The Sunrise Girl
New member
אחרי שהרבה זמן לא כתבתי פה, אשמח לשמוע דעתכם.
שלום לכולם
, אני ממש אשמח לדעת אם אני היחידה ש.. עוד שניה מתפוצצת על אנשים מרוב שהם צבועים?..
אני לא יודעת למה, לצערי (או אולי לשמחתי, תלוי איך מסתכלים על זה) יש לי תכונה מאוד בעייתית (וזה כבר לא משנה איך מסתכלים על זה) של להגיד את האמת נטו. החברות הטובות שלי מהצבא מכירות את התכונה הזאת ויודעות איך לאכול אותי (לא הייתה להן יותר מדיי ברירה, בכל זאת, בסיס סגור עם סגירת שבתות פעם בשבועיים) גם אם התגובה שלי קצת מוגזמת, ורוב הפעמים הן גם מאוד מעריכות את הכנות שלי. לעומת זאת, חברות שלי מהתיכון לא הכי מכירות את הצד הזה שבי (בתיכון הייתי מאוד ביישנית ושקטה ובזכות הצבא קצת התגברתי על הבעיה הזאת), עד כדי כך שחברה אחת שלי, שכנראה הייתה רגילה לשמוע רק דברים טובים ממני, מאוד התרחקה ממני, למרות שהיא משחקת אותה שהכל בסדר (אהמ אהמ, הנה הצביעות מגיעה לה..).
אני פשוט משתגעת מהתכונה הזאת!, למה, בשם אלוהים, למה לשקר ולשחק אותה מחבב בנאדם מולו ואז מאחורי גבו ללכלך ולפתוח עיניים?!, מה זה נותן לך?!- אוקיי, אז אתה מסתדר יותר טוב עם אנשים, סבבה, אם אתה עובד בעבודה שאתה לא אוהב את האנשים בה אני מבינה שצריכים להתנהג איתם בסדר, אבל בלימודים לדוגמא- הייתה (בדגש חזק על הייתה!) לי חברה שהכרתי באחד מהשיעורים באוניברסיטה, מאוד חברותית וקולנית (זה כבר היה צריך להדליק לי נורה אדומה, בדרך כלל אני לא מתחברת לאנשים כאלה) שפשוט אהבה מאוד ללכלך על מישהי שהייתה איתנו גם בשיעור. לקראת תקופת המבחנים היא גם הספיקה לאסוף מידע על אנשים אחרים ואיך הולך להם, רק כדי לפתוח עליהם עיניים. למזלי הרב חתכתי את הקשר הזה, הרי, אם בנאדם מלכלך וצבוע כלפי אחר, אי אפשר באמת לסמוך עליו שהוא לא צבוע גם כלפיך.
נכון, האנשים האלה, לפחות רובם, מסתובבים עם חבורות גדולות של אנשים, אבל לך תדע אם אלה באמת חברים שלהם או שגם הם צבועים אחד כלפי השני ואז פשוט זהו מעגל קסמים שלא נשבר.
החברה שדיברתי עליה, זאת מהתיכון, ממש הטיפוס הזה. עד כמה שאני אהבתי והערכתי אותה (וזאת למרות כל הקטעים הלא נעימים שהיו לי איתה, ולא רק לי, גם לחברה משותפת), והאמת שאני עדיין מאוד מעריכה אותה (אוהבת אותה פחות, זה דיי בטוח), לאט לאט התחלתי לצאת מהעיוורון של התיכון ולראות עד כמה היא צבועה- נכון, יש לה מיליון חברים, נכון, תמיד מישהו יזמין אותה לעשות משהו, אבל אני יכולה להעיד עליה שהיא מרגישה הרבה יותר בודדה (ולא, אני לא סתם אומרת) מאשר אדם שיש לו 4-5 חברים קרובים באמת (לדוגמא- אני). אז בשביל מה להשקיע את כל האנרגיות האלה בצביעות ולאסוף כמה עשרות חברים שלא באמת חברים שאפשר לחלוטין לסמוך עליהם, למה לא להשקיע פשוט בחברויות כנות ואמיתיות עם מספר אנשים מצומצם יותר?...
אבל היי.. מי אני שאשפוט אנשים, ואולי זאת בכלל קנאה על אנשים שיודעים איך להתחבר בקלות?..
מה שזה לא יהיה, אני בכל זאת לא סובלת את ההתנהגות הצבועה הזאת כדי להשיג "חברים".
סליחה על החפירות, קצת נחמד לשתף עם אחרים
אשמח לתגובות, רק בבקשה לחוס עליי, הרבה זמן לא כתבתי בפורום כך שאני צריכה להתרגל מחדש לתגובות בוטות וקשות, תודה על ההבנה.
