זכרוני לא בוגד בי
נכון? זה היה לואי הארבע-עשרה שאמר "המדינה זה אני". לכן אמרתי שהוא כלב לידך... כן, גם אני נפגעת מהשביתות. אבל מה יש לנו מולן? שר אוצר שרוצה להעביר את כל המשק לידי חבריו בעלי ההון, שרוצה שכל העובדים יהפכו לעבדים, שרוצה לשלול זכויות אזרח בסיסיות. אני חושבת שהמצב שבו כמה ועדים גדולים של מונופולים יושבים עם היד על הברז שלנו הוא מזעזע ונורא וחייב להיפסק. אני גם חושבת שהוא לא יפסק על ידי שלילת הזכויות של העובדים. צריך לשבור את המונופולים, כדי שכולנו נקבל שירות טוב יותר וזול יותר, אבל חייבים לעשות זאת בלי לפגוע בזכויות אזרח. זה קשה, אך לא בלתי אפשרי. בפראפרזה על אמירתו המפורסמת של ניטשה: במקום שבו אוסרים לשבות יאסרו יום אחד גם הפגנות. איך הגענו לדבר על השביתות? אה, כן בגלל ההצעה שלי לשביתת מילואים. אני חוששת שעד שלא יקומו כל אנשי המילואים ויודיעו שאם הם באים לשטח ואין להם ציוד, הם הולכים הביתה, מנהיגינו (הנערצים, כמובן) לא יפנימו ולא יעשו דבר. והלוואי ואני טועה, והלוואי ותצלח דרככם ויתגלה שהם אנשים מביני דבר.