אמא שמתערבת בהכל

זה לא משהו שקורה פתאום

בוקר בהיר אחד.

זה דורש הרבה מאמצים משותפים, וברור שיכול לא להצליח.
אבל שווה ניסיון.

ואלה דברים שכבר כתבתי קודם
אז אני לא מבינה למה אני חוזרת על עצמי...
 
זה עניין של אופי הורי ומשפחתי

לא כל המשפחות אותו הדבר. יש כאלה שיותר חונקות וקשה לגור תחת אותה קורת גג בגיל מאוחר יותר, ויש את אלה שיותר משחררים ואז יותר קל לגור יחד בגיל מבוגר יותר.

זה ממש לא אומר שלדבר ולהסביר שהיא אדם מבוגר ויש לה את הזכות יגידו לה "אה וואלה, לא ראינו/לא שמנו לב/לא ידענו את צודקת" ויהפוך נמר את חברבורותיו.

מי שגר עם ההורים שלו והאופי המשפחתי הוא כזה של חנק, הפתרון שלו זה לצאת מהבית ולא לחשוב שאפשר להכניס הגיון בהורים, כי אין דבר כזה, אם נראה להם שהם מתנהגים בסדר וזה אחלה וככה צריך, אז הם לא ישתנו.
 
לרגע לא חשבתי ש

במשפט אחד כל הבעיות בבית ייפתרו, הלוואי וזה היה ככה.

זה תהליך, שיכול לקחת זמן, זה אומר לפרוץ את הגבולות לאט לאט, ולהסביר תוך כדי, ולהיות רגישים לתגובות, אבל להמשיך לעמוד על שלך...

אני מאמינה בלנסות, זה לא יכול להזיק.
ואם גם לא יועיל - אז אפשר לומר שניסינו הכל והגיע הזמן להתנתק ולעזוב את הבית.
 

AlabamaW0rley

New member
לעזוב את הבית זה לחתוך את הקשר הגורדי

נכון, בסופו של דבר זה לא משנה איפה גרים, משנה היחס עם ההורים. אבל בהרבה מקרים היחס הוא כזה מורכב וכל כך קשה לעשות את השינוי ההדרגתי בין יחס של מבוגר-ילד ליחס של מבוגר-מבוגר, שעדיף לקצר תהליכים ולהתחיל חיים עצמאיים. אני, אחרי השנה הראשונה מחוץ לבית של ההורים, חזרתי לחודש מגורים אצלם. היחסים היו כל כך שונים, שלא הייתי מצליחה לעשות את השינוי הזה בחמש שנות מגורים אצלם.
 
פה אני דווקא מסכימה

זה נכון, ברגע שיוצים מהבית, יש איזה סוויץ' אוטומטי בראש...
אבל אני מכירה קשרים מורכבים שגם היציאה מהבית לא שינתה, במיוחד כשהיכוכים הם על בסיס של מסורת/דת.
 
את עובדת?

יש לך אופציה לשכור דירה?

יש לי חברה שהייתה במצבך, ואפילו אותי הסיפורים שלה שיגעו.
זה ייתן לך המון חופש ובעיקר שקט נפשי לעשות מה שתרצי.
 
למה בגיל 26 את גרה עם ההורים?

את רוצה להות "גדולה" ולשחק בעולם של ה"גדולים"? קחי אחריות על חייך, שכרי דירה ותצאי עם מי שבא לך.
אחרי זה אמא שלך תקבל את מי שאת רוצה כעובדה. אבל כל עוד את משדרת לה שאת תחת כנפיה וסינורה ובטח בתוך ביתה, היא לא יכולה לנתק את חבל הטבור רק כי את בת 26 ורוקעת כמו ילדה ברגליים והחלטת על דרך חיים משלך.
אם את מרגישה מספיק בוגרת כדי לגשר בין פער הגילאים בינך לבין בן זוגך, את מספיק בוגרת כדי להבין שכדי לקבל זכויות, צריך להיות "להרוויח אותן" to earn them.
דעי לחשב הוצאות שכ"ד ומשם תעשי מה שבא לך בבית שלך מבלי לריב ולבקש אישורים מהמשפחה.
 

sweetie2014

New member
אני עובדת, ואין בעיה

להשכיר דירה לבד.

