איך מוחקים את תולדות החיים?

[תוהה באפלה]

תגיד

אתה עושה שירה בציבור? אולי תארגן ערב לחברי הפורום. אני אוהבת לשיר..

 

[ita101]

חחח עדיין לא... אולי בעתיד

כן זהו כן זהו זה גן השקמים

 

[תוהה באפלה]

ןאם עוד לא מחר ואם עוד לא מחר

ואם עוד לא מחר אז מוחרותייייים

 

[avantgarde in exile]

למה שתרצי?

ממש פוחדת להיפגע, הא? ואם תהיי לא נגישה וסגורה לא תיפגעי? חסימה רגשית אף פעם לא עוזרת?

 

[תוהה באפלה]

נפגעתי ולא הבנתי

 

[avantgarde in exile]

סליחה סליחה סליחה!

צר לי שנפגעת, זו לא היתה כוונתי בכלל, להפך ניסיתי לעזור. אבל הבנת משהו אם נפגעת מזה, לא? בכל מקרה, תסלחי לי? ---;-@

 

[rami la]

חסימה רגשית

לא מוחקים תולדות חיים כדי לא להפגע ולא מדובר בהעלמה מן הסביבה את העבר שלך אתה עצמך צריך לשכוח את תולדות חייך וכל האירועים החשובים שעיצבו את האני שלך מכיוון שכל אותם מעצבי הדמות הם היוצרים את החשיבות העצמית שלך ומונעים ממך את איבוד הצורה האנושי. לא צריך לשקר לאף אחד פשוט להמנע מלהציג דברים או מקרים שמסבירים כביכול את האני שלך

 

[אחת בדרך]

השיטות שלי

אני נוטה להפריד בין חוסר נגישות לעולם לבין מחיקת תולדות חיי. חוסר נגישות: 1. באמת הפסקתי להרים את הטלפון לאיזו תקופה, וגם לא הקשבתי להודעות בתא הקולי. משום מה, אחרי חודשיים בערך, אנשים פשוט הפסיקו להתקשר אלי. 2. ימוגר הסלולאר! 3. מתחמקת בעקביות מאירועים משפחתיים, לא הולכת לאירועים המוניים (אלא אם זה משרת אותי מבחינה אסטרטגית) ובאופן כללי מעדיפה מפגשים אחד על אחד (יש יותר שליטה). 4. לא יוצרת קשרים חדשים עם אנשים אם אין בזה צורך ממשי. בקושי יוזמת קשר עם אנשים מהעבר. 5. מספר הטלפון שלי נמסר רק למי שחייבים לתת אותו, כנ"ל כתובת דוא"ל, סוכני מכירות ושאר אנשי שירותים לא נחשבים כ"חייבים" (זה מפתיע אותם כל פעם מחדש). ("אני אתקשר אליכם, אין לי טלפון קבוע"). מחיקת תולדות חיים: 1. כששואלים אותי "מאיפה את" אני מחייכת, מסמיקה ואומרת שעברתי המון דירות כך שאני בעצם משומקום, ואם מבקשים תשובה ספציפית אז בד"כ אני עונה "באיזור...". היות ובד"כ אני גרה בחורים שכוחי אל, ממילא אנשים לא ממש יודעים איפה זה וקל יותר להתחמק. מי שמתעקש מקבל את התשובה "מהכוס של האמאשלי". שילמד... 2. לא מספרת לאנשים מה עובר עלי (הייתי, עשיתי, הלכתי, קניתי, חשבתי, החלטתי, התחלתי, גמרתי, אכלתי, אהבתי, שנאתי). זה החלק שבשבילי הוא הכי קשה. 3. לא שואלת אנשים על החיים שלהם, וככה אין להם הרבה סיכוי לשאול אותי שאלות ריבאונד. 4. כששואלים אותי בכל זאת, אני נותנת תשובות לאקוניות (איך היה? בסדר. מה נשמע? סבבה. יש חדש? לא) ומחייכת הרבה, אבל לא ממש מפתחת שיחה (בהתחלה היה לי קשה עם זה, עכשיו זה קל יותר). בשלב מסויים אנשים מתיאשים ממני והולכים למצוא פרטנר מעניין יותר. 5. נמנעת עד כמה שאפשר ממילוי שאלונים, הצטלמויות למיניהן (רנטגן לא נחשב), סקרים טלפוניים, שאלוני "בחן את עצמך" (למה להוסיף לעצמי עוד רשימות מלאי?). 6. מתגברת על הצורך "לתרום לשיחה" על ידי סיפורים מעברי, דוגמאות ממצבים שהייתי בהם וגם סתם אנקדוטות משעשעות. זה מה שעולה לי בראש בנתיים. תודה על תשומת לבך אחת בדרך

 

[תוהה באפלה]

תודה, אני צריכה לעכל..

