אל תאשים את אורי לוי בדברים שבהם אשמה הפרשנית שלידו.
אני באופן אישי התחלתי להתלהב מג'ודו בין היתר בזכות ההתלהבות של אורי לוי בכל האולימפיאדות הקודמות החל מברצלונה 92. אפשר לבקר את אורי לוי אבל יש גם דברים לומר לזכותו בעיקר בנושא של הנגשה של שידור הג'ודו לקהל שרואה ג'ודו אחת ל-4 שנים בלבד.
אחרי האולימפיאדה אין לי שום דבר לצפות לו בתקופה הקרובה- סמינריון שלא נגמר, קיץ חם וארוך ויום כיפור, שהוא יום מתיש בפני עצמו.
בקיצור, תעירו אותי בסוף אוקטובר.
אז יש בנינו עוד משהו משותף, כי גם סידני הייתה האולימפיאדה ה"רצינית" הראשונה שלי.
אם כי מאולימפיאדות עבר אני לא זוכר את הריקנות שאחרי, אלא רק את הציפייה שהייתה לפני.
מצד שני, צריך לזכור שאם זה היה בכל שנה, זה היה מאבד מהייחוד שלו (תחושת השמחה מההישג מתעצמת כשמחכים לו 4, 8 או 12 שנים ולא רק שנה, שנתיים או שלוש).
אני הייתי סטודנטית בחופש אז עברתי לחיות בשעון סידני בלי עכבות; אבל אם הגיל שלך בכרטיס נכון היית בן 13 וסידני הייתה בספטמבר, לא בחופש הגדול... הוריך נתנו לך להישאר ער כל הלילה?