"לילה לבן" יקר שלי:
אני רואה שפתחת בו חגיגה בפורום, המון עצבים וקריזות, ולקחתי לי אתהזמן, ישבתי וקראתי כל הודעה וכל מילה. והגעתי למסקנה אחת: אני אוהבת אותך אח שלי! ושחלילה לא תבין אותי לא נכון, אני נגד ההתנתקות, יש לי חולצה כתומה בארון שפעם בשבוע אני מסתובבת איתה ברחובות, יש לי צמיד כתום שבולט לו מעל לכל, ואני מאמינה שההתנתקות היא אחת הטעויות היותר גדולות שמדינת ישראל עושה. אבל אחרי שקראתי פה הכל, אני לא כועסת עלייך, ולא שונאת אותך, ולא חושבת שאתה מטומטם, אני לא חושבת שצריך לגרש אותך מהבית, אני לא חושבת שאתה חסר רגשות, או שאתה מזלזל חלילה. אבל אני חושבת שאתה אח שלי, ושיום יבוא ותתבגר בנפש ולא בגוף (כי אתה כבר סטודנט למשו כנראה נורא חשוב אם אתה מגיש עבודות יום וליל), וכשתתבגר אח יקר שלי, מישהו צריך לשבת ולהסביר לך כמה דברים. בתור דתיה תן לי להסביר לך דבר או שניים: לא רוצה לכפות עלייך שום דבר, רק רוצה להאמין בדת שלי ותהתעסק בענייני, ובטח שלא רוצה שתשנא אותי! כי גם אם אתה חושב שזה טיפשי, אני עדיין אוהבת אותך כי אתה אח שלי. וגם אם אתה חושב שהאמונה שלי היא טיפשית, זה לא אומר שאני אכנס איתך לדיון סוער ונוקב כדי להוכיח את הדעה שלי. כי אתה את עמדתך כבר מצאת - וטוב שכך. אבל אתה כנראה לא מספיק בוגר עדיין כדי להפסיק רגע לכתוב פה בציניות בפורום, (שלפעמים כן מעוררת צחקוק או שניים) ובאמת לנסות להבין. אחרי הכל, כל האנשים שקיללו אותך וניסו לשכנע אותך פה בפורום, בסך הכל ניסו לגרום לך להבין, מה זה גירוש? איזו מן הרגשה זאת, ולמה זה כל כך כואב. אני לא מנסה, כי חבל על המאמץ אח יקר שלי. תתבגר קודם, תחשוב רגע ברצינות, תצא רגע מהמצב הציני התמידי שלך, אולי אז אני כן ינסה להבין אותך, ושאתה תבין אותי. לא לשכנע חלילה! רק שתבין, שאם תראה אותי ברחוב, שלא תשנא אותי. אני מקווה שאתה מצליח בעבודות שלך, ושהצלחת לתפוס קצת שינה אחרי הלילה הלבן והמייגע שלך, אבל אני מקווה שכשתתבגר ותראה רגע את הצד שלי, שלא בא במטרה לכפות או לפגוע בך חלילה, אני מקוה שאז לא תשנא ולא תכעס עליי ועל אחיי יותר. אני רק רוצה שתבין.