איש השבוע

[A 26 cm Schlong]

בד"כ שואלים אותי את השאלה הזו במסרים...

התשובה חיובית, אם כי לא מדדתי אותו במצבו הרפוי.

לגבי האחסנה - בתוך תחתונים, אלא מה?

 

[spaysi8]

גדול מידי!

סליחה נו הייתי חייבת

 

[A 26 cm Schlong]

מסכים

 

[Drifting Feather]

אז...

איך "משפצים" את הביטחון העצמי כמו שאתה עשית?

כי התגובות שלך רק מאששות את העובדה שיש לך ביטחון עצמי. המון ממנו. (לא שזה רע חלילה)

 

[A 26 cm Schlong]

שיפוץ הבטחון העצמי

אני אשתדל לקצר:

כל חיי, עד גיל בית-ספר תיכון, הייתי טיפוס חסר ביטחון. מה זה חסר ביטחון? טיפוס כזה שאפילו אצל סבתא שלו התבייש לאכול כשהוצע לו.

לא הייתי "חנון" (למרות שאחיי מקניטים אותי גם היום שאני חנון, אבל מה'כפת לי?), אבל גם לא מאד מקובל. היו לי את החברים שלי וזה הספיק לי מעל ומעבר.

עד גיל 16 בערך, לא קיבלתי חיזוקים חיוביים מהחברה על המראה החיצוני, ובאיזשהו מקום זה עשה את שלו. חשבתי שאני לא נראה טוב מספיק, שבנות לא נמשכות אלי (למרות שתמיד הייתי מוקף בנות); משהו נדפק לי בקופסה.

למען ההגינות, אוסיף שעד אותו רגע שבו חל בי ה"סוויץ'", לא ממש השקעתי במראה החיצוני שלי (לא מוזנח, כן? אבל גם לא מוקפד נקרא לזה).


בגיל 16 בערך התחלתי לשים לב לעצמי, הרבה יותר מאשר בעבר. קשה לי לשים את האצבע על האירוע המכונן שבעקבותיו החל השינוי, אבל הוא החל. לאט ובהדרגה. כשהתחלתי להשקיע בעצמי, התחלתי לקבל גם חיזוקים חיוביים מהסביבה וזה כמובן העלה את הביטחון העצמי, אבל משהו מהמשקעים של הילדות ליווה אותי עד ממש לא מזמן (ענין של שלוש שנים בערך - מיד בהמשך).

בצבא למשל, פיתחתי גוף חטוב וסקסי, קצרתי מחמאות על ימין ועל שמאל והייתי מחוזר על ידי נשים וגברים (אגב, וידוי קטן: יש יותר גברים שמחזרים אחרי מאשר נשים, כולל כאלה שהם בזוגיות, נשואים עם ילדים וכדומה), אבל למרות הכל משהו מהילד חסר הביטחון שבי סרב לעזוב.

מאז גיל 16 ועד היום עברתי כמה וכמה מערכות יחסים, עשרות דייטים ובליינד דייטים, אבל שוב, משהו בתוכי היה עצור ותקוע.


לפני כשלוש שנים, אחרי שכלו כל הקיצין מבחינתי, ואחרי שנכנסתי ל-סמי דיכאון (לא דיכאון הלכה למעשה, אבל תקופה סופר סופר מחורבנת), החלטתי ללכת לטיפול אצל פסיכולוג.

הטיפול נמשך חצי שנה, שבמהלכה נפגשתי עם פסיכולוגית פעמיים בשבוע, כאשר במהלך המפגשים הייתי פורק את אשר על לבי. הטיפול לא שילב "עבודה מהבית", אלא רק שיחות של אחת על אחד. כעבור חצי שנה פרשתי מהטיפול ביזמתי, כי לא הרגשתי שהוא מועיל לי, אבל אוהו כמה טעיתי.

לקח לזה קצת זמן לשקוע, אבל שלושה חודשים בערך מאז פרשתי מהטיפול, חל המפנה האמיתי: היום אני יכול לומר בפה מלא, עם יד על הלב CROOS MY HEART AND HOPE TO DIE, שאני בן אדם שונה בתכלית, עם ביטחון עצמי בשמיים ואהבה עצמית אינסופית.

שם קצוץ על העולם ונהנה מכל שנייה.


זה הסיפור, על קצה קצהו של המזלג (יצא לי קצת מפוזר, אבל 'פסדר).

