זה כלכך ברור שהיא לא עפה עליו מההתחלה
כנראה הייתה לחוצת חתונה וזרמה עם זה
 
במשך השנים הוא זה שסחב את הזוגיות וגידול ילדים על הכתפיים, לה היה נוח שיש מי שמפרנס, בית ילדים ומסגרת
 
עד שהגיע השלב שכבר נמאס לה, הבינה שהיא כבר באמצע החיים והוא לא הבן אדם שהיא רוצה להזדקן איתו.
משימת הילדים הושלמה, הם כבר מספיק גדולים ועכשיו אפשר להתפנות לאהבה אמיתית
 
אין לה שום אינטרס להישאר איתו ללא אהבה כי עוד ילדים היא לא רוצה, הם כבר גדולים, ממילא הוא גם ישתתף בהוצאות הגידול שלהם וללכת לישון עם בן אדם שאתה לא אוהב אותו - זה בזבוז של החיים.
 
אז עכשיו היא תתגרש, ותמצא מאהב שתרצה לקרוע ממנו את הבגדים
 
אני לא בא בטענות דווקא למגדר הנשי והגברי כי לא חסרים גברים כאלה שגם לחוצי חתונה, לוקחים מישהי שנראית להם בחורה טובה ומספיק עומד להם עליה
ילד/שניים אבל בסוף אי אפשר להתכחש למציאות שאתה חי עם בן אדם שלא ממש עושה לך את זה.
 
יש פה קונפליקט, לא תמיד אתה יכול לקבל את כל מה שאתה רוצה בחיים
משהי אחת תעשה לך את זה, אחרת תהיה חכמה, אחרת תראה יותר יצוגית ואחרת תהיה ממשפחה טובה ואחרת בכלל תהיה עשירה, כל אחד והעדפותיו
 
גם נשים רוצות הכל, חתיך, כריזמטי, עשיר, גבוה ושלא יבגוד בה
הבעיה שאי אפשר לקבל הכל, והשעון הביולוגי דופק.
אז יש כאלה שיש להם מזל, והם מצאו את כל מה שרצו, אבל כל השאר נאלצים לקבל החלטה. להתפשר. לקבל זוגיות פושרת כי צריך להביא ילדים מתישהו, כדי להיות כמו כולם.
 
אז אם אני מסתכל על הנשים, אולי 30% מהן בכלל הייתי מסתכל על הכיוון שלהן, ושיש 30% נשים אטרקטיביות, מה יעשו הגברים הלא מוצלחים? נכון, יקחו את ה-70% שנותרו כברירת מחדל כי מה לעשות, הם לא יכולים להשיג את המוצלחות
 
כל הקלישאות כמו לכל סיר יש מכסה וכו' ממש לא תופסות פה
יש סירים גם בלי מכסה, יש גם מחבתות וכו'
 
ומשפט סיכום - למרות כל האמור, לא יודע מה עדיף
אני בטוח שכותב השאלה לא מצטער לרגע על הילדים שיש לו.
 
אם הבת שלי חלילה לא תמצא אהבה ותגיע לגיל מבוגר - אולי עדיף לה למצוא משהו שטוב לה איתו מספיק ולממש את ההורות מאשר להישאר ערירי
יש חלון הזדמנויות להביא ילדים, גם לגברים (אולי לא ביולוגית אבל נדירים הגברים שירצו להחליף חיתולים בגיל 60)
אז לפעמים צריך להסתפק במה שיש, כי זה עדיף מכלום