הנושא מורכב לכן השרשור קצת מזכיר שיחת חרשים
נראה שרובכך חושבים שהחיים זהים לכל, כי כל האנשים זהים בתכונותיהם, שאיפותיהם, תפיסתם לגבי מהו אושר וכו'. culture shock הוא מושג אמיתי וקיים. לכן מעבר קבוע (לא טיול אפילו לשנה שלמה) לתרבות אחרת מלווה לרוב ב- culture shock.
כל מה שנכתב עד כה על ידי כולם - נכון. אבל תנסו להבין את תפיסתי: אין לא נכון, יש מה מתאים לכל אחד, או לכל קבוצה.
לאחד (michaelbl) חשובה ההישגיות. הוא לא מוכן שיחפפו אותו בנועם, והוא מצא את הפתרון שרבים לפניו מצאו: דחיפה ולחץ על ילדיו, שיעורים פרטיים וכו'. לא כל אחד מוכן לשלם (במודע או לא) את מחיר ההצטיינות, וזאת לדעתי גם עמדת מערכת החינוך החובה (12 כיתות) בקנדה. לא כל תלמיד יתקבל לאוניברסיטה, אבל לעזאזל, לא כל אדם חייב להיות בוגר אוניברסיטה. בכל חברה מערבית יש גם בוגרי מכללות מקצועיות, בוגרי קורסים מקצועיים, בוגרי תיכון, וכן, גם פחות מכך.
ההבדל הגדול בין קנדה לישראל הוא שבקנדה אפשר לחיות לא רע גם ללא תעודות למיניהן. לא שבקנדה אין עניים, אבל רצף, נהג, גנן (מעצב נוף), דוור, חשמלאי, שוטר וכו' לא מתאזנים בקושי על קו העוני, גם כשהם שכירים. אם הם עצמאים (ובקנדה יותר קל מכל הבחינות להיות עצמאי, שכיר+עצמאי, עצמאי+שכיר+קוגלאגר) הם יחיו בנוחות. את עניין 8 שעות עבודה יומיות (ולא דקה אחת יותר) כבר הזכרתי?
עכשיו, כשראינו שאין צורך בהצטיינות קיצונית, אפשר להירגע ולהנות מהחיים. לא להיות לחוץ, לנהוג בכיף בכבישים, לחכות בתור לאוטובוס/בנק/סופר, לחייך כשנוצר קשר עין עם זר, להקשיב בשיחה ולא רק להשמיע, לעצור ולהריח פרח. גם בבי"ס יש חוגים לא רעים, במיוחד ספורט. בבי"ס תיכון יש סמסטרים שבשיעורי חינוך גופני מתרכזים כל שלושה שבועות בענף אחר: כדורעף, כדורגל, כדור בסיס, שחיה, חץ וקשת (כן, באמת). כמו שציינתי: רוגע וכיף.
דוגמה קטנה ואחרונה, טיפוסית מאוד לדעתי. הגעתי לקנדה רק לפני כ-8 שנים. כבר ביום הראשון נתקלתי בתמרורי "עצור בכל הכיוונים", שזה כשמו: בצמתים לא מרומזרים יש תמרור "עצור" בכל כניסה לצומת מכל הרחובות. כל רכב חייב לעצור ולהמשיך לפי תור ההגעה. כבר מהיום הראשון השתגעתי מזה ולא הבנתי איך הילידים הדפוקים האלה חיים עם מכשול מתסכל כזה. לקח לי חודשים רבים להבין שזהו בסיסו של סדר: חוק מינורי שגורם להתרגל להתחשב באחרים. לא נוח לעצור כשאתה מגיע לבד לצומת (ונכון, רבים רק מאיטים), אבל כשיש כמה רכבים מכל כיוון, יש גם לך סיכוי לעבור מתישהו גם בלי להידחף בכח.
אעצור כאן כי בטח כולם הפסיקו כבר לקרוא. רק תזכרו: קשה (?) להוציא את הישראלי מישראל, אבל יותר קשה להוציא את הישראליות ממנו.
ועוד אחת, לא יכול להתאפק: אל תשאלו מה המדינה יכולה לעשות למענכם, אלא מה אתם יכולים לעשות לה בחזרה.