שלום לכולם
, אני ממש אשמח לדעת אם אני היחידה ש.. עוד שניה מתפוצצת על אנשים מרוב שהם צבועים?..אני לא יודעת למה, לצערי (או אולי לשמחתי, תלוי איך מסתכלים על זה) יש לי תכונה מאוד בעייתית (וזה כבר לא משנה איך מסתכלים על זה) של להגיד את האמת נטו. החברות הטובות שלי מהצבא מכירות את התכונה הזאת ויודעות איך לאכול אותי (לא הייתה להן יותר מדיי ברירה, בכל זאת, בסיס סגור עם סגירת שבתות פעם בשבועיים) גם אם התגובה שלי קצת מוגזמת, ורוב הפעמים הן גם מאוד מעריכות את הכנות שלי. לעומת זאת, חברות שלי מהתיכון לא הכי מכירות את הצד הזה שבי (בתיכון הייתי מאוד ביישנית ושקטה ובזכות הצבא קצת התגברתי על הבעיה הזאת), עד כדי כך שחברה אחת שלי, שכנראה הייתה רגילה לשמוע רק דברים טובים ממני, מאוד התרחקה ממני, למרות שהיא משחקת אותה שהכל בסדר (אהמ אהמ, הנה הצביעות מגיעה לה..).
אני פשוט משתגעת מהתכונה הזאת!, למה, בשם אלוהים, למה לשקר ולשחק אותה מחבב בנאדם מולו ואז מאחורי גבו ללכלך ולפתוח עיניים?!, מה זה נותן לך?!- אוקיי, אז אתה מסתדר יותר טוב עם אנשים, סבבה, אם אתה עובד בעבודה שאתה לא אוהב את האנשים בה אני מבינה שצריכים להתנהג איתם בסדר, אבל בלימודים לדוגמא- הייתה (בדגש חזק על הייתה!) לי חברה שהכרתי באחד מהשיעורים באוניברסיטה, מאוד חברותית וקולנית (זה כבר היה צריך להדליק לי נורה אדומה, בדרך כלל אני לא מתחברת לאנשים כאלה) שפשוט אהבה מאוד ללכלך על מישהי שהייתה איתנו גם בשיעור. לקראת תקופת המבחנים היא גם הספיקה לאסוף מידע על אנשים אחרים ואיך הולך להם, רק כדי לפתוח עליהם עיניים. למזלי הרב חתכתי את הקשר הזה, הרי, אם בנאדם מלכלך וצבוע כלפי אחר, אי אפשר באמת לסמוך עליו שהוא לא צבוע גם כלפיך.
נכון, האנשים האלה, לפחות רובם, מסתובבים עם חבורות גדולות של אנשים, אבל לך תדע אם אלה באמת חברים שלהם או שגם הם צבועים אחד כלפי השני ואז פשוט זהו מעגל קסמים שלא נשבר.
החברה שדיברתי עליה, זאת מהתיכון, ממש הטיפוס הזה. עד כמה שאני אהבתי והערכתי אותה (וזאת למרות כל הקטעים הלא נעימים שהיו לי איתה, ולא רק לי, גם לחברה משותפת), והאמת שאני עדיין מאוד מעריכה אותה (אוהבת אותה פחות, זה דיי בטוח), לאט לאט התחלתי לצאת מהעיוורון של התיכון ולראות עד כמה היא צבועה- נכון, יש לה מיליון חברים, נכון, תמיד מישהו יזמין אותה לעשות משהו, אבל אני יכולה להעיד עליה שהיא מרגישה הרבה יותר בודדה (ולא, אני לא סתם אומרת) מאשר אדם שיש לו 4-5 חברים קרובים באמת (לדוגמא- אני). אז בשביל מה להשקיע את כל האנרגיות האלה בצביעות ולאסוף כמה עשרות חברים שלא באמת חברים שאפשר לחלוטין לסמוך עליהם, למה לא להשקיע פשוט בחברויות כנות ואמיתיות עם מספר אנשים מצומצם יותר?...
אבל היי.. מי אני שאשפוט אנשים, ואולי זאת בכלל קנאה על אנשים שיודעים איך להתחבר בקלות?..
מה שזה לא יהיה, אני בכל זאת לא סובלת את ההתנהגות הצבועה הזאת כדי להשיג "חברים".
סליחה על החפירות, קצת נחמד לשתף עם אחרים
אשמח לתגובות, רק בבקשה לחוס עליי, הרבה זמן לא כתבתי בפורום כך שאני צריכה להתרגל מחדש לתגובות בוטות וקשות, תודה על ההבנה.
