אני לא מצליח להבין

[שחמט קרבי]

אני לא מצליח להבין

כיצד משפחות של אנשי מילואים לא מקימות קול צעקה, על כך שיקיריהם יוצאים לשירות מילואים ואינם מקבלים ציוד מגן מינימלי דוגמת אפודי מגן?. אני מצפה להפגנת משפחות החיילים ואז אולי יזוז משהו בכיוון.

 

[helius]

למה רק המשפחות?

למה אנשי המילואים לא אומרים כלום? בגלל שלאף אחד לא אכפת בצבא. מקצצים בדברים חיוניים במקום בכל הבטלנים ומה שנשאר זה הציוד של סרג'יו וחלפון. המצב האבסורדי היום הוא שאת האפדוים קונים מתרומות שליבי אוספת ולא תקציבי משרד הביטחון

 

[שחמט קרבי]

אין ספק שגם אנשי המילואים

חייבים לעשות מעשה, אך "חזק" יותר שאת המעשה יעשו המשפחות.

 

[שירי10 היחידה]

כי תמיד יהיו פראיירים .....

בצהל התרגלו שתמיד הפראיירים התורנים יכואו למילואים ןבעצם גם בסדיר. אז למה להשקיע ? רק סירוב מןחלט לשרת עד שיהיו אפודי מגן לכולם יעלה את המודעות ,ויזיז את סדר העדיפויות .

 

[TJSBZ]

צודקת. ../images/Emo45.gif

 

[רטוש]