 

[Drifting Feather]

תשמע,

(או.. תקרא ליתר דיוק)

אני חייבת להגיד לך - שאפו. באמת.
למרות הניק המפוקפק (

) תגובות שלך כאן, כנות עד ברוטאליות ככל שיהיו לפעמים, הן מהמועדפות שלי לקריאה בפורום הזה.
הביטחון העצמי שלך, כמו שכבר רשמתי, ממש משתקף שם וזה דיי מעורר קנאה..

גם כשאני בטוחה שהנה, סוף סוף, ההערכה העצמית והבטחון העצמי עלו מעט - מגיעה איזושהי סיטואציה או סיבה שמוכיחה לי שזה עדיין לא מספיק.

אז באמת, כל הכבוד

 

[אנונימוסטייל]

 

[A 26 cm Schlong]

תודה רבה לך

אני מעריך את הכנות

ולגבי הביטחון העצמי - תראי, זה טבעי שיהיו לנו "דאונים" בחיים. גם אני לא מאושר וצוהל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, למרות השינוי הקיצוני שעברתי. גם היום קורה שאני מועד, אבל היום בניגוד לעבר, המעידה היא רגעית בלבד, ואני מיד אוסף את עצמי בחזרה, מחייך לעולם והעולם מחייך אלי בחזרה. בדוק!

אולי כדאי שבכל פעם שאת טיפה'לה מועדת תאספי את עצמך בכח, גם אם קשה, ותחזירי את עצמך לתלם במהירות תוך שאת מזכירה לעצמך שלמעוד זה חלק מטבע האדם וביקורת עצמית, או סיטואציות לא נעימות הן חלק מהחיים, אבל כשם שהחיים לא נפסקים כאשר נתקלים באותה סיטואציה לא נעימה, כך גם לך אסור להפסיק להאמין בעצמך ובמה שאת שווה. פעם-פעמיים-שלוש זה יהיה קצת קשה, אח"כ זה יזרום לך בשיא הטבעיות.

נסי ותיהני!

 

[iba90]

אני לא מאמין בפסיכולוגים בכלל...

אבל אני שמח לקרוא את הדרך שעברת וכמובן אני מזדהה

. **וידוי**אני חייב להגיד שבגלל הניק שלך כאן...בלי להכיר אותך פיתחתי סוג של אנטי...אבל אחרי קריאה חוזרת אתה נשמע דווקא אחלה בן אדם.

 

[A 26 cm Schlong]

תודה רבה

גם אני לא האמנתי בפסיכולוגים בעבר, ולמרות שאני קשקשן לא קטן ומרגיש שחיי הם ספר פתוח (אני בן אדם מאד כן ואמיתי ומסוגל לספר למישהו שהכרתי רק עתה את כל קורות חיי בלי בעיה בכלל), ושיתפתי בתחושות שלי את הורי וחברי, נראה שהשיחות שהיו לי עם הפסיכולוגית, שהיא נטולת פניות ואובייקטיבית לחלוטין, עשו את שלהן.

לא תדע עד שתנסה בעצמך

שוב תודה כל המחמאות. אני מעריך זאת מאד.

 

[כוכב געשי]

נתת לי כמה נקודות שלא הצלחתי להיזכר בעצמי

מזכיר לי למה כדאי להקשיב לאחרים.

 

[dori78]

או, לזה חיכיתי

1. מתי הגיעה התובנה לאיך וכמה זמן לקח השינוי?

2. במה מתבטא הנון-קונפורמיזם שלך, לדעתך?

3. סחטיין, נדיר.
אחת הסיבות שקשה לי עם המטרוסקסואלים, זה שהם לא יודעים להחזיק מקדחה ונבהלים מזה שאני דווקא כן יודעת.

4. תמונות

!

5. אפשר לשמוע?

6.

אני מאוד מעריכה את זה, שמתי לב לזה אצלך, זה יפה בעיניי גם כשזה מכוון נגדי.

7. אמן, אמן ואמן. שלא ייגמר לעולם.

8. אתה מגדל בעל חיים? אם כן, איזה?

9. אני מאחלת את זה לעצמי, הרבה פעמים אני נכנעת מול מה שנראה בלתי אפשרי.
אתה יכול לתת דוגמה?

