איך יודעים שהאולימפיאדה נגמרה?

[JonJon9]

"הרצינות שלאורך השנים":

בשנת 2000- אני לא באמת זוכר מה היה "רציני" מבחינתי אז, כי זה היה באמת מזמן (ואז באמת הייתי בן 13)- הדבר היחיד שאני זוכר זה שביום של הפתיחה מיהרתי מהבי"ס הביתה כדי לא להפסיד ושביום למחרת הקדשתי שמונה שעות תמימות לצפייה. אחח, התמימות של פעם....

ב-2004 הייתי בחופש הגדול שבין י"א לי"ב, עם פסיכומטרי פעמיים בשבוע. אז יכולתי לצפות גם במהלך השבוע וזו גם הייתה אולימפיאדה הראשונה שהייתי פעיל כאן.
בשנת 2008 כבר הייתי בצבא וארגנתי לעצמי חופשת "רגילה" במיוחד לשבוע הראשון של המשחקים. את המדליה של צוברי לא ראיתי בשידור חי, אבל בצבא יצא לי לצפות בגמר ה-100 גברים ובנפילות של שטילוב בגמר הקרקע.
האולימפיאדה הנוכחית הייתה הראשונה שהייתה לי את האפשרות לצפות בה כל יום- אני כרגע בין תואר ראשון לשני וכרגע בלי עבודה.
זה מזכיר לי שבשנת 2001, באליפות העולם באתלטיקה באדמונטון שבקנדה, קמתי במיוחד ב-4 לפנות בוקר כדי לראות את אלכס אברבוך מתחרה בגמר ולוקח מדליית כסף (אז זה באמת היה בזמן חופש). אני מניח שצפיתי בעוד תחרויות מהאליפות ההיא בלילה, אבל את הלילה עם אברבוך אני זוכר הכי טוב.

 

[BentzWatchJudo]

נחמד

הערה קטנה: ממה שזכור לי, אולי אני טועה, שטילוב בגמר הקרקע ב- 2008 נפל רק פעם אחת בסוף התרגיל, לא?
אני לא זוכר אבל ראיתי כמה פעמים את סוף התרגיל וזכור לי שהפרשן אומר משהו כמו "הלכה המדליה" כשהוא נפל אז אני לא חושב שהיו נפילות קודם, רק נפילה בסוף.

 

[JonJon9]

אני חושב שהיו לו שתיים

אחת במהלך התרגיל ואחת בסוף. זאת הייתה הפעם הראשונה שצפיתי בשטילוב, והגמר הזה היה אחד הרגעים היותר מבאסים עבורי.

 

[trilliane]

אז יש בינינו משהו משותף אבל בהפרש פאזה

כי סידני שלך היא פחות או יותר סיאול שלי

. לא הייתי צריכה למהר מביה"ס כי היה חופש, אבל ממרחק השנים אין לי מושג במה בדיוק צפיתי וכמה; אני זוכרת ממנה בעיקר תמונות ורגעים. אני זוכרת שצפיתי בטקס הפתיחה והנעילה (וזוכרת בנעילה בובות מסקוט של ברצלונה רוקדות באיצטדיון); אני זוכרת את עצמי מתבאסת לראות את בן ג'ונסון מנצח את קארל לואיס במאה מטר ואז שמחה לשמוע שהוא נתפס על סמים; אני זוכרת את שיר הנושא Hand in hand (הו, איזה שמאלץ אייטיז דביק!) וכמובן – את התאהבותי המוחצת בהתעמלות בכלל ובנבחרת הרומנית בפרט. דניאלה סיליבאש הפכה למושא הערצתי לא פחות ממדונה, ולפיכך זכתה לחלוק איתה את הקלסר שבו גזרתי ותייקתי בקפדנות כתבות מהעיתונות.

כשהיא הופעה ב"ערב חדש" צילמתי את מסך הטלוויזיה במצלמת הפוקט העלובה שלי... (אני חושבת שהמפתחים בחנות הצילום לא הצליחו להבין מי המטומטם שמצלם את מסך הטלוויזיה, אבל ניחא; לא היה לנו וידאו, הייתה לי ילדות עשוקה

).

בברצלונה לא ממש צפיתי כי הייתי ב"קייצת" (זו הקייטנה של הנוער העובד) ואח"כ במחנה קיץ וזה כנראה עניין אותי יותר מהאולימפיאדה (אז עוד לא הייתי מכורה). אני זוכרת איזה מדריך מודיע במערכת הכריזה של "כפר החורש" שיש מדליה ראשונה לישראל. זה היה מרגש!