 

[rami la]

חוסר נגישות

בכל הנ"ל מדובר בחוסר נגישות מלבד השאלה מאיפה את?{אם היא נשאלת בהקשר מעמיק} י"ל שחוסר נגישות אכן מקלה פי כמה וכמה את הדרך למחיקת תולדות החיים

 

[אחת בדרך]

לא הבנתי

כל סיפור שאני מספרת על עצמי הוא סוג של תולדות חיים שאני יוצרת. לא? תודה על תשומת לבך אחת בדרך נ.ב. י"ל? שו האדה?

 

[rami la]

תראי מה שרשום תחת חסימה רגשית

י"ל-יש לומר אם זה לא עונה לך כנראה שלא הבנתי את השאלה

 

[ita101]

היי חזרתי חח מה המצב?

השאלה המרכזית מבחינתי היא איך להגיע לאושר. אולי זה הדבר החשוב ביותר. נשמע קצת אגואיסטי. לא יודע מה מנחה אותך בדרך. אולי המשנה של דון חואן. אולי רעיונות אחרים. ומה שמשרת את האושר כדאי לקחת. אמצעים וכלים. חוסר נגישות זה סוג של כלי, סוג של התנהגות. האם זה באמת עוזר? עוזר למה? מניעת קשרים עם אנשים לא נראה לי דבר שמשרת את האושר שלי. לכל אחד יש את הצרכים שלו. האמת שזה צורך חשוב מאוד שלי. יש לי חסך בקשרים. אם יש לך כזה צורך, במקרה, וחוסר נגישות גורם למניעת קשרים אז למה זה טוב?

 

[rami la]

אושר

כפי איך שאני רואה את זה אושר הוא מצב חולף כמו כל רגש אחר לכן חיפוש אחר אושר קבוע ותמידי נראה לי די אבסורד אבל בכל זאת יש הרבה אנשים שמנסים להשיג את זה וגם הדרך שלהם צריכה לעבור דרך ביטול השפעת הסביבה עלינו קרי איבוד החשיבות העצמית-אני מוצא את החוסר נגישות כדרך היותר קלה(באופן יחסי) להשיג זאת.

 

[ita101]

מעניין

נכון מאוד שהאושר הוא ברגעים. מה הקשר בין איבוד החשיבות העצמית לחוסר נגישות?

 

[rami la]

הקשר קצת עקיף

אנחנו דיברנו על מחיקת תולדות חיים ז"א כל האירועים והפרטים בחייך שכביכול יוצרים את האני שלך. חוסר הנגישות היא בעצם דרך להפנים את המחיקה שאין אתה מספר את ה"סיבות" (הפרטים והאירועים)להיווצרות האני שלך לאחר שמחקת את תולדות חייך אין יותר אני, והדרך לאיבוד החשיבות העצמית התקרבה

 

[אשכר]

"2. לא מספרת לאנשים מה עובר עלי"

גם לעצמך אל תספרי או אולי בעיקר לא לעצמך. כל השאר ינבע מזה"

 

[אחת בדרך]

קשה ../images/Emo13.gif

אני מנסה להפסיק לחשוב על עצמי (זה לא קשור למחיקת תולדות החיים, יותר למאבק בחשיבות העצמית) ומאז שהתחלתי לנסות נראה כאילו אני חושבת רק על עצמי באובססיביות...מפתיע, NOT. תודה על תשומת לבך אחת בדרך

 

[תוהה באפלה]

אז יש לך חברים?

נראה לי שהדרך שאת נוקטת מרחיקה ממך אנשים.. ומה עם בן זוגך? עם משפחה וכו'. נראה לי שצריך למצוא דרך להיות גם נחמדה לאנשים אחרת, לא נוכל לתפקד בחברה. זה אמירה ושאלה ביחד...

 

[אחת בדרך]

כן, יש. מעט, אבל איכותיים.

אני מכירה הרבה אנשים לא נחמדים שמתפקדים יופי בחברה. מי אמר שצריך להיות נחמד? ומי אמר שלהיות לא נגיש זה להיות לא נחמד? תודה על תשומת לבך אחת בדרך