עקרונית ה'שחמטאי' כמובן צודק

צריך לכבות את ה"שרפה" הזו ומהר. הגיע זמן שאנחנו "מלח הארץ" האמיתי, אשר נושאים על כתפנו באופן מעשי בהתנדבות (יש כאלה בהתנדבות דה יורה) את אלונקת הקיום האזרחי-בטחוני של החברה הישראלית כולה נפעל בחוכמה ונדגיש את מידת חיונתנו לעצם קיומה הפיסי של החברה הישראלית. זאת בעידן התפרקות הערכים המלכדים והשתעבדות מוחלטת ל אינדוודואליזם " מילואים זה לפראיירים" , אסקפיזם- "מי צריך צבא?" , או סתם חוסר בגרות נפשית "למרוד ולבעוט בצורה טוטאלית בריבונות בלי מערכת איזון ובלימה- משמע לשפוך את התינוק עם המים". עם זאת עלינו להתבונן בהקשר הכללי, ולהבין כי "מחסור באפודים", "שכר במילואים" וכו' וכו' אינם אלא תוצר סימפטומטי טבעי של אותו תהליך מפורר שעובר על החברה הישראלית מזה כשני עשורים ( וביתר תוקף בעשור האחרון) . (בעידן ממשלות 'ימין' ו'שמאל' באופן זהה). גם היה רצוי להפנים את העובדה כי הממשל אינו אלא בבועה של החברה עצמה). המגמה הזאת למי שמשלה את עצמו אינה ספורדית ולא "ליקוי מאורות רגעי" אלא כזו שהולכת ומעצימה את עצמה בתעצומות הרסניים. אותה קריסת ערכים מכוננים מלכדים שהוזכרה הותירה ואקום אליו חדרה בהדרגה דריסת רגל של מנגנון הון-אוליגרכי כלכלי-חברתי שבאופן מובנה אידיאולוגית דוגל ב" תהליך לינרי של הסרת אחריות על אזרחיה" -תוך הסתמכות על כך ש"כוחות השוק יעשו את העבודה". באופן שסמוי מעין לרובנו, התהליך שהתגלגל כאמור בשני העשורים האחרונים ניתב את השלטון דווקא למגמת החלשות הולכת וגוברת של הממשלה הנבחרת (באשר היא) אשר הפכה מאוטוריטה עצמאית יחסית בתקצוב וחלוקת את העוגה התקציבית על פי האידיאולוגיה הנבחרת- לכזו הנשלטת כמעט לחלוטין ע"י קבוצות כח הון שמנתבות את הכספים על פי צורכיהן, בצורה שבאופן ריאלי מרחב הפעולה לתקצוב "ערכי-אידיאולוגי" הפך עד כמה שזה נשמע מוזר- לזניח. לא הבנו שהעברת הבעלות מהציבורי לפרטי בסך הכל עושה מה שהיה ציבורי (ואסור) לפרטי (ומותר). וכדרך אגב, השלנו את החברה מנכסיה ונתנו עוצמה כלכלית ופוליטית בידי מעטים בעלי מאה השולטים באותו מנגנון ובמידה מכרעת מנווטים את המגמות על גבם של נבחרי העם. עלינו להבין (עם כי לא בהכרח להסכים לכך) כי שיטת התקצוב של המנגנון החדש (שוב: בממשלות 'שמאל' כ'ימין') וחלוקת העוגה הציבורית בנויים אפריורית (מבוססי הנחה מוקדמת) על כך שהקופה הציבורית תלך ותתרוקן אל מול הצרכים החיוניים לקיומה וחוסנה של החברה הישראלית. לעיתים דמות ריבונית (נאמר שר הבטחון) יכול להבחין באבסורד אבל ידו לעיתים קצרה באמת מלהושיע לאחר שהעוגה התקציבית לשנת 2003 כבר נחטפה מזמן ע"י כוחות הון על פי חלוקה של מידת הכח (מהגדול לקטן). כאן בדיוק טמונה אותה מציאות אבסורדית שנראית לנו כל כך בלתי מתקבלת על הדעת כיצד ממשלה ימנית אינה משחררת תקציבים לטובת אותה אידיאולוגיה שהיא מאמינה בה – קרי נושאים כה אלמנטריים כמו בטחון החיילים המגינים על המדינה. עד כמה שהדברים נראים מוזרים על פניהם - המצב כיום ב-2003 (כפי שהוא שהיה גם בממשלות פרס, נתניהו או רבין למשל) , הוא כזה שבאמת ובתמים הקופה הציבורית ריקה וכמעט שאין כסף לאפודים! ובאופן לא מקרי של "חוסר אחריות" ממשללתית (ה"מיתון" איננו הסיבה ). הסיבה האמיתית היא כאמור שאינטרס של כוחות חזקים יותר מהממשלה עצמה כבר ניתבו את הכסף על פי צורכיהם שלעיתים אינם דווקא משרתים את בטחון ישראל או מגמה פרוגרסיבית חברתית אחרת. תוקפנות גרידא כלפי הממשלה הריבונית הנבחרת אמנם מבטאת את תיסכולם הכנה של רבים מאיתנו מהמציאות הסבוכה - אך יתכן שעלינו להבין שאותה מגמת ריסוק ערכים מלכדים שקיימת בישראל לטובת ואקום ערכים קולקטיבי מעוות שנוצר פה היא זו שאחראית להתנהלותה של המציאות ויחסי אזרח-ריבון ולא חילופי המטוטלת השלטונית של מפלגה זו באחרת. כדי להתחיל לייצר עשייה חיובית (ולא רק משתלחת) בחירתי המונחת היא להיות ראשית לכל נאמן לעולם הערכים הפנימי והקולקטיבי המלכד, ולא ליפול לאותה מלכודת דבש ממכרת וכל כך מפתה לתקוף אושיה זו אחרת על בסיס של שבטיות מסורתית של "ימין" ו"שמאל". טוב היה עם היינו מסוגלים להכיר בסגולותיהם כמו גם חולשותיהם של מנהיגנו ולבחון אותם קודם כל על פי מידת שרותם וזיקתם לאותו עולם ערכים קולקטיבי שהזכרנו כמו גם מידת פגיעתם בו. לדעתי,כטיפוסים בוגרים עלינו להבין כי תהליכים של תיקון חברתי מטבעם הינם ארוכי טווח ודורשים ראשית לכל שינוי תודעתי של יחסי אדם-חברה-שלטון הכורכים בחובם בחינה מחודשת ותיקון (אם יש צורך) של מינון וסימביוזה חוזרת של מערכת הערכים ויחסי הגומלין בין צרכי האינדוודואל (שהם חשובים מאוד) לצרכי חוסנה ובריאותה של החברה אליה הוא משתייך (אותם רבים וטובים מאיתנו הספיקו לשכוח ולהשכיח) .

