יש פה שני נושאים שונים.
איכשהו כל הדיון סביב שאלת הסגנון, הטקט, העיתוי והאפקטיביות של העלאת הנושא בפורומים אחרים, נראה לי פתאום זניח מול הנושא השני, הגדול והכאוב יותר - נושא חופש הביטוי ואוירת ההתלהמות, שמשקפת בצורה מדוייקת את מה שקורה בארצנו המזרח תיכונית. כמובן שלכל אחד יש את הסגנון שלו, ואת האמונות שלו ואת הדעות שלו, ויש נושאים טעונים יותר ופחות, ויש סגנונות שמקוממים יותר ופחות, אבל מעבר לכל זה, הדבר הכי בסיסי ומובן מאליו, הוא שלכל אחד מותר להגיד מה שהוא רוצה (במסגרת תקנון "תפוז" ו/או חוקי המדינה). ברור ומובן מאליו, אבל בימינו זה נראה יותר ויותר כמו מדע בדיוני. בעוונותי פיתחתי לי לאחרונה תחביב מזוכיסטי - אני קורא את תגובות הקוראים ב- YNET לכתבות השונות. כשיש פיגוע, רב התגובות מאשימות את השמאל, את יפה ירקוני, את הסרבנים. כל כתב מואשם במשהו - בבגידה, בשרלטנות, בטיפשות. כולם מאשימים אחד את השני בפשעים, בנאציזם, בבגידה. והנה, אותו דבר קורה גם בחלק מהפורומים. איך יכול להיות שהתקפות כאלה ארסיות, פשיסטיות ואישיות כפי שנכתבו בפורום ההוא לא הטרידו אף אחד שם?! סרטן?! גבלס?! חשכת הבערות?! וגולת הכתר - ההצעות לאסור לדבר על נושא הברית (הלעוס והמאוס) בפורום. אז נכון, יכול להיות שלא כולם מצטיינים בנימוסים והליכות, ויש הודעות שמרגיזות לפעמים, אבל - אז מה?!!? איך קרה שהמרחק בין דעה שונה לדעה אסורה נהיה כל כך קצר? ומכאן, אלו הן מסקנותי: לכל אחד שחושב משהו, שמרגיש משהו, שרוצה לעורר דיון, או שרוצה לעורר פרובוקציה, או שסתם משעמם לו, מותר לכתוב מה שהוא רוצה איפה שהוא רוצה. מי שיש לו בעיה עם זה, יש לו בעיה עם מהות הדמוקרטיה, וחלק מתפקידם של מנהלי הפורום זה לעזור להבדיל בין הודעה לא לגיטימית לבין סתם הודעה מעצבנת. כותבי פורום ברית מילה הם לא קבוצה פוליטית שיכולה או אמורה לקבל החלטות קבוצתיות כמו איך, מתי, או איפה לכתוב. כל אחד פעיל בפורומים שמעניינים אותו ופועל לפי השקפת העולם שלו. מעבר לזה, את דעותי בנושא נימוסים והליכות אתם מכירים, אבל זה נראה לי מאד זניח לעומת סוגיית הדמוקרטיה לאן. וכן, אני עדיין חושב שכתיבה חכמה ועם רספקט משיגה תוצאות יותר טובות. אה, כן, ואני גם חושב שהטיעון לא לכתוב על נושא מסויים כי יש בשביל זה פורום אחר, הוא קשקוש מטומטם.
איכשהו כל הדיון סביב שאלת הסגנון, הטקט, העיתוי והאפקטיביות של העלאת הנושא בפורומים אחרים, נראה לי פתאום זניח מול הנושא השני, הגדול והכאוב יותר - נושא חופש הביטוי ואוירת ההתלהמות, שמשקפת בצורה מדוייקת את מה שקורה בארצנו המזרח תיכונית. כמובן שלכל אחד יש את הסגנון שלו, ואת האמונות שלו ואת הדעות שלו, ויש נושאים טעונים יותר ופחות, ויש סגנונות שמקוממים יותר ופחות, אבל מעבר לכל זה, הדבר הכי בסיסי ומובן מאליו, הוא שלכל אחד מותר להגיד מה שהוא רוצה (במסגרת תקנון "תפוז" ו/או חוקי המדינה). ברור ומובן מאליו, אבל בימינו זה נראה יותר ויותר כמו מדע בדיוני. בעוונותי פיתחתי לי לאחרונה תחביב מזוכיסטי - אני קורא את תגובות הקוראים ב- YNET לכתבות השונות. כשיש פיגוע, רב התגובות מאשימות את השמאל, את יפה ירקוני, את הסרבנים. כל כתב מואשם במשהו - בבגידה, בשרלטנות, בטיפשות. כולם מאשימים אחד את השני בפשעים, בנאציזם, בבגידה. והנה, אותו דבר קורה גם בחלק מהפורומים. איך יכול להיות שהתקפות כאלה ארסיות, פשיסטיות ואישיות כפי שנכתבו בפורום ההוא לא הטרידו אף אחד שם?! סרטן?! גבלס?! חשכת הבערות?! וגולת הכתר - ההצעות לאסור לדבר על נושא הברית (הלעוס והמאוס) בפורום. אז נכון, יכול להיות שלא כולם מצטיינים בנימוסים והליכות, ויש הודעות שמרגיזות לפעמים, אבל - אז מה?!!? איך קרה שהמרחק בין דעה שונה לדעה אסורה נהיה כל כך קצר? ומכאן, אלו הן מסקנותי: לכל אחד שחושב משהו, שמרגיש משהו, שרוצה לעורר דיון, או שרוצה לעורר פרובוקציה, או שסתם משעמם לו, מותר לכתוב מה שהוא רוצה איפה שהוא רוצה. מי שיש לו בעיה עם זה, יש לו בעיה עם מהות הדמוקרטיה, וחלק מתפקידם של מנהלי הפורום זה לעזור להבדיל בין הודעה לא לגיטימית לבין סתם הודעה מעצבנת. כותבי פורום ברית מילה הם לא קבוצה פוליטית שיכולה או אמורה לקבל החלטות קבוצתיות כמו איך, מתי, או איפה לכתוב. כל אחד פעיל בפורומים שמעניינים אותו ופועל לפי השקפת העולם שלו. מעבר לזה, את דעותי בנושא נימוסים והליכות אתם מכירים, אבל זה נראה לי מאד זניח לעומת סוגיית הדמוקרטיה לאן. וכן, אני עדיין חושב שכתיבה חכמה ועם רספקט משיגה תוצאות יותר טובות. אה, כן, ואני גם חושב שהטיעון לא לכתוב על נושא מסויים כי יש בשביל זה פורום אחר, הוא קשקוש מטומטם.
