אין לי עם מי לדבר.. מקווה שפה זה המקום

הגיוני שזה לא קל לה לשחרר

לכן זה המקום שלך לעשות את ההחלטה הזו בשבילך. ועוד אחריות שיש לך היא חובת ההוכחה - אם תתנתק, ותעבור לסבא וסבתא, האחריות שלך בלהשאר בתלם ולא להוכיח לה שיש בסיס לחשדות שלה.
אף פעם אין זמן טוב לאכזב את ההורים שלנו, או שהם חולים או עייפים או סתם לא מוכנים לשמוע. אתה ילד גדול, אתה לא חייב לארוז איתה את המזוודות ולעבור, גם אם היא לא מתשתכנעת מהטיעונים שלך. פשוט תשאר, תעשה את המעשה הזה גם אם הוא קשה.
יש לי אח קטן שאבא שלו גם בנתק ממנו, גם הוא היה עבריין, נרקומן ומה לא. היום בכל פעם שאחי מבריז משיעור או מסתובב עם הילדים הבעייתיים בשכונה אמא שלי חוטפת שבץ, כאילו הוא כבר התחיל להזריק לעצמו הרואין או משהו. זה הגיוני שאמא שלך תחשוש, אבל זה גם הגיוני שתתעקש מהצד שלך שלא תשווה אותך לאבא שלך, ושלא תשפוט אותך על בסיס מעשה אחד מגיל 14 שאתה לא המתבגר הראשון שעושה אותו, בלי קשר לגנים או להיסטוריה של המשפחה. אמא שלך עשתה עבודה יפה, גידלה ילד לתפארת למרות הקושי, ועכשיו הגיע הזמן לשחרר - אם היא לא מצליחה, תחליט בשבילה.
 

שייק שי

New member
ואם אני עושה מעשה ונשאר

והיא נשרארת איתי
ואני מפרק לה ולתינוק שעוד לא נולד א המשפחה
איך אני חי עם עצמי אז?
 

ornme

New member
לא בדיוק. באופן זמני, תהיה שנה לא קלה לכולכם,

ואפילו לא שנה קלנדרית - רק שנת הלימודים של י"ב.
לא סוף העולם,
ולא אתה מפרק.
 

שייק שי

New member
בתכלס אם הוא יהיה שם

והיא תהיה פה אני למעשה גורם לה להיות שוב אימא חד הורית במובן מסויים
פלוס עושה בעיות כלכליות
פלוס הורס את הקשר עם בעלה
 

TatyBar

New member
אז הגיע הזמן שתפנים

שאת לא גורם לה כלום.
ההחלטה היא שלה.
&nbsp
 
עוד משהו

ששווה לדעתי לבדוק.
יכול מאוד להיות שביהס בחיפה (או בכל מקום
אחר) לא מקבל תלמידים חדשים רק לכיתה י"ב.
למיטב ידיעתי הם לא חייבים.

אם זה המצב אז "הוציאו לך את הערמונים מהאש".
 

