אטימות וחינוך דבילי..

מה הולך כאן? את אחותו הגדולה.

(הגעתי מהראשי) באיזה רשות הוא בכלל מרשה לעצמו להעיר לך על זה שאת מדליקה אש בשבת? כן הבנתי תמיכה מהאם, אבל זה לא אומר שאת אמורה להשלים עם זה. מה זה אסור שלא לאהוב את ירושלים? ילד קטן או לא קטן, הסתיימת פיות הזאת מעצבנת ואת צריכה פשוט להבהיר לו או בצעקות או בהתעלמות מוחלטת ממנו שפשוט ירד לך מהגב. בפעם הבאה שהוא מנסה להפעיל עליך מניפולציה כזאת או להעיר לך פשוט תמשיכי בשלך בלי להתייחס אליו בכלל או לחילופין תבהירי לו חד משמעית שיסתום את הפה ושלא יכנס לענינים הפרטיים שלך.

נראה לי שבמשפחה שלך יש קטע כזה, שהם לא אוהבים אנשים שלא משתייכים לתרבות ה"מזרחית" הזאת. הם מרגישים מאוימים ושהוא לא יקבל את הדעות הפוליטיות/את המוזיקה שלהם את הלך המחשבה שלהם. נשמע שהם
ללא ספק היו מעדיפים שתצאי עם מישהו שהולך בראש שלהם, זה לא אמור לשנות לך, כשתחזרי לגור לבד אם תרגישי שזה קורה שוב פשוט תבקרי אותם פחות ופחות, ואם מישהו ישאל למה את מתרחקת תעלי את הנושא
שהם לא מקבלים את החבר שלך/את הדעות שלך ושזה גורם לך להרגשה שלילית ושאת מתרחקת מאנשים שעושים לך הרגשה שלילית.

כמישהו שבא ממשפחה מזרחית, אחי שומע מוזיקה מזרחית אבל הוא יודע שאם הוא יתחיל לשמוע את זה לידי אני פשוט אקום ואלך לא מתחבר למוזיקה הזאת, לא לחוסר התוכן של המילים שלה, ולא לעממיות שהיא משדרת.
את צריכה פשוט לשדר להם, אם לא תקבלו אותי כמו שאני אני אתרחק ממכם, רק ככה זה עובד.

בהצלחה.
 
מה את מחפשת...

ההורים שלך הם כאלה, כי הם כאלה.
הגעת לגיל המרד, יופי לך, יש כאלה שהגיעו לזה בגיך 6 ויש כאלה שנזכרו רק בגיל 50.
במקום לצאת נגד כל העולם - פשוט תביני
תביני מהיכן שההורים שלך הגיעו ומה הם עברו, בכדי שתוכלי לקבל אותם כפי שהם.
בא לך לחיות את החיים שלך אחרת - סבבה לך, אבל את גם צריכה לקבל את זה שיש אנשים שונים ממך ואיתם צריך לחיות (בקיצור - לא צריכים להתחשב רק בך, את צריכה להתחשב גם בעולם סביבך).
לגבי האח שלך, מה העניין שלך איתו בכלל, שיגיד מה שהוא רוצה, מה זה מפריע לך בכלל, לכי תדעי אם הוא לא נלחם על מקומו בבית ועל האהבה של ההורים שלך.
וגם, הדת זה רק הסיבה, מאחורי כל הערה יש סיבה אמיתית. אם זה בכלל מעניין אותך מי חי לידך, תשאלי את עצמך את השאלות הללו.
אם לא בא לך לחיות עם מי שלידך, תקבלי את ההחלטות הנכונות
אבל, בסופו של דבר, תעברי את זה עם בעלך, החברים, השכנים, בעבודה.
 

choco2602

New member
מרד? איזה מרד בדיוק?

אני לא "מורדת" באף אחד. את התקופה הזאת עברתי בגיל 16. להכין לי אוכל במטבח זה למרוד? להגיד לאחי שחושב להוציא אוכל מחדר האוכל שזה לא מתאים זה למרוד? לשמוע את המוזיקה שאני אוהבת בחדר שלי זה למרוד? איפה פה המרד בדיוק?!

