. לא חסרות דוגמאות, אם כי סביר שבין האנשים המוכשרים לשלוט יהיו יותר כאלו שגדלו בבתים אשר כיוונו אותם לזה כי הם מתאמנים לא על מירין, אחרי שהם מלכים, אלא על הביוב של קאסטרלי רוק, ובד"כ בתחום קצת יותר מתאים.
""אין שום משמעות לזכות לשלוט, יש שליטים שלוקחים אותה. אז למה כשדאינראיז לוקחת אותה זה לא בסדר מבחינתך?"
כי יש משמעות רבה לזכות לשלוט. אחרת השלטון יתחלף כל יומיים על ידי הבריון החדש שידיח את הבריון הקודם בכוח הזרוע. ככה אין יציבות ואין שלום. לכן ניתן כוח בידיו של זה שבידו הזכות לשלוט, כדי שיוכל לשמר את השלטון מול אנשים שינסו לחרחר מלחמות ולשפוך דם כדי להשיג את הכוח והעושר שנלווים לשררה"
התשובה הזו לא רלבנטית. אתה עונה במישור הנורמטיבי בעדו הדיון הוא במישור הדסקרפטיבי. התשובה האמיתית היא שהכח מצוי היכן אנשים מאמינים שהוא. הם ילכו אחרי מלך אם יאמינו שיש לו זכות לשלוט. אבל בפועל השאלה האמיתית למי הזכות לשלוט ניתנת והתשובה היא - למי שיש יותר כח.
לזה גם אתה הסכמת בסוף הודעת כשהסברת שאין משמעות לזכות לשלוט כי יהיו אנשים שיערערו עליה, מסיבות רבות וחלקן היא שהם רוצים לשלוט בעצמם. אז מסתבר שבפועל הזכות לשלוט לא שווה הרבה. היא תנאי חצי הכרחי וגם זה לא בטוח, אבל בטוח שלא קרוב ללהיות תנאי מספיק. מה שנותן בפועל את הזכות לשלוט זה כח, הרבה כח. שליט צריך לארגן הרבה כח, אחר כך נדאג לזכות לשלוט. או בקיצור - מה שטענתי קודם. דאינראיז בסדר גמור כשהיא כבשה את מירין למרות שפתחת את הדיון ב"מי שמה" ו"מי נתן לה את הזכות להחליט מה קורה שם אם היא זרה" (ציטוטים לא מדויקים).
עכשיו עברנו לאם לא א' (אין לך זכות לשלוט לקחת את השלטון בכח) אז ב' (את לא משתמשת בכח) - אז עכשיו דאינראיז לא בסדר כי היא לא מוכנה להפעיל כח בכל מחיר. חשבת על האופציה שדאינראיז לא מוכנה להוציא להורג ילדים כי היא חושבת שזה לא מוסרי? כך זה מוצג בסיפור. אז למה ההסבר שלך, בנוגע לדאינראיז, כמעט אף פעם לא הולך לפשט הסיפור ותמיד אתה מחפש איזשהו דרש המצייר אותה באופן רע? אז נכון שאם המטרה שלך היא רק לשלוט ולא לקדם ערכים מסויימים (טייווין כדוגמא) זו לא הדרך וכנראה שאם מסתכלים על משחקי הכס כמשחק שהמטרה בו היא לנצח, הדרך של טייווין היא דרך המלך. אבל, הי, מי אמר שהמטרה היא רק לשלוט? זו בוודאי לא המטרה של דאינראיז, היא מתקנת עולם.
כשהיא הורגת מישהו היא אימפולסיבית, כשהיא לא הורגת מישהו היא אימפולסיבית. כשהיא כובשת עיר היא אימפולסיבית, כשהיא לא כובשת עיר היא אימפולסיבית. מה שהיא לא תעשה היא תהיה אימפולסיבית, חסרת אחריות, חסרת שיקול דעת. החלטת שהיא אימפולסיבית וזהו. רק אל תתן למציאות להפריע. בגלל זה אין שום טעם להתדיין איתך עליה.
"הנכון". הנכון אין כמובן מתאר את התשובה לשאלה כמה הוא יהיה מלך טוב, נכון? אז כנראה שטייווין לא דואג לממלכה אלא למשפחה. זה בסדר, כבר הסכמנו שזה נובע ישירות מן הערכים הפרוצדורלים שלו.