שייק שי

New member
לא עם המזל שלי

במעמד חתימת החוזה בעלה של אימי הסביר שיש ילד שעולה לי"ב
הם כל כך רצו להחתים אותו שהבטיחו לדאוג לבית ספר טוב שיקבל אותי
ככה שעל הקלף הזה אי אפשר לשחק
&nbsp
אימא שלי טוענת שבגיל ההתבגרות הכול זה או שחור או לבן אבל יש עו צבעים
ושמבחינתי מעבר לחיפה זה או שחור או לבן אבל שיש עוד צבעים
אולי היא צודקת וזה עניין של גיל
אבל זה הגיל שלי אז קצת התחשבות
&nbsp
אימא שלי אומר שיש הבדל ענק בין לבנות מרכת יחסים כשאין לך ילד לבין כשיש
היא אומר שבמיוחד זה קשה כשאין אבא בתמונה ואין כל סופש שני שהילד לא בבית וכו'
אימא לי מאוד מעריכה את בעלה על כך שהוא לא בהל מזה שיש לה ילד ועוד בלי אבא בתמונה.
היא אומרת שהרבה אחרים היו בורחים על נפשם.
ולכן היא לא מעיזה להגיד לו כלום על כך שחתם חוזה על דעת עצמו.
&nbsp
כשזה רק נודע לי בהתחלה אני הגבתי בצורה מאוד קשה.
עכשיו אני עוד רגוע.
ואם עכשיו אני עוד מתלבט בהתחלה הייתי נחרץ לגבי זה שאני לא עובר.
&nbsp
כרגע עיקר השיחות נעשות דווקא עם הבעל של אימא שלי
גם כי קשה לריב עם אישה בהריון וגם כי היא ישר נהיית היסטרי והוא נשאר רגוע ורציונאלי
הוא כל הזמן מנסה לשכנע אותי שהעבר יהיה לטובה
&nbsp
היום בעלה של אימא שלי ישב איתי על המחשב וקראנו על כל מיני בתי ספר בחיפה
וכן זה נשמע לא כזה נורא
אבל אובדן החברים נשמע קטסטרופה
&nbsp
בעלה של אימא לי משדר לי שהבחירה להישאר או לנסוע היא שלי
אבל אז ישר מזכיר לי שאני מחליט לא רק על עצמי אלא גם על תינוק שלא נולד כי יש מצב שאימא לי תשאר פה
&nbsp
אז איך זה החלטה שלי???
&nbsp
דרך אגב מאז שאנחנו חיים איתו הוא נסע כמה וכמה פעמים לחול בענייני עבודה
וזה לא היה נורא בכלל
למה שבאמת הוא לא יסע לחיפה יעבוד שם ארבעה ימים ואז יחזור אלינו לשלושה ימים
אבל מי מקשיב לי
ואימא שלי לא רוצה לגדל עוד ילד לבד גם אם זה רק חצי שבוע
והוא רוצה להיות מעורב בצורה יומיומית
ומה אכפת להם מה איתי
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

TatyBar

New member
עזוב הבטחות.

אף אחד לאיכול להבטיח לך שיהיה טוב. זה מאוד מטריד שאנשים בוגרים מסונוורים כל כך מהחשקים שלהם והצרכים שלהם, שהם מבטלים במחי יד את הרצונות והצרכיםשלך.
לנפנף ביהיה בסדר, זו מניפולציה וזו תשובה לא עניינית לכלום.
הם אמרו לך חד משמעית מה עמדתם.
לומר לך שההחלטה שלך היא גם על התינוק זו טעות איומה ומעצבנת.
זו לא (!!) האחריות שלך.
וההחלטה שלהם תהיה זו שתקבע את גורל הילד. לא שלך!
זה כמו שנניח, היית ילד שהאבא החורג מתעלל בו מינית.
לו היית אומר לו שאת הולך לדווח למשטרה, הוא היה אומר לך שאם תדווח, אז לתינוק יהיה אבא בכלא וההחלטה שלך לדווח, צריכה לקחת בחשבון. את ההשפעה על התינוק...
אבל נו באמת.
הרי האבא הוא האשם. לא אתה.
ההחלטה שלו לעבור, בידיעה שהמשפחה עלולה להתפצל, היא ההחלטה שתקבע את ״גורל״ הילד.
ובאמת.. אפשר לחשוב...
אני אומר לך משהו חד משמעי.
ההשפעה של המעבר עליך, תהיה פי כמה מונים חריפה, וייתכן כי גם בלתי הפיכה, לעומת ההשפעה הזניחה לחלוטין על הילד.
לגמרי.
אתה מבין יופי את ההשלכות של המעבר, ואת הסיכונים שאתה לוקח עם הבגרויות, הקשרים החברתיים, האוניברסיטה, וכו.
שלא נדבר על תחושת חוסר האונים והתסכול על שלא התחשבו בך והכריחו אותך.
אני צופה שזה יהיה קשר מדי. באמת.
והם מנופים את הבעיות שלך כאילו הן סתם שטויות.
וזה מתסכל ומעצבן נורא.
מה שאתה צריך, לטעמי, זה לקבל החלטה ולהודיע עליה.
זהו.
מעבר לכך, לא להתפתות לשום שיחה בנושא.
הדבר היחיד שאתה יכול לעשות, זה נכות לקבלת ייעוץ, או ברווחה (לא יודעת איך זה יסתדר עם חברות והקולגות של אמא) או בתחנות עזרה לנוער.
אתם צריכים גישור כלשהו, שיבהיר לאמא שלך את הטעות שהיא עושה כשהיא רואה את הפחד שלה עליך, ולא את טובתך באמת.
ועל הדרך, יעזור להם, למבוגרים (נו שויין) איך להתגבר על כך שלהחלטות שלהם (!!) יש השלכות שאינן בשליטתם.
הם (!!) צריכים להתמודד עם מה שהם עושים לך.
ובמקום זה הם מנסים למנוע את התוצאות, ולהביא אותך לשם.
לגרום לך לסבול, העיקר לא להתמודד עם זה שההחלטה שלהם, כן, מה לעשות, לא נכונה לך.
והם צריכים להתמודד עם זה.
וההחלטה היא שלהם.
המניפולציה שהם עושים כדי להעביר אליך את האחריות, ועוד על התינוק שטרם נולד...
מעצבנת, ילדותית ושגויה בטירוף.
מחזקת את ידייך.
 