אני פשוט חיה את החיים שלי והאנשים סביבי לא מקבלים את זה. כמו שכבר אמרתי מצידי שאחי יעבור לגור בבני ברק ויהיה חרדי. אני לא אגיד לו מה לעשות. אני כן מקבלת את האחר אם לא הבנת את זה אחרי 50 פעמים שאמרתי.
 

Blue Potion

New member
לצערי אני מזדהה איתך מאוד...

אין לי איזו עצה חכמה. תספרי עד עשר, תנשמי עמוק, ופשוט תבליגי.
כמו שכתבתי מקודם, לפחות מבחינת אחיך - לוקח זמן לגדל אופי; ומבחינת ההורים - אי אפשר לחנך אותם.

בנתיים, העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך איתו זה לנסות להתחבר אליו. אולי הוא יראה בך כפחות עוינת אם הוא יראה בך חברה. תמצאי תחביב משותף שיש לשניכם ותנסי להתחבר אליו דרך זה. זה לא יהיה קל.

תשתמשי בבאסה מסביבך בתור גלולת מוטיבציה למצוא עבודה, להרוויח מלא כסף ולעבור למקום משלך כמה שיותר מהר...
[אולי אפילו עם הבחור ההוא כמו שכתבת בפוסט הקודם
]
בהצלחה!
 

choco2602

New member
"הבחור ההוא" אהבתי


אהבתי את הקישור בין הפוסטים.
האמת שלי ולאחי יש קשר מאוד קרוב. העניין שהוא בגיל המרד ופתאום נהיה קשה לי להיות לידו כשכל רגע אני יודעת שהוא יתפרץ או שמשהו יתפוצץ בנינו.

אנחנו בסך הכל מאוד דומים בהרבה דברים. אוהבים הרבה דברים דומים אז קל לי לבוא ולדבר איתו על משהו ששנינו אוהבים. אבל הוא פשוט בוחר לדחוף עניינים אחרים לתמונה כל הזמן.

אני מקווה שזה ישתנה בקרוב. שיעבור כבר את הגיל הבעייתי
 

Blue Potion

New member
חח אני מאחלת לך מכל הלב בהצלחה איתו


זה שיש קשר חברותי בינך ובין אחיך זה כבר התחלה טובה...
אם יש לך את זה את יכולה לנסותלטפטף מידי פעם שיחה בוגרת איתו על הנושאים האלה שכל כך מעצבנים אותו, לשאול אותו שאלות בוגרות ולבקש ממנו להגיב באופן בוגר, בלי להתפרץ. נסי להיות עדינה איתו. אולי זה יעזור לכם להבין יותר טוב אחד את השני.
 
מהראשי

את נקראת כמישהי שנמצאת במצב מעצבן ולא פשוט בכלל. אני חושבת שהעצה הטובה ביותר שיש לי לתת לך היא לעזוב את הבית, כך יהי לך החופש והשקט הפשי אותו את מחפשת ובצדק.
 
את משוכנזת במשפחה של ערסים

באתי מהראשי

אין "פתרון ביה'ס" לבעיה שלך, מלבד לצבור כסף ולעזוב את הבית המטורלל שאת גרה בו עכשיו.

לאמא שלך מפריע שהשכן??? מדליק אור בכיפור? מה , היא האפוטרופוסית שלו? מה זה עניינה בכלל?
ולהוציא אוכל דווקא מחדר אוכל כי ככה אנחנו הישראלים?

והכי עצבן אותי התגובה הפשיסטית של אורטל. מה זה הקטע הזה של "את חייבת לפעול על פי מה שאני (אורטל) מאמינה בו". למה מי את אורטל? פוסטמה מצויה.

את צריכה להיות גאה בעצמך, במי שאת, ולהתרחק ככל האפשר ממשפחתך. אין טעם להתווכח איתם. חבל על המאמץ.
 
למעלה