על השאלה השניה כבר עניתי, אני לא
משווה בין אלימות מבוגרים לאלימות ילדים. אלא כשאמרת שאת לא מוכנה שמאן דהוא ירים יד על ילדייך, ביקשתי שתבחני את כל האירוע הזה מהצד של הורי הילדה שחטפה את הבעיטה. לגבי הורים וגננות, שאלה מעניינת. בוודאי שאין להם את אותם סמכויות, ובוודאי שיש הבדל. עם זאת, לא הייתי רוצה שילדי יידע שבגן הוא יכול להרביץ למי שמתחשק לו, רק כי לגננת אין את הסמכות להרביץ. ודווקא מבחינה זו, אמרתי שעל הגננת לעדכן את ההורים. סיפור שקרה אי שם בישראל: ילד אחד (יחסית גדול ובוגר), הרביץ לילד אחר (יחסית קטן וצעיר יותר). ההורה של הילד המוכה, פנה לרב הישוב שהוא בזמנו הפנוי גם אבי הילד המכה. השיב הרב/אב: אני אשוחח איתו, אבל אם זה יתרחש שוב, אנא תן לו פליק קטן, והבהר לו שעשית זאת בהסמכתי המלאה. וזה בדיוק מה שאני מנסה להגיד על הגננת. לא נראה לי סביר שילד ירביץ כל פעם שהוריו לא במקום, מאחר ולאף אחד אין יכולת/סמכות להגיב למעט הוריו. וודאי כך כשמדובר בגננת, שהיא היא הגורם המוסמך באותו רגע והאחראית על הילדים (גם המכה, וגם המוכה). ולכן, אם הילד יודע שמבחינתי הגננת רשאית להעמיד אותו במקומו כשהוא מגזים ופוגע בילדים אחרים, השגתי את מטרתי הרבה יותר מאשר אם הגננת תיאלץ כל פעם מחדש להתמודד עם ההורים של ילדים מוכים, רק בגלל שאני לא מצליח לחנך את הילד שלי.