שייק שי

New member
האמת שאני לא רואה יותר טעם בלדבר עם אימא שלי

על הנושא
&nbsp
נמאס לי בכל שיחה לשמוע את "כשתגדל תבין"
&nbsp
היא אומרת שאנחנו מסתכלים על המצב משתי זוויות שונות
אני מהזווית שחושב רק על עצמי ואחראי רק על עצמי
ואילו היא מהזווית שהיא חושבת ואחראית לא רק על עצמה אלא גם עלי נער מתבגר וגם על תינוק שטרם נולד
&nbsp
היא אומרת שאני לא מסוגל בגלל גילי להבין את כל מורכבות הנושא
אני לא מווכח
אכן מה שאנשים חושבים בגיל 15 זהלא מה שהם חושבים בגיל 35
אבל כרגע אני בן 16 ותנו לי להיות אחד כזה
&nbsp
היא כל הזמן אומרת שהדבר הכי קל שיש זה ללדת ילד
לגדל אותו ולחנך אותו זה לעומ זאת כבר סיפור אחר לגמרי
ושהיא בתור המגדלת והמחנכת לא רואה לנכון להשאיר אוי פה לבד
&nbsp
בכל שיחה איתה אני רק מקבל את ההרגשה הכואבת שבגלל שאני ילד ולא הורה אז אין לי SAY
&nbsp
אחרי כל שיחה עם אימא שלי אני יוצא בהרגשה שהיא חושבת רק על עצמה
והקטע העצוב שהיא יוצאת בהרגשה שאני חושב רק על עצמי
וברור שזה לא נכון לגבי אף אחד משנינו
&nbsp
אני לא רואה מה הטעם להמשיך לדבר איתה אם היא לא שומעת אותי.
היא רק חוזרת כמו תוכי על זה שכמה קל לי וכיף לי שאני לא נושא אחריות על אף אחד אחר והיא אחראית לשני ילדים
&nbsp
היא אומרת שהכי קל להיות אחראי לחיים שלך
והכי קשה להיות אחראי לחיים של אחרים שהם הילדים שלך
&nbsp
היא אמרה שמעולם לא היה לה את המותרות לא להיות אחראית כלפיי ולו לדקה והיא לא מתכוונת להתחיל עכשיו
כי בעיניה להשאיר אותי פה זה חוסר אחריות
&nbsp
ממה שאימא שלי שמעה ואחר כך נודע לי לפני שנתיים אבא שלי הסתבך בפלילים ולא מהסוג של עבירות מס אלא משהו אכזרי.
אני לקחתי את זה מאוד קשה והתפרקתי שאני בן של מישהו כזה
הרגשתי גועל נוראי מבפנים שחצי ממני זה האדם הזה.
ואז שאלתי את אימא שלי איך היא בכלל רצתה ללדת מגבר כזה או לשכב עם גבר כזה.
אז לפני שנתיים אימא שלי הסבירה לי שהוא היה ככה פעם שזה תהליך איטי שכשהיא הייתה איתו הוא היהי אחר והתדרדר עם הזמן.
עכשיו היא כל הזמן מזכירה לי את זה.
שאנשים מתחילים בקטנה (כמו פריצות למרות ששוב זה לא ממש היה ככה) ואז מתדרדרים עם השנים אם אין עליהם פיקוח.
הורג אותי שהיא אומרת שגם אצלו הכל התחיל לאט כמו אצלי ושהיא לא תיתן לי להגיע לאיפה שהוא הגיע.
אני ילד טוב שעבר גיל התבגרות לא קל!!!!!
&nbsp
היא אומרת שאני מאוד תמיד שאני לא מבין כמה מהר אני יכול להסתבך שוב עם אותם החבר'ה.
היא אומר שאני רק ילד מה שאג נכון ולכן לא מבין את כל המורכבות והסיכונים שיש בחיים
&nbsp
זה מגיע למצבים אבסורדיים ומעליבים בהם אימא שלי אומרת שהיא מפחדת שאם היא תשאיר אותי פה אני אכעס עליה שהיא כביכול נטשה אותי וכדי לעשות לה דווקא אלך עם אותם החבר'ה.
וכל זה רק כי אמרתי לה שכן אני רוצה להישאר בירושלים אבל זה לא האידיאל סבא וסבתא האידיאל זה את.
אבל אני מוכן להתפשר ולא לנקום בה כמו שהיא חוששת...
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