באטלנטה הייתי בצבא, אז לא היה לי ממש זמן לצפות... לא זוכרת ממנה כלום, עברה די מעליי. לו זה היה היום אין ספק שהייתי דואגת לסדר לעצמי איזו רגילה... אבל אז עוד לא הייתי רגילה.

רק בסידני הייתה לי צפייה מסודרת ראשונה בכל מה ששידרו, ואני מתכוונת לכל מה ששידרו... לקחתי מההורים את מוספי האולימפיאדה גם ממעריב וגם מידיעות (אני חושבת שהם שמורים אצלי אי שם עד עצם היום הזה), הכנתי שיעורי בית, עברתי לחיות לפי שעון סידני לשבועיים והיה פשוט מצוין. הייתי במעונות וערכנו מרתונים של צפייה לילית אצלי או אצל ידיד טוב שגר בבניין ליד. היה לנו רק כבל אנטנה אחד אז חלק מהזמן נאלצתי לצפות בשידורים במרקם של שלג או שהעברנו אותו מדירה לדירה...

(בהתחשב בכך שזה לא יקר נשאלת השאלה למה לא חשבנו פשוט לקנות עוד אחד; אין לי תשובה טובה לזה

).

באתונה עבדתי וכאמור לא הייתה לי טלוויזיה אז השתדלתי לצפות במה שיכולתי, ביקשתי מהוריי להקליט (כבר היה להם וידאו) וניסיתי להשלים כמה שיותר ממה שהפסדתי בזמן העבודה. כאמור, אני זוכרת בעיקר את הלחץ על צבע המדליה בשיוט האחרון של גל פרידמן (שלא צפיתי בו) ואת הלחץ ביציאה מהעבודה להספיק להגיע בזמן כדי לא לפספס את הטקס (הגענו ממש על הדקה). אח"כ שמרתי את כל הכתבות על גל פרידמן... יש מצב שגם הן שמורות להן אי שם (אם לא נזרקו באיזה מעבר דירה).

בטורינו 2006 ניסיתי לצפות ככל הניתן בהחלקה על הקרח (אבל לצערי פספסתי חלקית בגלל העבודה).

לבייג'ין כבר נערכתי מראש ופשוט הודעתי בתחילת השנה שאני לוקחת חופש לשבועיים (זה לא פשוט, הקיץ הוא תקופה מבוקשת כידוע) ופשוט עברתי להוריי לשבועיים, כי כולם גם ככה היו בחו"ל. אז הייתה לי דירה ריקה עם טלוויזיה, וידאו, כבלים (זה חשוב ליורוספורט) ומזגן; ישנתי בסלון מול הטלוויזיה והייתי ג'נקית מושלמת...

ונקובר 2010 הגיעה בדיוק אחרי שעזבתי את העבודה אז יכולתי לעקוב בקלות.

השנה אני חצי בחופש גם ככה; כיום אני עוסקת בעיקר בהוראה ואין הרבה עבודה בקיץ, את מעט השיעורים שהיו לי דאגתי לשבץ בשעות המתות (ובזכות האינטרנט והלפטופ צפיתי גם בנסיעות באוטובוס ובהמתנה לרופא, למשל

). שבועיים לא יצאתי כמעט מהבית, הכנתי את בנזוגי לכך שזה כמו "מונדיאל" או "יורו" מבחינתו (אבל הוא עדיין היה די מתוסכל שלא נתתי לו להעביר לערוצים אחרים ושהוא יצא עם חברים בלעדיי). מצד שני מדי פעם באו חברים לצפות איתי, זה היה ממש נחמד.

 

[JonJon9]

אני חייב תודה ענקית למסקוט של ברצלונה!

הסדרה שהתבססה עליו שודרה כאן בארץ נקראה "קובי ילד טוב" והוא היה נלחם בכל מיני רשעים (עסקנים???). הוא היה זה שהכניס אותי לעניין האולימפי, ומשם השאר היסטריה. היא שודרה בימי אולימפיאדת ברצלונה, ככה שהשנה חגגתי 20 שנות חוויה אולימפית (לא הולך ברגל!)
באטלנטה צפיתי בטקס הפתיחה בהקלטה, כי ילד בן תשע לא יכול להישאר ער יותר מדי מאוחר, אפילו בחופש.
אני שמרתי את הגליון של מעריב מהיום שגל זכה בזהב (שער+מוסף ספורט עם הפוסטר). השנה, לילה לפני היום הראשון, עברתי על המוספים המיוחדים של מעריב וידיעות אחרונות, וכמובן גם על הכתבות האולימפיות שפורסמו בחלקים אחרים של העיתונים.
האמת שזה ממש מגניב שצפית במחשקים בנסיעות בתורים לרופא, אני עוד לא זכיתי בחוויה הזו.
השנה גם השקעתי במיוחד באזור הפייסבוק- שיניתי את תמונת הפרופיל שלי לסמל של לונדון ובכל יום החלפתי את תמונת ה-COVER לענף אחר במשחקים, חלקן תמונות ממש ממש יפות.

