למאוהבת..
מותר לדחוף את האף ולשאול כמה זמן יצא לכם לבלות ביחד? בכל מצב, הנתונים הם כאלה שאת מוכנה לסכן את מה שיש לך עבורו ולעבור לארץ זרה, דבר שלא יקרה הפוך (מכל סיבה שהיא, ולא חשוב כרגע מהי הסיבה). העובדה שאתם בקשר הדוק ולומדים לגלות גם כשאתם רחוקים אחד על השניה יותר, היא מצויינת, בטח אם שניכם מרגישים שיש לכם מכנה משותף. בכל מצב, אני הייתי מציע לכם עוד לא לעבור שלב כל כך מהר (כלומר שאת לא תעברי לארה"ב כרגע), אלא לארגן לעצמכם איזה מפגש\טיול עוד איזה פעם פעמיים.. (למשל הוא יכול לבקר אותך בארץ\את יכולה לבקר אותו בארה"ב\תפגשו באירופה\כל מקום שבא לכם..) רק כדי שתבלו עוד קצת ותתראו איך שניכם רואים את פני הדברים במפגש (ומבטיח לך שהיום, אחרי שאתם מדברים ולומדים להכיר מרחוק, המפגש הבא יהיה שונה לגמרי מהמפגש הראשון שהיה לכם), רק לאחר מכן, תצטרכו לשבת ולראות איך אתם ממשיכים הלאה. הסיבה שאני אומר את זה, היא מכיוון שאת תיאלצי לעזוב את "המעמד" שיש לך (עבודה,משפחה,חברים), כדי לעבור למדינה זרה שבה אין לך (?) מעמד חברתי (חברים,משפחה), וזה עוד מבלי להכנס לעובדה שאם תחליטי להשאר באופן לא חוקי, אז זה מתכון כמעט בדוק לריבים ופרידות- ופה אני ארחיב קצת: להיות לא חוקי, זה בדרך כלל אומר שאת תעבדי בעבודות היותר ג'יפה,עם המשכורת היותר נמוכה והניצול, וזה עוד בלי להרחיב בנושא שלא תוכלי לצאת מארה"ב כדי לראות את המשפחה (ונלך כרגע רק על המאורעות השמחים:ימי הולדת,בר מצוות,חתונות וכ'ו של האנשים היקרים לך ביותר), דברים אלה לא קלים לאף אחד, והאמריקאים לעולם לא יוכלו להבין איך זה בעצם מרגיש (עם כל הסימפטיה שתבוא מצידם) מהסיבה שאם אינם חוו מעולם חוויה דומה, וזה מתכון בדוק למשברים. למרות הכל, אני כן בדעה שאתם צריכים להמשיך את הקשר, רק להיות יותר מתוכננים, ולעשות דברים בדרך הנכונה. ברוכה הבאה
אייל