TatyBar

New member
כשאמרתי שתדבר איתה,

התכוונתי לא לשיחה.
אלא להודעה.
שתודיע לה שהחלטת להישאר.
ומפה, אין יותר הסברים או שכנועים.
זו ההחלטה שלך וזהו.
מה, אפשר להבין רק איך ליישם את זה באופן הכי נכון.
ולזה, אני ממליצה מתווך מקצועי.
 

שייק שי

New member
שואל מה שכבר שאלתי

ואם אני מודיע לה
ונשאר
והיא נשארת איתי
&nbsp
איך אני חי עם זה שפרקתי לה ולתינוק שעוד לא נולד משפחה
 

TatyBar

New member
אם אתה נשאר

ההחלטה של אמא שלך להישאר או לא - היא של אמא שלך.
לא שלך.
אתה לא לוקח על עצמך את ההחלטה שלה להישאר פה כי היא לא סומכת עליך.

ההחלטה שלך להישאר נגמרת בכך שאתה נשאר.
כל היתר - זו ממש לא אחריותך.
הם מנסים לגרום לך לייסורי מצפון על מה שיקרה להם אם תישאר....
אבל זה ממש הפוך.
הם לא מסוגלים להבין שההחלטה שלך להישאר - היא היא התוצאה וההשלכות של ההחלטה שלהם לעבור.

כל זה בא ומתחיל עם ההחלטה שלו (ושל אמא שלך) לעבור לחיפה.
הדרך שלך להתמודד עם ההחלטה שלך ו״ההשלכות שלה״ היא להבין שההחלטה בעצם נלקחה ממך.
ההחלטה להישאר היא תוצאה של מעשה שלהם.

וההחלטה של אמא שלך להישאר, מסיבותיה שלה - כשהיא האדם הבוגר פה - היא החלטה שלה.
היא יכולה להחליט גם לנסוע.
הבחירה היא שלה.

ואני לא מסכימה עם מי שכתבה לך שאין לך זכויות.
זה ממש לא נכון. יש לך בגילך זכויות רבות יותר משיש לילד בן 10 למשל.
ובכללן - הזכות שדעתך תישמע. ויש לך אפילו דרך לכפות את זה משפטית.
אבל זה מורכב, מסובך, ארוך ויקר.
רק שתדע.
 