 

[trilliane]

ואללה? לא ידעתי שהיה דבר כזה בכלל!

אגב שינוי תמונת פרופיל – בשנים עברו אכן שיניתי לא מעט; אני חושבת שגם פרידמן וגם קורקינה כיכבו אצלי במסנג'ר, אבל כיום אני כבר לא שם (ופייסבוק אין לי).

 

[uma cuica]

ואי אחי גם אתה זכור את זה ??

אנחנו באותו גיל
http://www.youtube.com/watch?v=1qIKv6XXrj0
קובי והתאום הקטלוני של צבי ורשביאאק !

האמת שגם אני כמוך התחלתי לראות את האולמפיאדה ואת הסדרה אני זוכר אתה המשחקים די במעורפל כמובן אבל אני זוכר לא מעט דברים ויש לי הרבה תמונות שחקוקות בראש, אני זוכר את יעל ארד ואני זוכר את הראיון אחרי שהיא זכתה (לא זוכר את רגע הזכייה) .
אני זוכר שהייתי קופץ מעל כיסא שהיה לנו בבית פעם אחת נסיתי לקחת מטאטא כמו קופץ במוט

את את אטלנטה אני זכור שזה היה בחופש הגדול בין ב' וג' והייתי אצל דודה שלי וראינו עם בת דודה שלי את האולמפיאדה בלילות עד ממש מאוחר.

את סדיני ראיתי הרבה אני זוכר עלתי לז' אז די נסיתי לברוח מזה לא כל כך זוכר אבל אני בוזכר בוודאות שראיתי הרבה שעות .

את אתונה לצערי לא ראיתי הרבה הייתי בחופש הגדול אבל היו לי הרבה מאוד שטויות אחרות בראש (אהבה ראשונה, בריחה מהבית מסיבות וכאלה) אבל אני זוכר שראיתי חלק גדול מהדברים. וכמובן את הזכייה של גל פרידמן וגם את הניתור המפורסם של לימור לבנת לזרועותיו של גל אני זכור שראיתי בלייב ...
זוכר את העלייה לפודיום את ההמנון וזה היה באמת אחד הרגעים המרגשים !

בזמן המשחקים בבינג'ינג' הייתי בשירות לאומי ולא ראיתי כמעט כלום, אני זוכר כמובן את טקס הפתיחה הפסיכופטי את האכזבה של אריק זאבי ואת הארד שהציל אבל זה די עבר מעליי.

וכך הגענו לימנו אנו ומאז 2008 התחלתי לראות בדריכות גם אליפויות עולם, טורנירים וחדשות ואני מתעניין מאז בצורה מאוד מעמיקה, התפטרתי לפני תחילת המשחקים במיוחד בשביל זה ! (ממילא מתחיל ללמוד עוד מעט)

ובריו 2016 אני מקווה פשוט להיות שם !!

מה שמאחד את כל הפעמים (חוץ מביינג'ינג' ואלי קצת פחות באתונה) זה האווירה שהייתה לנו בבית בזמן המשחקים, אני זוכר את הריתוק של כולם למסך, ההתרגשות הגדולה, שהייתי מחקה אותם ושהייתי לקוח מדליות שהיו לנו בבית והייתי מדביק עליהם סרט ושם על עצמי (אני רציני בגיל יסודי) אני זוכר את היום של טקס הפתיחה ומצעד המשלחות כמשהו מיוחד וחגיגי ובגלל זה כנראה אני אוהב לראות את זה כל כך עד היום.


אה וג'ון ג'ון אולי אתה זוכר גם את זה :

http://www.youtube.com/watch?feature=endscreen&NR=1&v=b9ZrSO_7f6A

 

[JonJon9]

זוכר גם זוכר

אם כי "אולימפיאדת החיות" לא השפיעה עלי כמו קובי.
אני לא יודע אם ראית, אבל כתבתי כמה הודעות מעליך את קורות חיי עם המשחקים האולימפיים השונים לאורך השנים ("הרצינות שלאורך השנים").
עד לאולימפיאדה האחרונה הייתי צופה בהן לבדי, כך שהריגוש היה אך ורק שלי. אבל לפני שבועיים בערך גיליתי שגם אחותי הגדולה מתעיינת בזה (אם כי פחות ממני) והיינו צופים ביחד בכל מיני תחרויות, בעיקר שחיה והתעמלות מכשירים. על הדרך גיליתי שהיא גם הייתה ספורטאית לא קטנה בימי ביה"ס (התעמלות, ריצות, קפיצות למיניהן... אני חושב שהפסדנו ספורטאית אולימפית).
אגב, ממתי אתה פעיל בפורום?