 

[TJSBZ]

תתפלא

אבל אין בינינו חילוקי דעות. בניגוד לדעתך, המגובשת מראש ולכן בלתי ניתנת לשינוי, אני מאמינה באותם ערכים בהם את מאמין. מאמינה בסולידריות חברתית, ולכן תורמת מזמני וממרצי היכן שאני יכולה לטובת אחרים. כשיש לי, אני תורמת גם מכספי. אבל, בניגוד לך, אני מאמינה שיש לייצר ערכים חדשים בדרכנו. לא נוכל לדבוק לנצח בערכים הישנים, משום שאנחנו חיים לא בואקום אלא במציאות, שבה חלק מהערכים הוחלפו וחלקם פשוט אינם תקפים עוד. כך, למשל, הערך של הלבשת שלמת בטון ומלט על כל שטח אינו תקף עוד, והיום חשוב יותר (לטובת הציבור כולו) להחליפו בערך של שמירת ריאות ירוקות. בעיני המחוייבות של אדם לעצמו אינה חייבת לנגוד סולידריות. אולי נכון להמשיל זאת למחוייבות של אדם למשפחתו או לחבריו, או למקום עבודה. נניח לרגע קט שמי מחבריך מתחיל לזלזל בקשר איתך. תוך זמן מסויים - המותנה באישיותך כמו גם בטיב הקשר שהיה לכם - אתה תחדל להתאמץ עבורו. אם המעסיק שלך יחליט מחר שהוא משלם לך חצי משכורת, ולא משלם נסיעות, אבל דורש יותר תפוקה, אתה לא תישאר נאמן ולא תתן לו את המיטב. החוזה בין חיילי מילואים לבין המדינה היה תמיד זה: האזרח מחוייב לבוא למילואים ככל אשר יידרש, בלי תלונות ובלי השתמטות. בתמורה, המדינה מחוייבת לא לקרוא לו לשוא ולצייד אותו במיטב הציוד הדרוש לו כדי שהוא גם יחזור משם. היום המדינה לא מקיימת את שני הסעיפים בחוזה מצדה, אבל דורשת שאתה תקיים את מלוא החוזה שלך. עם יד על הלב, רטוש, עם מי היית מוכן לקיים חוזה כזה? היית משלם מחיר מלא על דירה שבעליה מסרב לפנותה? משלם על רכב שהספק לא מספק? עובד אצל מעביד שלא משלם משכורת? חוזה שאחד הצדדים בו חדל למלאו אינו חוזה תקף. באותה מידה שאני קוראת לבן זוגי לחדול ממילואים, אני אקרא לו לחזור אליהם ביום שבו המדינה תמלא את חלקה. משהו על תקיפת מנהיגים: הביקורת שלי על אריק שרון אינה נוגעת להיותו ימני. יש לי מידה דומה של ביקורת על אהוד ברק. שניהם אינם משרתים ואינם נאמנים לשום ערך מערכיה של החברה הישראלית לדורותיה. אריק שרון נתן ידו למרמות שנועדו להכניס כסף לגופים כלכליים פרטיים המקורבים אליו, בדיוק החטאים שעליהם אתה מדבר. הוא שיקר בריש גלי במלחמת לבנון, ובגד גם במשפחות השכולות כשהודיע שהבופור נכבש ללא פצועים והרוגים. ששה חיילים מתו שם. לאיזה ערך הוא היה נאמן אז? לאלו ערכים הוא נאמן היום?

 

[ניר נגר]

שיר לי, את צודקת, המדינה לא עומדת

בחוזה שלה איתנו, אינ לא הייתי מוכן בשום פנים ואופן להשלים עם חוזה כזה בשאר הפרמטרים בחיי... אבל...אם נשבור את הכלים ולא נכבד את החוזה הזה אנחנו נסכן את המדינה ולכן כל כך קשה לי ולאחרים לעזוב הכל עד שיתוקן הדרוש תיקון... כבר היום 37% לא מאמינים שנשרוד בעוד 30 שנה כמדינה ריבונית, אם אני "אשבות" אני ארגיש שאני מקרב את קץ המדינה... אז את צודקת בטיעונייך אבל את חייבת להבין גם אותנו

 

[TJSBZ]

אני בהחלט מבינה אתכם

אני פשוט חושבת שדרככם לא תצלח, כי מנהיגינו (הנערצים, כמובן) מבינים רק שפה אחת.

 

[עמית ירון]

כן, אבל צריך לנהל מאבק או שביתה

בצורה שהמחיר שלה לא יהיה חיי אדם. ותאמיני לי יש דרכים חוקיות שהרבה ישראלים לא יסכימו איתן, ראי לדוגמא את כתובת האינטרנט שכתבתי בתגובה למכשפה הטובה. אני לא מפרט עוד כי אני לא רוצה להפוך את הדיון פה לפוליטי.

 

[TJSBZ]

אנחנו משלמים בחיי אדם

על הפרת החוזה מצד הממשלה. אני שוב מזכירה את הרוגי עין עריק ועין יברוד.

