הו אלוהים, יש עתיד
אני מאוד מאוד אוהבת פורמלין, ויהודה היס הוא גיבור התרבות שלי. עוד כילדה, היתה אמי מקריאה לי דוחות של נתיחות לאחר המוות, כדי להרדימותי. ודאי שאני חתומה באד"י. אבל את תרומת האברים שלי התחלתי עוד בחיי. את לבי, כידוע, מסרתי לאימוץ. את המצפון כרתו לי בניתוח אלקטיבי. גם את הטחול שלי הוציאו ושמו בפיתה. מילא בלי לב ומצפון אני מסתדרת מאוד יפה, אבל המחסור בטחול מייצר קצת בעיה, אז כל 6 שנים נותנים לי חיסון נגד פנוימוקוק. אני שמחה תמיד לתת את האברים שלי, רק בתחת ובואגינות אני מבקשת מאוד לא לגעת. כלומר, אני לא צריכה לבקש לגעת, ממילא נוגעים, אבל ממך, דיסונאנסנס היקר, אני מבקשת לא להפריד את הואגינות. אם כבר כורתים לי אותן ומוסרים להשתלה - שיתנו את שתיהן יחד. הן מאוד קשורות זו לזו. בצוואר רחם משותף. מזה עצומות לאביה? (תראו מה ששני אקמול יודעים לעשות. לפני שעה הייתי זומבי. שני אקמולים לבנבנים וחמודים, בציר משובח והופ - אני שוב פאקצה עם פה גדול.) ואגב, מותק, האם אתה מקבל על עצמך להיות סטאג'ר פה? אמנם תצטרך במשך כמה חודשים טובים להתעסק רק בקטטרים, אבל אם תוכיח את עצמך ראוי, אנחנו נשקול אפשרות לתת לך להתמחות בתת התמחות ייחודית לקליניקטקפת: קולונלונלוגיה. זה טיפול במשוגעים באמצעות חוקנים. נחמה המציאה את זה, אבל אני גנבתי לה את הרעיון והצגתי את התיאוריה והפרקטיקה הקלינית בכנסים בין לאומיים וזכיתי בהמון פרסטיג'. בפעם האחרונה ניסינו חוקן מיץ פטל לסכיזופרנים. זה עובד מצויין. אנחנו נכנס ועדת הלסינקי ונאפשר לך אפשר לך גם לבצע ניסויים בעצמך, עם כל מיני חומרים על כל מיני אבחנות רפואיות. יהיה כייף.