 

[uma cuica]

נראה לי שאולמפיאדת החיות

זה מאטלנטה לפי מה שאני זוכר... וגם עליי זה לא השפיעה כמו קובי ובכלל המשחקים בברצלונה הייתה נקודה חשובה בהרבה דברים נראה לי.

כן קראתי, אבל אצלנו זה ממש אירוע של כל המשפחה אבא שלי היה ספורטאי בתיכון (זכה באליפות הארץ בריצה) ולמד קצת בווינגייט ותקופה היה חבר בתנועת בית"ר ככה שספורט אצלנו זה דבר חשוב ומשפחתי.


זה קטע כי כנראה שיש המון כישרונות מבוזבזים , אני זוכר שההורים שלי קנו לי טבעות אחרי ברצלונה הכרחתי אותם כי ראיתי את הטבעות וממש נדלקתי על זה (זה היה בהתחלה נדנדה שהייתי תינוק) ואני זכור שהייתי ממש טוב בזה וגם הייתי אחר כך בחוג בהתעמלות קרקע אבל הוא היה גרוע ממש והפסקתי וחבל....הייתי ילד רזה נמוך קל גמיש מאוד וזריז אולי יש לי כשרון לך תדע, אולי הייתי אלכס שטילוב היום.
ושוב זה מחזיר אותך לחוסר המתקנים וחוסר בדחיפה לספורט שיש בארץ שזה משהו שאנחנו מדברים עליו פה כל הזמן וזה באמת ככה- ההורים שלי נגיד דחפו אותי לספורט בצורה מספיקה אבל למערכת מסביב לא היה דרך לקבל את זה ולכן זה לא קרה.

אני קורא פה שנה פלוס אבל אני מגיב רק קצת לפני שהתחילו המשחקים.

 

[JonJon9]

אגב,

עכשיו אני עובר על ההודעות שכתבתי בפורום באולימפיאדות השונות,
ושים לב לשרשור הזה- הוא מוכר לך מאיפשהו?

 

[uma cuica]

יפה אז סוף סוף מצאת

את קובי וד"ר נורמל
מעניין על מה הייתה בסדרה ....

 

[uma cuica]

בנינטיז היו קמעות

לא כמו היום קמע שנראה כמו איבר מין ציקלופ !

 

[אמיר ענבר]

החיים הם לא אותו דבר

בלי הזרמת האדרנלין של החתירה ב-1 בצהריים.

 

[JonJon9]

לא רק אנחנו בתחושת ריקנות

 

[JonJon9]

9. שכבר לא נכנסים

לארבעה אתרים שונים (טמקא, מרע, וואלה והארץ) כל יום כדי לקרוא על אותה תחרות שהיו בה ישראלים באותו יום.

 

[Skicker]

האמת שדווקא עם האולימפיאדה נכנסתי פחות לאתרים

ידעתי שאני לא יאהב מה שיהיה כתוב שם אז אם היה משהו שפספסתי הייתי בודק תוצאות באתר הרשמי וקורא פה מה היה.. ניסיתי להמנע מהאתרים האלה ובסופו של דבר זה היה לטובה

 

[JonJon9]

10. כשהשם של הפורום

משתנה חזרה ל"אולימפיאדה וספורט הישגי".

 

[RoieS316]

קצת משעמם האמת

כבר אין איזשהי צפייה לקרב של סוסו פאללשווילי ואתה לא בודק מתי השיוט של ה 470 ומה חוזק הרוחות.

 

[trilliane]

לא עקבתי אחרי הנ"ל... חסר לי לפתוח טלוויזיה

יום יום ב-12 ולראות מוקדמות בשחייה או באתלטיקה...

אגב, ב-2004 לא הייתה לי טלוויזיה וזה לא הפיע לי בכלל; עד שהגיעה האולימפיאדה. בסופ"ש הייתי אצל הוריי אז לא הייתה בעיה; ביום ראשון בבוקר התעוררתי ולא היו לי שחיינים לבהות בהם!

למרבה המזל היה לי מחשב עם כרטיס טלוויזיה (שקיבלתי במתנה מחברה, הכרטיס פשוט היה שם ללא שימוש) אז מיהרתי לצאת למרכז המסחרי הקרוב וחזרתי עם אנטנה. קלטו חרא, אבל לפחות היו שוב שחיינים עלהמסך שלי...

 

[JonJon9]

ואת גל פרידמן ראית?