גם אתה עובד אלילים
אני משתדל לעבוד את ה'. ואתה עובד את הגוף שלך. אתה עובד הרבה כדי להרוויח כסף, כדי לתת לו אוכל, קובע מנוחה מתי שהוא צריך, ומשתדל לספק את כל צרכיו. האלוקים שלך = הגוף הנביאים והרבנים שלך = המדענים והעיתונאים כתבי הקודש שלך = עיתונים ותמונות של בחורות, ספרי מדע...
אני משתדל לעבוד את ה'. ואתה עובד את הגוף שלך. אתה עובד הרבה כדי להרוויח כסף, כדי לתת לו אוכל, קובע מנוחה מתי שהוא צריך, ומשתדל לספק את כל צרכיו. האלוקים שלך = הגוף הנביאים והרבנים שלך = המדענים והעיתונאים כתבי הקודש שלך = עיתונים ותמונות של בחורות, ספרי מדע...
אני חושבת על אלימות ועל דת, ו-וואלה מסתדר לי בראש. אני לא יודעת מתי הוטבע המונח "חילוניות". יש לי תחושה שאיפשהו במאה השמונה עשרה. הוא לא נוצר יש מאין, אלא הווה אנטיתיזה לדת. אין לו משמעות ללא קיומה. התנועות החילוניות לקחו את המודל הדתי והחליפו את אלוהים במדינה או בכל מיני אידאלים "חדשים" אחרים. אותה גברת שעובדת על כח במספרים עם איזה אידאל נשגב שמוחזק כמו מקל עם גזר לפני סוס. ואם מכניסים קצת סמנטיקה לעסק ומגדירים דת כזרם שבבסיסו יושבת איזושהי תיזה על אלוהות (גם אם זו שלילתה), מקבלים את הרעיון שאתאיזם הוא האמא של כל הדתות. טוב, אולי לא האמא, אבל קוזינה קרובה בטוח. אז מה, ההנחה שדת מעודדת אלימות לא קבילה רק בגלל שהיו גם מקרים של סמביוזה בין תורות "חילוניות" לאלימות? נשמע לי פישי משהו. ולגבי האחריות האישית... האיש שיושב לי בראש חתיכת נודניק, "זה לא נכון" לא משכנע אותו. אחריות שאדם דתי מקבל על עצמו היא אחריות מצומצמת. הכתבות עשה ואל תעשה משאירות מעט מאוד מקום לחופש אישי. אבל כשאני אמרתי אחריות קולקטיבית, התכוונתי לסטייס אוב מיינד הזה (אולי זמני) שמאפשר מעשי אלימות ו"רשע", על פיך. אדם הנחשד על ידי שארנו כשפוי לא יכול לקום בבוקר, לאנוס, לשפוך דם ולשמוח לשמע אנקות כאב של אחרים תוך לקיחת אחריות אישית מלאה. כשאתה חלק מהמון, אתה לא שומע את הקול בראש מדבר אליך. אתה שומע רק את ההמון. יודע למה? כי הרווח הנפשי שאותו אדם מפיק מהכח של ההמון עולה לאין שיעור על הרווח המצפוני שהיה מפיק. אגב, על איזה זרם דתי קיצוני אתה מדבר? האלימות הגדולה באמת בוצעה בשם הדתות הגדולות, בתוך עין הסערה של המיין-סטרים. זהו, חותמת. פיון אחת, שלא בטוחה בכלום, חוץ מהעובדה שמתאים לה ככה