העולם מחכה למוצא פי? אני יודע.
1) עמדתי היא=> היות וקיבלנו אחריות על העם הפלסטיני, אנו מחוייבים לדאוג לו. בדרך היחידה לדאוג לו ולנו, לדעתי, היא הקמת שתי מדינות. על מנת לא לבצע טלטלה בחייהם של 8 מליון איש, ולהתחיל להעביר יישובים על שמאל ועל ימין, אני מנסה להסתכל על גבולות שבהם ניתן להזיז כמה שפחות אנשים, ויחד עם זאת, לספח כמה שפחות שטח לישראל, על מנת שלא נשלם בשטח מתוך מדינת ישראל עליו. לכן, ההתנתקות היא צעד מאוד הגיוני. 8,000 אנשים, כעשירית האחוז יועברו, ויפתרו בעיית מעברם של מליון אנשים, כ-12.5 אחוז. 2) האלטרנטיבה להתנתקות(די לקרוא לזה גירוש, כי זה לא. יש הבדל) היא סיפוח השטח. אתה רוצה לספח חלק מהשטח, שהוא בעיני העולם של הערבים, ולומר "הנה, עכשיו זה ישראלי". א) העולם לא יסכים. ולא חזרנו לסעיף 1, כי שם יש את עמדתי האישית. ב) גזל אדמה ערבית. הערבים היו שם עד שנת 67. בדיוק כפי שהנגב הוא אדמה ישראלית, למרות שלא בכל הנגב יש יישובים יהודים.