אנחנו חובשי המסכות...

[orli997]

../images/Emo140.gif

 

[עננה לבנה68]

ובכל בקשר לחובשי מסכות

לי ברור שיש פעמים שכן צריך לחבוש מסכה אם מורה או מנהל או מישהו בכיר או סתם אדם כועס על משהו שהיה בביתו הוא לא צריך ואסור לו להביא את הכעס למקום עבודתו ולהיות עצבני בעבודה = לא מערבבים חלב עם בשר מה שקורה בבית נשאר בבית אני אישית בדר"כ מאוד חייכנית ובדרך כלל מקרינה אור ושמחה וגם אם ברגע מסויים לא נוח לי ולא טוב לי למה אני צריכה לשדר את זה החוצה? לי זה לא נראה פני פוקר למה זה צריך לעניין את כל האנשים מה אני מרגישה - אני יכולה לשתף את מי שקרוב לי שכנתי לעבודה כל היום מקטרת - לי אישית לא נעים לשבת בחדר לידה ולשמוע את זה. בצבא קיבלתי מסרים מאוד מסווגים שכן הדאיגו אותי וכמעשה נורמלי הייתי אמורה להזהיר את חברי הקרובים בבסיס ואם הייתי עושה את זה הייתי עוברת על עבירה בטחונית - אבל הייתי חייבת לשדר כלפי חוץ שהכל בסדר הכל תקין האם זה לא פני פוקר? שום דבר לא קשור רק בעניין רגשי הכל תלוי באופי המקרה. גם היום במסגרת עבודתי אני חייבת לעבוד עם הראש ולא עם הרגש ולפעמים להראות ולשדר שהכל תקין ואין שום צורך לדאגה וזה בהחלט פני פוקר אבל זה מחובתי במסגרת תפקיד מסויים. חייבים להיות אופטימיים לראות את הטוב את האושר וזה לא מתוך חולשה אלא מתוך ראיה שהחיים קצרים והחיובי הוא הדבר הטוב לחיים מאושרים ובריאים.

 

[or1]

עננושק'ה הסתרת רגשות כדי לא להכביד על הסביבה

היא הצבת מסכה כהתחשבות באחר ולאו דווקא בך. הצורך להסתיר מידע מכורח תפקיד הוא בהחלט מסכה ומכורח תפקיד אני יכולה לראות מצב בו אנו מחוייבים לפעול בדרך שכלתנית ולנתק עצמו מאמוציה. גם כאן יש דרך פתלתלה של הסתרת פן אחד הקיים בנו, במודע ובלית ברירה, תוך החלפת מסכות שאינה פשוטה כלל אך מחוייבת המציאות. בוקר טוב והמשך שבת מהנה

 

[סמדר ר]

לא משתפת את כל העולם ואשתו, אבל בהחלט

משתפת מספר מצומצם של חברות .... יש פעמים שאני קצת מצטערת על כך, לדוגמא: אני עובדת במקום מסויים, שיש שם מישהי העובדת שם מעל 20 שנה, וחובשת שהיא המנהלת בפועל (דבר הרחוק מאוד מהמציאות), והיות ואני עובדת עם המנכ"ל, היא מנסה כל הזמן לדלות מידע עליו. היא באמת אובססיבית לגביו. היה לי כמה ויכוחים איתה, ובאחת הפעמים סיפרתי למישהי שיש לי איתה קשרים חמים וטובים מאוד. אותה מישהי סיפרה לעוד כמה חברות שלה, ונהיה מצב לא הכי נעים .... פתאום כולם מתעניינים, מסתקרנים... ובמקום שהנושא ישכח וישאר בפינה - הוא כיכב וריחף באויר כמה ימים טובים . כמובן שלמדתי את הלקח ואני שומרת היטב על לשוני... ממשיכה כמובן לשתף את החבר הכי טוב שלי - אישי היקר ..... ואת החברה הכי הכי טובה שלי ונזהרת מאוד מאוד במה שאני מספרת בעבודה.