אני לא מסכים. ואריז דואג לממלכה וחושב, והוא גם מסביר מדוע, השליטה לבית טארגריאן תהיה הטובה ביותר (עם הכוונה שלו כמובן!). כמה נצטרך לסבול כדי להגיע לשם? כנראה פחות מאשר לכל אורך שנות שלטונו של ג'ופרי באראתיון. ואולי ואריז עושה את החישוב התוצאתני שלך ואומר ששיקול הדעת מביא לכך שאפשר להקריב ארבעה אנשים היום כדי להרוויח שליט טוב מחר. חשיבה לא אימפולסיבית ושיקול דעת קר המביא בחשבון את התוצאות ושאלות של יעילות הם המאפיינים של צדק, לא?
הקשר בין "זכות" לבין שליטה טובה מוטל בספק. לא חסרות דוגמאות, אם כי סביר שבין האנשים המוכשרים לשלוט יהיו יותר כאלו שגדלו בבתים אשר כיוונו אותם לזה כי הם מתאמנים לא על מירין, אחרי שהם מלכים, אלא על הביוב של קאסטרלי רוק, ובד"כ בתחום קצת יותר מתאים.
""אין שום משמעות לזכות לשלוט, יש שליטים שלוקחים אותה. אז למה כשדאינראיז לוקחת אותה זה לא בסדר מבחינתך?"
כי יש משמעות רבה לזכות לשלוט. אחרת השלטון יתחלף כל יומיים על ידי הבריון החדש שידיח את הבריון הקודם בכוח הזרוע. ככה אין יציבות ואין שלום. לכן ניתן כוח בידיו של זה שבידו הזכות לשלוט, כדי שיוכל לשמר את השלטון מול אנשים שינסו לחרחר מלחמות ולשפוך דם כדי להשיג את הכוח והעושר שנלווים לשררה"
התשובה הזו לא רלבנטית. אתה עונה במישור הנורמטיבי בעדו הדיון הוא במישור הדסקרפטיבי. התשובה האמיתית היא שהכח מצוי היכן אנשים מאמינים שהוא. הם ילכו אחרי מלך אם יאמינו שיש לו זכות לשלוט. אבל בפועל השאלה האמיתית למי הזכות לשלוט ניתנת והתשובה היא - למי שיש יותר כח.
לזה גם אתה הסכמת בסוף הודעת כשהסברת שאין משמעות לזכות לשלוט כי יהיו אנשים שיערערו עליה, מסיבות רבות וחלקן היא שהם רוצים לשלוט בעצמם. אז מסתבר שבפועל הזכות לשלוט לא שווה הרבה. היא תנאי חצי הכרחי וגם זה לא בטוח, אבל בטוח שלא קרוב ללהיות תנאי מספיק. מה שנותן בפועל את הזכות לשלוט זה כח, הרבה כח. שליט צריך לארגן הרבה כח, אחר כך נדאג לזכות לשלוט. או בקיצור - מה שטענתי קודם. דאינראיז בסדר גמור כשהיא כבשה את מירין למרות שפתחת את הדיון ב"מי שמה" ו"מי נתן לה את הזכות להחליט מה קורה שם אם היא זרה" (ציטוטים לא מדויקים).
עכשיו עברנו לאם לא א' (אין לך זכות לשלוט לקחת את השלטון בכח) אז ב' (את לא משתמשת בכח) - אז עכשיו דאינראיז לא בסדר כי היא לא מוכנה להפעיל כח בכל מחיר. חשבת על האופציה שדאינראיז לא מוכנה להוציא להורג ילדים כי היא חושבת שזה לא מוסרי? כך זה מוצג בסיפור. אז למה ההסבר שלך, בנוגע לדאינראיז, כמעט אף פעם לא הולך לפשט הסיפור ותמיד אתה מחפש איזשהו דרש המצייר אותה באופן רע? אז נכון שאם המטרה שלך היא רק לשלוט ולא לקדם ערכים מסויימים (טייווין כדוגמא) זו לא הדרך וכנראה שאם מסתכלים על משחקי הכס כמשחק שהמטרה בו היא לנצח, הדרך של טייווין היא דרך המלך. אבל, הי, מי אמר שהמטרה היא רק לשלוט? זו בוודאי לא המטרה של דאינראיז, היא מתקנת עולם.
כשהיא הורגת מישהו היא אימפולסיבית, כשהיא לא הורגת מישהו היא אימפולסיבית. כשהיא כובשת עיר היא אימפולסיבית, כשהיא לא כובשת עיר היא אימפולסיבית. מה שהיא לא תעשה היא תהיה אימפולסיבית, חסרת אחריות, חסרת שיקול דעת. החלטת שהיא אימפולסיבית וזהו. רק אל תתן למציאות להפריע. בגלל זה אין שום טעם להתדיין איתך עליה.