10. יש לי שתיים-שלוש תגובות לזה, אבל כולן גסות במידה שהפורום הזה לא בנוי לה

 

[A 26 cm Schlong]

משיב לשאלותיך

1. יש סיפור קצר למעלה, בבקשה קראי. חוץ מזה, כל יום אני לומד משהו חדש על עצמי ובעיקר על אחרים, ובכל יום אני שם יותר ויותר קצוץ על כולם ומתאהב בעצמי מחדש (לא נרקיסיסט, אבל בהחלט שלם עם עצמי ואוהב את עצמי מאד)

2. אני לא הולך אחרי הזרם, עושה מה שבראש. יש לי תפיסת עולם שהיא שונה מזו של רוב האנשים. זה מתקשר גם לאמת הפנימית שלי כמובן. אני לא מתנחמד לאנשים רק בשביל להתחבב עליהם, אני אומר להם את האמת בפנים, גם אם זה כרוך במחיר של פירוק חברויות (וזה קרה לא פעם ולא פעמיים). בגדול: או שמתים עלי או ששונאים אותי שנאת מוות, בגלל שאני כ"כ שונה.

3. אני חושב שאין דבר בבית שאני לא יכול לתקן. באמת.

4. מעדיף שלא. אם אעלה לפה תמונות של ציורים שציירתי אני עלול לחשוף את עצמי A LITTLE TO MUCH (כלומר לכי תדעי מי מהאנשים שאני מכיר במציאות גולש פה בדיוק עכשיו).

5. רק אם תבואי, אבל אין לי יותר פסנתר

(מתכוון לרכוש אחד חדש כשאעבור לבית החדש שלי).

6. תודה לך

7. אמן!

8. גידלתי כלבה במשך 15 שנים וכיום מגדל שלושה חתולים (נקבה ושני זכרים) ומאכיל חתולי רחוב. ביום שישי צפיתי לראשונה בחיי בהמלטה של חתולה. זה היה מדהים!
בילדותי היו לי גם ארנבים ואפרוחים (וכמובן שגם תוכים ודגים). בעלי חיים הם האהבה האמיתית שלי ולעולם לעולם לא אחיה בלי בעלי חיים סביבי. החלום הגדול הוא לעבור ביום מן הימים למושב ולגדל משק שלם.

9. מחזיר אותך לסיפור הקטן שכתבתי פה בשרשור. יש לי עוד המון דוגמאות אחרות.

10. יאללה! כולם פה ילדים גדולים כבר. ולמי שיש בעיה, שיעצום ת'עיניים.

 

[A 26 cm Schlong]

*TOO

 

[dori78]

מעניין לקרוא.

אחרי שסיימתי לכתוב, ראיתי שכבר ענית על חלק מהדברים לאלה ששאלו לפני.
קראתי את התשובות שם, היה מרתק

יש לי עוד שאלה:
אתה מרגיש הזדהות עם נושא הפורום?
בלי להיכנס לתאריכים, ממה שאתה מספר עברת את המהפך שלך בגיל "נורמטיבי".

 

[A 26 cm Schlong]

תודה

אני לא יודע אם אני מרגיש הזדהות עם נושא הפורום, כמו שאני מרגיש שהנושא הזה מעניין אותי.

פעם כתבתי שהייתי "לייט בלומר" (פעם ראשונה בגיל 18) וסקלו אותי באבנים, אז כן. המהפך החל בגיל "נורמטיבי", אבל הושלם לפני שנים בודדות.

 

[dori78]

ועוד משהו

אתה כותב "בגדול: או שמתים עלי או ששונאים אותי שנאת מוות, בגלל שאני כ"כ שונה."

מישהו פעם אמר עלי, שאני טעם נרכש. לדעתי אפשר להגיד את זה גם עליך. כמו יין.

 

[A 26 cm Schlong]

או שפשוט יכתבו לי על המצבה

"מצטערים שלא הבנו אותך, אבל כנראה שגם לעולם לא נבין".

 

[spaysi8]

חחחחחחח עלי גם

אנחנו סוג מיוחד של אנשים

 

[Reyn]

אם אפשר להעיר הערה על סעיף 2..

אני מאוד מתחבר לגישה של אמירת האמת בפנים מבלי להתנחמד. אבל אצלך זה קצת יותר מזה. היו כאן כמה מקרים שעוררת ריבים, או שהרגשת מותקף גם כשבבירור לא הותקפת, והשבת מלחמה ביתר שאת. זו נקודה שכדאי להיות מודע אליה - איפה עובר הגבול בין אמירת האמת בפנים, לסתם תוקפנות.