הבעיה היא שאצלי במשפחה זה משהו שהוא אסור.
אני חיה עם אמא שלי ואח שלי.
ואני כאילו מפחדת להשאיר אותה לבד,אנימפחדת שיקרה משהו אם אני לא בבית, מפחדת שהיא תישאר לבד.
זה ברור לי שאם אני יעבור לגור לבד אז הם לא ידברו איתי.
אבל מצד שני זה לא חיים ככה.
עד היום שתקתי אבל בשנה האחרונה זה כבר ממש מעיק עליי.

שוב, אני מתה לעשות את הצעד הזה, אבל נורא מפחדת ממה שיהיה.
 
אמא שלך תהייה בסדר גמור

תמצאי דירה ותסבירי לי בצורה יפה שאת זקוקה לחופש ולעצמאות שלך.
אני בספק שהיא תבחר לנתק איתך קשר בגלל זה.
יתכן ויהיה לה קשה בהתחלה אבל אם את סגורה על עצמך, היא תבין ותסתגל.
 

riki tiki tavi

New member
אמא שלך לא לבד, יש לה את אחיך

חוץ מזה מה ההבדל אם חלילה
משהו יקרה אם את בדירה שלך או בזמן שאת בעבודה?
 

lee145

New member
לדעתי, עלייך לצאת מהבית לפני שתצאי מדעתך.

כל עוד את ממשיכה לגור בבית הורייך, עלייך לרקוד על פי החליל שלהם, ולדאבונך, את נאלצת לפתח, נגד רצונך, טולרנטיות וסובלנות לקפריזות וגחמות בלתי נלאות.

התחילי לפעול, וכמה שיותר מהר, למען האינטרסים האישים שלך. תשכרי דירה לבדך או שתשכרי דירה עם בן זוגך, וכך תוכלי להיפגש עימו כמה שאת רוצה, מתי שאת רוצה, ואיך שאת רוצה. באיזשהו גיל זה נהיה מגוחך ולא הגיוני שההורים מכתיבים לך את אורח חייך הפרטיים.

אינך יכולה לפחד כל חייך מ"מה ההורים יגידו" ו"איך ההורים יגיבו". נכון, ייתכן ויהיה להם קשה עד מאוד לקבל את העובדה שאת רוצה לפרוש כנפיים, לעזוב את הקן ולשכור דירה לבדך, אך במוקדם או במאוחר, הם יתרגלו ויסתגלו לרעיון ויקבלו בהבנה את החלטתך. על פי התרשמותי האישית (תקני אותי אם אני טועה), לא בורכת ולא ניחנת בהורים שנותנים לגיטימציה לדעותייך ולהחלטותייך האישיות, ועל כן, אני מניחה שתהליך עזיבת הקן יהיה קשה, מייגע וכואב יותר, ובשל כך, את תאלצי לגדל עמוד שדרה, להפגין בטחון בלתי מעורער מולם ולקחת אותם לשיחה בוגרת ורצינית בה תבהירי להם באופן חד משמעי על החלטותייך העתידיות.
 

sweetie2014

New member
אני לא חיה על חשבון אף אחד! אני זאת

שמוציאה את כל המשכורת שלה על הבית.. !
אז אני לא חיה על חשבון אף אחד!
 
לא צריך לצאת מהבית במיוחד שנראה

שאת מחזיקה את הבית
מה שחשוב לעשות הוא לדבר עם אמא שלך ליישב את ההדורים
לברוח מהבית זה לא פתרון
אמא יש רק אחת

ולכל הפסיכולוגים כאן שמציעים לך לברוח מהבית כנראה לא קוראים בין השורות
 
מותק

זה לא נקרא בריחה, קוראים לזה להתבגר ולפרוש כנפיים.
אי אפשר להיות צמוד לאמא ככל החיים, במיוחד במקרה כמו שלה, שהיא חנוקה שם.
 
למעלה