עמוס
לפחות ככה זה הרגיש.
שחר החליטה ביום שלישי אחרי הצהריים לגמול אותנו מחיתולים, ולתדהמתי זה הולך ממש ממש יפה. בלי חיתול במהלך היום (בהתחלה היא עוד ביקשה חיתול לקקי), עם חיתול בלילה, אבל היא קמה יבשה, אז אולי נוותר עליו בקרוב.
ביום שלישי גם נודע לי באקראי שאולי כל התיקים שלי יסגרו בפרשה בקרוב מאד, ועתידי המקצועי לוט שוב בערפל (אבל רואים נצנוצי אור במרחק
).
גיסתי אושפזה ברביעי בערב, בשבוע 31, אחרי שהיא סיימה לעשות פיפי ומפל מי שפיר שטף אותה. כמובן שכבר נסענו לנתניה פעמיים.
ההורים שלי טסו לחו"ל. מאז ההריון (עם שחר, אין אחד חדש, עדיין) נורא קשה לי עם הנסיעות שלהם לחו"ל, למרות שאנחנו בעצם לא גרים קרוב ולא מתראים באופן יומיומי גם כשהם בארץ.
אתמול היינו יום שלם בבריכה עם המשפחה מצד האיש. מאחת בצהריים ועד שבע וחצי בערב. להפתעתי היה ממש ממש כיף, ואפילו הספקתי לבקר בסאונה ובג'קוזי נטולת שחר
זהו.