אני באופן אישי נגד ריבאונדים, גם כי יש גברים שבאמת יכולים להפגע מזה, אבל בעיקר בגלל שאני ארגיש רע עם עצמי. אז יש לי את מה שנקרא "טיול ריבאונד"- אני לוקחת איתי לפחות גבר אחד ויוצאת איתו לטיול, ומזהירה אותו מראש שיש מצב שאני אבכה ו/או אחפור, אבל בסוף הטיול אני לא מרגישה צורך להיות עם אף גבר. סתם. לא יודעת למה זה עובד, אבל זה עובד
ואקנח בשופינג בשביל הפיצוי. לבנים אני לא אבכה. אני אתבכיין. וגם מעניין אותי לשמוע נקודת מבט גברית שתעזור לי להבין מה לא היה בסדר, וללמוד מזה (אני אף פעם לא לומדת...
) בטיול עם קפה אמיתי, אני מרגישה בנוח. וככה, במקום להז... (שונאת את המילה הזו) עם גבר ולהבין שאני עדיין אל מוכנה להתקדם הלאה, אני מז... לגבר שאין לו שום משיכה אליי (לפחות ככה אני רוצה לחשוב) בשכל.
שאלה: מה הקטע עם שופינג? באמת, אשמח אם יש איזשהו הסבר למה כ"כ מושך או מהנה בזה. הצעה: לְהִשְׁתַּגֵּל . הערה: אהבתי את הרעיון של הטיול עם חבר קרוב שיש לו פרספקטיבה אחרת. אמנם הנושא הספציפי המדובר לא ממש נוגע אליי, אבל אני חושב שאאמץ את זה בנושאים אחרים שטורדים אותי, בחופשה הקרובה. אז תודה על הרעיון
אני לא הולכת עם כרטיס אשראי ביד ומגהצת כל דבר שאני רק רואה. אני חושבת מה חסר, ומה אני צריכה, ואז מתחילה לעבור בין חנויות ולהשוות גם את המחיר וגם את המראה של הפריט עליי, ובוחרת אחד. לפעמים אני צריכה דברים כלליים, כמו בגדים לחדר כושר, צעיפים, תכשיטים וכו', ואז יוצא שאני קונה כמה פריטים.
כלומר, לא נשמע שאת יותר מדי נהנית מזה או שאת עושה את זה בשביל הכיף.. גם אני מדי פעם צריך לקנות כל מני דברים (אע"פ שבגדים אני קונה ממש פעם באף פעם, כי זה לא משהו שמתבלה עם הזמן) ואז עושים סקר שוק וכיו"ב.. זה לא נקרא שופינג. ובטח שלא הייתי מתאר את התהליך הזה כ"קינוח לפיצוי". יותר כמו "דרדר ככורח".