שייק שי

New member
תודה

צרגיש קצת פחות אחריות עליהם
ועל ההשלכות
&nbsp
עכשיו רק נשאר להחליט מה אני באמת עושה
כנראה נשאר
&nbsp
 

anata82

New member
היי שי, אפשר עוד מילה?

רק עכשיו נכנסתי לפה וקראתי את כל השירשור...זה מאד נגע לליבי וכיון שגם אני חיה בתוך משפחה מורכבת וגם אני עברתי עם הבן שלי למקום אחר, בגיל קצת יותר צעיר משלך, ממקום שבו לא היו לו בכלל קשרים חברתיים ולמד בבית ספר מיוחד ולכן זה לא כל כך שינה...אבל אם המצב היה כפי שאתה מתאר אני מאמינה שלא הייתי עוברת אלא ממתינה עדי הגיוס שלך. אני מאד מקווה שכך בסוף קרה ושהכל הסתדר!!!
ענת
 
לא קראתי את כל הדיון

זה ארוך ומעניין, ואין לי זמן כרגע....
&nbsp
וקודם כל אני מצטרפת לכל המתפעלים ממך, אתה נשמע ילד באמת נהדר, חכם ובוגר.
&nbsp
יש לי הצעה, לא יודעת אם היא כבר עלתה כאן בדיון - יש שיחה שלדעתי כדאי לעשות עם אמא שלך, ויכול להיות שיותר טוב לעשות את השיחה הזו ביחד עם איש מקצוע (פסיכולוגית / יועצת): בעיני אתה צריך לשאול את אמא שלך "בואי נחשוב מה את צריכה כדי להיות רגועה עם הפתרון שבו אני נשאר בירושלים"
&nbsp
השיחה הזו, היא שיחה שבה גם ממך יידרשו ויתורים, מעבר לויתור שאתה כבר נדרש לו (חיים עם סבא וסבתא). למשל - להתחייב שבימי לימודים אתה חוזר הביתה לא יאוחר מ 22? להתחייב שבחופשים אתה נוסע אליהם לחיפה לפחות חצי מהחופש? למשל להתחייב שאתה מדווח לה בצורה אמינה ושוטפת על הילדים שאתה נפגש איתם?
אני סתם זורקת דברים, לא בטוחה שהם מתאימים, רק להראות לך כיוונים. במקום שהמסר שלך אליה יהיה שזה או מה שאתה רוצה או מה שהיא רוצה, תנסה לראות מה אתה יכול לעשות כדי לענות על החששות המאוד מסויימים ומובנים שלה.
&nbsp
בהצלחה!
 

שייק שי

New member
את זה עוד לא ניסיתי

לא מאמין שיש מהו שירגיע אותה חוץ מזה שאני אגור איתה בחיפה
&nbsp
אבל מה כבר יש לי להפסיד
&nbsp
אנסה לדבר איתה בכיוון שהצעת עוד היום
&nbsp
תודה
 
אתה רק בן 16, אתה רגיל שאתה מרכז העולם

ומה לעשות עכשיו אתה לא
תתחיל לתרגל צורך בגמישות, שצריך להתחשב גם ברצונות וצרכים של אחרים זה יקל עלייך את הגיוס צבא
ולי מאוד חסרה נקודת המבט של אמא שלך לסיפור מצידה
 

שייק שי

New member
אבל למה לא מתחשבים ברצונות ובצרכים שלי

ועוקרים אותי בשנה האחרונה ללימודים???
&nbsp
ולמה הכוונה חסרה לך נקודת המבט של אימא שלי
כתבתי פה המון לגבי מה היא אומרת ומה דעתה
 
יש את הרצונות והצרכים של שאר המשפחה שלך

ואני לא בטוחה שאמא שלך הייתה כותבת דבר שונה לגביך
 
למעלה