 

[עמית ירון]

בלי שירות צבאי היינו משלמים ביותר

חיי אדם. בקשר לעין עריק ועין יברוד, אין לי שמץ של מושג ירוק מה מחפשים שם, אז לא אכנס לדיונים בעניין זה, אבל לדעתי אם רוצים להפר את הצד שלנו בחוזה אז לא לתת למדינה כלום, וגם לא לקבל ממנה כלום!

 

[TJSBZ]

לא מקבלים כלום גם היום

אז הגיע הזמן לא לתת כלום.

 

[עמית ירון]

אז בואי נתחיל מזה שלא מתנדבים

למילואים, וממצים את הדרכים החוקיות, במקום לעשות פעילויות קיצוניות כאלה כשנמצאים במיעוט ולא זוכים לתמיכה.

 

[מכשפה טובה]

מחיר אי השביתה הוא חיי אדם

והכתובת שהראת לי - זה לא דרך חוקית למעקב אלא דרך חוקית לברוח מהבעיה.

 

[עמית ירון]

למה? כשאין מי ששומר, מה ימנע

מהמחבלים לפגוע בנו. וחוץ מזה - בואי נראה אם פניה מסיבית לאותו אתר אינטרנט חביב לא תדליק אצל מנהיגינו נורה אדומה, ולא תגרום להם לעשות חשבון נפש.

 

[מכשפה טובה]

הפניה המסיבית כבר קיימת

על פי הנתונים של הממשלה, 760,000 ישראלים לשעבר חיים בחו"ל. על פי אותם גורמים הערכתם היא כי בשנת 2000 המספר עמד על 500,000. המחבלים פוגעים בנו גם היום. וחלק מהנפגעים הם אותם אנשים שאמורים לשמור עלינו אך אינם מקבלים מיגון הולם. אני מאמינה שצעד כזה יביא למציאת תקציב למיגון תוך ימים ספורים.

 

[עמית ירון]

כן, הם פוגעים, אבל יש גם סיכולים

ועד כמה שזכור לי בעת האחרונה גם "נהנינו" מאיזה 3 שבועות של שקט. מעניין בזכות מה.

 

[עמית ירון]

TJSBZ, המדינה זה אנחנו

לא להגן על "המדינה" משמעו ללהגן על חיי אזרחי המדינה, תושביה והתיירים השוהים בה.

 

[TJSBZ]

עמית ירון, לואי הארבע עשרה

כלב לידך...

ואכן בעיקרון אין בינינו חילוקי דעות, אבל איזה פתרון אתה מציע לזילות המזעזעת בחיי אזרחים? הרי לא לתת למילואימניקים אמצעי הגנה בסיסי זה רק חלק מהתמונה הגדולה יותר, שבה הקיצוצים בתקציב מופנים קודם כל כלפי אלה הרעבים באמת; שבה במקום לנסות לנטרל את כוחם של הועדים הגדולים והמונופלים מנסה שר האוצר לנטרל את כוחם של כל העובדים, ובכללם גם אתה ואני; שבה שר הביטחון מרשה לעצמו בגבהות לבו לגייס מאות אנשים לשוא ועוד היד נטויה. מה אתה מציע? אני בתחושה קשה שהיושבים בהנהגתנו יבינו רק כח. ובכך אני לא מתכוונת לכח אלים, אלא דוקא להפך - הכח שבאי-האלימות. לא לקום על קריית הממשלה, אלא פשוט לסרב לבוא לצוי-שוא, להגיע למילואים ולסרב לצאת לשטח אם אין די ציוד, אפילו לסרב לשלם מיסים. ולניר, אם אתה קורא, יש הבדל גדול מאד בין להבין מישהו לבין להסכים איתו לבין להצדיק אותו. אני מבינה אתכם מאד. גדלתי על אותם ערכים. אני אפילו מצדיקה את דרככם. אבל אני לא מסכימה אתכם ברמה האישית - כלומר, לא מוכנה לאמץ את דרככם, כי לדעתי יש דרך אחרת שהיא צודקת יותר. אבל ממילא אתה רק מאשים אותי שזה עניין של נוחות, פינוק ובכיינות ומסרב לראות שאני רואה בדברים עניין עקרוני יותר וחשוב יותר. הרי נשים דעתן קלה (אם הן לא חושבות כמוך), הן רגשניות והרגש משבש את מחשבתן, לא? רמזת לזה לא פעם בעבר...